ב-2016 זה אמור סוף סוף לקרות: עיריית תל אביב צפויה להתחיל בהפעלת מערך שיתוף מכוניות עירוני, שיאפשר לתושבים ולמבקרים בעיר לשכור מכוניות לפרקי זמן קצרים ועל בסיס מזדמן, בדומה למערך השכרת האופניים "תל אופן". לפי בכירים בעירייה, לפרויקט שיתוף המכוניות הוקצב סכום של כ-21 מיליון שקל בשנה הקרובה, ולאחרונה אף קודמו חוקי עזר עירוניים שיקלו על מי שיעשה שימוש במערך שיתוף המכוניות.
בעירייה מתכננים לאפשר לתושבים או מבקרים לשכור מכוניות בתעריפים זולים יחסית: לפי פרסומי העירייה בעבר, לחצי שעת נסיעה ייקבע תעריף מרבי של עד 25 שקל, ושעת שימוש תעלה עד 60 שקל. כמו במערך השכרת האופניים, מבנה התעריפים במערך שיתוף המכוניות אמור לעודד נסיעות קצרות.
המטרה של הפרויקט היא להפחית את מספר כלי הרכב בתל-אביב ב-5% בתוך שנתיים בלבד, מיום ההפעלה הראשונית. בעירייה מקווים שהפחתת מספר כלי הרכב תביא להפחתה בעומסי התנועה, תצמצם את זיהום האוויר שנפלט מכלי הרכב ותקל על מצוקת החניה בעיר. תוצאת לוואי נוספת היא הגדלת השימוש בתחבורה ציבורית.
להקטין את התנועה בעיר
בישיבה שערכה לאחרונה מועצת העיר, הסביר ראש העיר, רון חולדאי, כי מערך שיתוף המכוניות העירוני נועד לשמש "אלטרנטיבה נוספת לשימוש ברכב הפרטי, שיקטין את התנועה בעיר. אנחנו מקוויים שנוכל להרחיב את המיזם גם למקומות נוספים ברחבי המטרופולין והארץ".
עם זאת, חולדאי ציין כי הרחבת הפרויקט לערים נוספות בארץ עלולה להיתקל בקשיים ביורוקרטים: "זה לא דבר פשוט להגיע במציאות של מדינת ישראל, בפיצול הקיים, לאותו שיתוף פעולה עם הרשויות, משרד התחבורה, משרד המשפטים, ומשרד הפנים".
לדברי סגנית ראש העיר, מיטל להבי, שאחראית על תחום התחבורה בעיר, "מדובר בהקמת מערך שיתוף שמטרתו להקטין את מספר כלי הרכב הפרטיים ולצמצם את הנסיעות הפרטיות ואת הצורך בחנייה. תקציב של 21 מיליון שקל מיועד לרכישת 90 כלי רכב כאלה ולפיתוח מחשב והקמת תשתית פיזית".
חניה חינם ו-150 מצלמות אכיפה
בכירים בעירייה העריכו בעבר כי הפעלת מערך שיתוף כלי הרכב, שיצא לדרך כבר ב-2013, תחל לכל המאוחר בחודשים הראשונים 2016. הערכות אלה אמנם לא התממשו, אך כעת נראה שהעירייה מתקרבת לשלב הביצוע: לאחרונה אישרה מועצת העיר תוכנית להפחתת זיהום האוויר, שכוללת את הפעלת הפרויקט.
רמז נוסף לכך שהפרויקט מתקדם אפשר למצוא בהצעת חוק עזר עירוני שקודמה לאחרונה במועצת העירייה: לפי הצעת החוק, מכוניות שיפעלו במסגרת מערך השיתוף העירוני יוכלו לחנות בכל מקום חניה מוסדר ללא תשלום ומבלי להשתמש בכרטיסי חניה או מדחנים. הדרישה היחידה תהיה זיהוי המכוניות שמשתייכות למערך השיתוף באמצעות תווית ייעודית.
לפי דברי ההסבר שמלווים את הצעת החוק, "העירייה עתידה להפעיל מערך שיתוף רכבים Car Sharing. תכלית התיקון היא לפטור את הרכבים השייכים למערך שיתוף הרכבים של העירייה מחובת תשלום אגרת הסדר חניה, ובדרך זו לייעל ולתמרץ את השימוש בו".
נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית
בעירייה הגו בעבר רעיונות נוספים לקידום הפרויקט, אך לא ברור בשלב זה מה יעלה בגורלם. למשל, עלתה ההצעה לאפשר למכוניות שיושכרו באמצעות המערך לנסוע בחופשיות בנתיבי תחבורה ציבורית, ובכך לספק למשתמשי השירות יתרון משמעותי על פני בעלי כלי רכב פרטיים "רגילים", שנסיעתם בנתיבתי תחבורה ציבורית אסורה.
על פי תקנות התעבורה, הקנס בגין נסיעה בנתיבים אלה הוא 250 שקל, ורק לאחרונה קיבלו הרשויות המקומיות בכל הארץ את הסמכות לאכוף עבירות של נסיעה אסורה בנתיבי תחבורה ציבורית. שלא במפתיע, לעיריית תל אביב אין כל כוונה להימנע מאכיפת החוק: באחרונה הקצתה העירייה 37 מיליון שקל להקמת מערך אכיפה אלקטרונית, שיתעד עם כ-150 מצלמות וידאו נהגים שנוסעים בנתיבי תחבורה ציבורית.
במקום לקנות מכונית שלא נוסעת
מאחורי מערכי שיתוף מכוניות עומד רעיון פשוט: רוב בעלי המכוניות עושים בהן שימוש מועט בלבד, כאשר את רוב זמנן מבלות המכוניות בחניה ליד מקום המגורים או מקום העבודה. לכן, רכישת מכונית היא עסקה לא משתלמת, שבה הנהגים רוכשים אמצעי תחבורה שברוב שעות היום כלל אינו משמש לתחבורה.
בנוסף, יש לזכור שהשימוש במכוניות פרטיות כרוך לעתים קרובות בחוסר נוחות, בעיקר במטרופולינים גדולים וצפופים: מצוקת חניה ועומסי תנועה חמורים הופכים את הנסיעה לחוויה מפוקפקת, שגוזלת זמן רב ועלותה הכוללת עולה על תועלתה.
מערכי שיתוף מכוניות עשויים לשמש פתרון תחבורה זול ונוח יחסית עבור נהגים רבים: במקום לרכוש מכונית ולשאת בעלויות גבוהות של שימוש שוטף ואחזקה, מערך שיתוף מכוניות מאפשר שימוש מזדמן במכונית ולזמן קצוב וקצר יחסית.
בלא מעט מדינות כבר קיימים מערכי שיתוף כאלה שנים, אך מאז סוף שנות ה-90 ניכרת הרחבה בהיקף הפעילות של מערכי שיתוף מכוניות בארה"ב, וגם במדינות שונות במערב אירופה נרשמה האצה בעשור האחרון בפעילותם של פרויקטים דומים. מאחורי מערכי שיתוף מכוניות עומדים לעתים יזמים פרטיים, ולעתים הם מופעלים באמצעות ארגונים ללא כוונת רווח או רשויות עירוניות.
מודל הבעלות על הרכב ישתנה
בתעשיית הרכב העולמית מנבאים שמודל בעלות הרכב ישתנה באופן דרמטי בשנים הקרובות, בעיקר באותם מגה-מטרופולינים, שבהם בעיות התחבורה הופכות לבלתי פתירות. למשל, בענקית הרכב האמריקאית ג'נרל מוטורס העריכו רק לאחרונה כי "יותר מ-25 מיליון לקוחות צפויים להשתמש בצורה כלשהי של תחבורה שיתופית עד 2020".
אולם, מלבד היתרונות לנהגים, מערכי שיתוף מכוניות יכולים לתרום גם לפתרון בעיות תחבורה וזיהום אוויר. לפי נייר עמדה שפרסם המשרד להגנת הסביבה, התוכנית עשויה "לצמצם את השימוש בכלי הרכב ולעודד את המשתמשים להשתמש בתחבורה הציבורית וברכב רק במידת הצורך. השימוש בשיתוף הרכב צפוי להביא לפיכך לפליטת מזהמים נמוכה יותר לאדם מאשר שימוש ברכב פרטי".
סתירה בין כמה מטרות
יש מי שסבורים שקיימת סתירה בין כמה ממטרותיהם של מערכי שיתוף המכוניות. למשל, בכנס ספקים שערכה בעבר עיריית תל-אביב תהו חלק מהנוכחים כיצד אמור מערך השיתוף להביא מצד אחד להפחתת היקף הנסיעות של מבקרים שמגיעים מחוץ לעיר, ומצד אחר להוריד את מספרם של בעלי הרכב בתוך העיר. לעיריית תל-אביב הייתה תשובה.
"התמודדות עם מטרות אלה דורשת מתן מענה לרכבים הנכנסים לעיר, כמו גם לרכבים המצויים בתוך העיר ונעים מקצה אחד למשנהו", הסבירו בעירייה לספקים. "לא קיימת בהכרח סתירה בין צרכים אלה. לשם הדוגמה, רכב השייך למערך שיתוף הרכבים יכול לחנות בבוקר ליד תחנת רכבת, ולשמש נוסע המגיע מחוץ לעיר ברכבת הנוסע לבית החולים המקומי, ולאחר מכן לשמש סטודנט המתגורר ליד בית החולים ונוסע לבקר את הוריו המתגוררים בקצה השני של העיר".