וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הון, שילטון וז'יטון

גיא רולניק

22.4.2010 / 9:55

פרשיות השחיתות שנחשפות בקצב מסחרר מוכיחות בפעם המי יודע כמה: ישראל חייבת לכרות את סרטן השחיתות שמסרטן אותה. גיא רולניק מזמין את כולנו לחשבון נפש

"מדובר בפרשיית השחיתות הגדולה בתולדות ישראל" הסבירו בשבוע שעבר מקורות במשטרה, בסמיכות לבקשות הרבות שהגישו להארכות מעצר של החשודים הרבים בפרשת הולילנד. חזקה על החוקרים הנלהבים בפרשת הולילנד שהם משוכנעים שמדובר בפרשיית השחיתות הגדולה במדינה, שכמותה לא היתה ולא תהיה, ושהם עושים את עבודת הקודש בהולילנד. אבל מי שחרד לגורלה של מדינת ישראל ובשל התוואי שבו היא נעה בעשור האחרון - צריך לדעת שזה לאו דווקא כך.

מכל הפרטים שהתגלו עד כה בפרשת הולילנד עולה כי מדובר בסוג של קלישאה: יזמים השתמשו במתווכים כדי לשחד פקידים בכירים בעירייה, וכך לקבל היתרים וזכויות בנייה מפליגות.

אלמלא נהפך הפקיד הבכיר ביותר בעירייה - שחשוד גם הוא בקבלת שוחד - לראש ממשלה, ספק רב אם הפרשייה הזאת היתה מקבלת את התואר המכובד הזה.

דפוסי הפעולה המתוארים בפרשת הולילנד מתאימים היטב לשיטה שבה פועל שוק הנדל"ן הישראלי זה שנים ארוכות. העלייה בשווי של תקבולי השוחד לא משקפת שינוי בשיטה, אלא רק את עליית מחירי הנדל"ן בישראל. שווי השוק של השחיתות עלה יחד עם התוצר, הבורסה ומחירי הנכסים.

הביטו סביבכם על רבים ממתעשרי הנדל"ן של ישראל. מהו הערך המוסף, התחכום, הידע, החדשנות, המנהיגות ויכולות הניהול שהם מביאים? גאונים במימון? שועלי שיווק? בעלי חזון יוצא דופן? האם אלה טכנולוגיות בנייה וחדשנות בתהליכים שהביאו את הצלחותיהם?

כמובן שלא. המשתנה המסביר העיקרי של רבים מכוכבי הנדל"ן בישראל מתמצה במלה אחת: קשרים - או בנגזרות שלה: כוח, השפעה ומידע פנים. משלח היד של חלק גדול מיזמי הנדל"ן הבולטים בישראל הוא מאכער.

מדוע המאכעריות היא משתנה כה משמעותי בשוק הנדל"ן בישראל? כמובן - תודות לתהליכים הביורוקרטיים הארוכים, המסורבלים והבלתי שקופים בשוק הנדל"ן. ההבדל בין רווח גדול לבין רווח נורמלי או הפסד ברוב עסקות הנדל"ן בישראל לא טמון בריבית או בכישרון השיווקי - אלא במהירות קבלת ההיתרים ובהיקף זכויות הבנייה שמקבל היזם.

ההתנהלות בפרשת הולילנד, של היזמים מצד אחד ושל הפקידים בעירייה מצד שני, היתה אולי אגרסיבית, ברוטלית ושחצנית יותר מהרגיל. אבל אם נזכור מי היה ראש העיר באותה תקופה, איש לא יתפלא. זה סוג האנשים שאולמרט אהב ושאהבו את אולמרט. עניין של תרבות ארגונית. בין אם תצליח המשטרה להוכיח שאהוד אולמרט קיבל שוחד ובין אם לאו, דבר אחד ברור: סביב אולמרט התאספו לא פעם פקידים וחברים ברוטלים ומתוחכמים, שעבורם המשרה הציבורית היתה בעיקר מנוף לצבירת כוח וממון.

טיימינג, טיימינג, טיימינג

יותר מעניין מפרשיית הולילנד, שעיקרה בשוחד ששילמו יזמים לפקידים בעירייה, הוא עיתוי חשיפתה. ההיתרים האמורים בפרויקט אושרו במחצית השנייה של שנות ה-90. העד המרכזי בפרשה כנראה מסתובב עם ה"חומרים" שלו כבר יותר מחמש שנים. ובקיצור - מדובר בסיפור ישן.

מדוע נפתחה החקירה במשטרה ב-2010? כמובן שהמשטרה יכולה לספק הסברים טכניים רבים: רק באחרונה כנראה החליט אחד או כמה מהעדים המרכזיים בפרשה לספק למשטרה את החומרים שעל בסיסם השתכנעו החוקרים שאפשר לצאת לדרך. אבל זה הסבר טכני. נדרש הסבר מהותי יותר, מדוע רק ב-2010 נוצרו התנאים הסביבתיים המביאים לחקירה כה גדולה ורצינית.

חומר הראיות ייחשף ויתגלה רק עוד זמן רב - אבל יש לנו ניחוש טוב, שתקף לא רק לפרשת הולילנד אלא לרוב פרשיות השחיתות בישראל. כל עוד המעורבים העיקריים בשוחד ובשחיתות יושבים בתפקידי מפתח, בעמדות הכוח - הסיכוי לפתיחת חקירה ולהגשת כתבי אישום הוא קלוש. המושחתים הגדולים פועלים תמיד בחבורות וברשתות - שבהן מעורבים פוליטיקאים, מיליונרים או מיליארדרים. החברים ברשתות הצפופות האלה יודעים להגן על עצמם, יש להם כוח לשמן את מי שצריך ולהרתיע את מי שצריך. הם יודעים לתמרן, להחליש ולעתים גם לסרס את כל רשויות הדמוקרטיה: מערכות החקירה, האכיפה, השפיטה והתקשורת.

סביב אהוד אולמרט יש כבר עשרות שנים סירחון עז של דריסה ברגל גסה את כל הערכים של אתיקה ושל טוהר המידות. אבל אולמרט התחזק והלך, וצבר עוד ועוד כוח בזירה הציבורית הישראלית. הוא היה חביבם של העיתונאים החזקים ביותר בישראל ואהובם של אנשי העסקים המשפיעים ביותר במשק. הסירחון לא הפריע להם. הוא נמהל בסיגרים שאהב לעשן, בכריזמה שלו וביכולתו "לעזור לחברים". איך הוא "עזר"? כמובן - בכך שרתם את משאבי הציבור. שהרי כלל ברזל בקרב כל רשתות הכוח והכסף הישראליות הוא ש"עזרה" מגישים תמיד ל"חברים" רק מאמצעים ששייכים לציבור משלמי המסים - האנשים חסרי הפנים, הבלתי מחוברים.

קומץ עיתונאים וכלי תקשורת הזהירו מפני אולמרט בכל שנות ה-90 וגם בשנים האחרונות. אבל זה לא עיניין את הציבור ואת כלי התקשורת החזקים. אולמרט נמנה עם האנשים שעמם אסור להתעסק, בעיקר משום שהיתה סביבו רשת צפופה של חברים עשירים שעמם לא כדאי להתעסק.

אולמרט ירד מגדולתו. ייתכן שדווקא רשלנות קטנה בחשבוניות כפולות במשרד נסיעות קטן אילצה אותו להתפטר. מי יודע, אולי הוא כבר נהפך לנטל על חלק מחבריו העשירים, שמבחינתם אפשר היה להקריב אותו. מערכות ה"צדק" הישראליות, והתקשורת בתוכן, מפליאות לטפל במושחתים - בעיקר אחרי שירדו מכוחם ומגדולתם.

ידי המשטרה ימלאו עתה עבודה לחודשים רבים בפרשייה בת 15 שנה, ותשומת הלב שלה ושל התקשורת תוסט מעיסוק באנשים שיושבים כיום על השיברים המרכזיים במשק.

כן, יש מי שירוויח מהחקירה הגדולה של אולמרט בעתוי זה.

ראש ממשלה עם חיבה למולטי-מיליונירים מפוקפקים

עד לפני כמה שבועות, היו אנשי עסקים רבים במשק שלא חששו להגיד בקול שהם מתגעגעים לתקופת כהונתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה. מדוע הם מתגעגעים אליה, זה ברור. מעולם לא היה ראש ממשלה שאהב יותר מולטי מיליונרים - ובעיקר את המפוקפקים שבהם. מה שפחות ברור הוא מדוע הם הרגישו כה נוח להתרפק עליו, אחרי שהיה מעורב במספר כה גדול של פרשיות שחיתות.

כנראה שבחודשים הבאים לא נקרא עוד על כאלה שמתרפקים על אולמרט - ואולי יחזרו אלה שיתרפקו על קודמו בתפקיד, אריאל שרון. אצל זה האחרון, התדמית הצבאית-ביטחונית היתה כה חזקה, עד שהצליחה לטשטש את שלל פרשיות השחיתות שבהן היה מעורב. מי שיחזור אל פרשת האי היווני ואל שאר הפרשיות שבהן היה מעורב שרון, יגלה שאין הבדל גדול בינן לבין פרשת הולילנד. ההבדל העיקרי הוא בעבודת המיצוב והמיתוג: שרון הוא גיבור מלחמה, אולמרט הוא חובב הסיגרים - אבל טוהר המידות היה רחוק משניהם באותה מידה.

כולם חברים במפלגת ההון, השלטון והז'יטון

כמובן שהשחיתות בישראל אינה נחלתו של צד זה או אחר במפה הפוליטית. המפלגה השלטת בישראל זה עשר שנים ויותר היא מפלגת ה"הון-שלטון" וחברות בה כל המפלגות העיקריות. שר החוץ שלנו עוד לא הסביר עד היום לציבור מאין צמחו המיליונים בחשבון הבנק של בתו הצעירה, ושר הביטחון מעולם לא הסביר לציבור מאין צמחו עשרות מיליוני השקלים שלו ושל משפחתו בעשור האחרון. ברק הוא "מר ביטחון" וליברמן הוא אלוף הארץ בהתססת ההמונים. שניהם אנשים כה שונים לכאורה - אבל בשורה התחתונה הם חברים במפלגת ההון, השלטון והז'יטון.

sheen-shitof

פתרון טבעי

גבר, הגיע הזמן לשפר את התפקוד המיני ואת הזוגיות שלך

בשיתוף גברא

עדיין לא יוון

לאן כל זה מוביל? תשאלו את החוקרים במכון ברוקינגס האמריקאי, שפירסמו השבוע ב"וול סטריט ג'ורנל" מחקר מעניין השופך אור נוסף על פשיטת הרגל של יוון. רבות דובר על המדיניות המאקרו-כלכלית הכושלת של היוונים, על החובות הציבוריים, על האולימפיאדה ועל ההצטרפות לאיחוד המוניטרי האירופי. אבל לחוקרי ברוקינגס יש הסבר פשוט יותר: יוון מאבדת מדי שנה 8% מהתוצר שלה, בגלל שחיתות הטבועה עמוק בתוך התרבות שלה. 50, 60 או 100 מיליארד דולר, שהיא תקבל מחברותיה לאיחוד האירופי בחודשים הקרובים, לא יפתרו כמובן את הבעיה הזאת - הם רק ידחו אותה. גורלה של יוון כבר נחרץ: היא תמשיך לדשדש מאחורי רוב כלכלות העולם בעשור הקרוב, כי השחיתות היא סרטן שסיכויי ההחלמה ממנו קלושים, אחרי שחדר עמוק עמוק לגוף.

ישראל עדיין רחוקה מיוון. יש כאן עדיין מאות אלפי ישראלים "בלתי מחוברים" - אנשים ישרים שלא נכנעו לאוליגרכיית הכסף והשלטון. אנשים חכמים, מעורים, ערניים, העם שרואה את הקולות ומבין את המתרחש. הם מבינים כי השחיתות אינה רק עניין מוסרי, אלא לפני הכל היא איום כלכלי על הכישרון, החדשנות, הפריון, הצמיחה, הקדמה והתרבות. אלה אנשים שאין להם ארץ אחרת שהם רוצים לגדל בה את ילדיהם. יום העצמאות ה-62 הוא הזדמנות טובה נוספת עבורם לתת לעצמם דין וחשבון אמיתי על דמותה של המדינה הזאת - ולהחליט לפעול.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully