הצעת חוק חדשה מבקשת להקנות לוועדת הכספים של הכנסת סמכות לדרוש מהפיקוח על הבנקים לחשוף דוחות בדיקה על הבנקים ולהביאם לידיעת הציבור. "כשהפיקוח על הבנקים רופס כל כך, נדרש פתרון חקיקתי שיכריח אותו לממש את סמכויות הביקורת שלו, כדי לוודא התנהלות תקנית וחוקית של הבנקים, וכדי למנוע את הסדר החוב הבא", כך אומרת יו"ר מר"צ זהבה גלאון, שהגישה את הצעת החוק עם משה גפני, יו"ר ועדת הכספים.
"שתיקת הפיקוח בנוגע להלוואות שניתנו לאליעזר פישמן, פושט הרגל הגדול בתולדות המשק, שהיא מעילה חמורה באמון הציבור", קובעת גלאון. "הבנקים נתנו לו עוד ועוד אשראי, ולא נקטו באף צעד, אפילו כשהיה ברור לחלוטין שהוא לא מתכוון להחזיר שקל. הסיפור הוא הפיקוח על הבנקים שנהפך לגוף חסר שיניים". יצוין כי המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, נכנסה לתפקידה באוגוסט 2015, כך שהביקורת והדו"ח מתייחסים גם למפקח הקודם, דוד זקן.
פשיטת הרגל של פישמן עוררה כעס ציבורי כלפי הבנקים, שכן הם החתימו את פישמן על ערבויות אישיות לאשראי עוד ב-2015, כשהיה ברור שהוא במצב של פשיטת רגל. לשני הבנקים הגדולים לאומי ופועלים - חייב פישמן סכום של 3.5 מיליארד שקל. רק לאחרונה נודע כי להלוואותיו של פישמן לא היה לוח סילוקין (מועדי פירעון קבועים) ושהוא שילם את הריבית וגלגל את ההלוואות משנה לשנה, כשהביטחונות לא כיסו את ההלוואות.
באתר הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל נכתב כי תפקידי הפיקוח מתמקדים "בהגבלת סכום ההלוואה המרבי שניתן לתת ללווה יחיד ולגורמים הקשורים לבנק". הפיקוח על הבנקים לא נחל הצלחה במקרה של פישמן כלווה בודד. גם אם האשראי של פישמן היה מפוזר תחת עשרות חברות שונות, הפיקוח אמור לדעת את זהות הלווה המרכזי ואת הביטחונות שעמדו כנגד האשראי.
מאז מונתה ד"ר חדוה בר למפקחת, בשנה האחרונה, מנסה הפיקוח על הבנקים לחדד את חשיבות ניהול הסיכונים במתן אשראי על ידי הבנקים, בוודאי כשהדבר נוגע ללווה אחד עם נפח אשראי גדול. ניהול סיכונים כמשמעותו הבנקאית הוא מהלך שנועד להבטיח ביטחונות מלאים, גבוהים מהיקף האשראי באופן ניכר, כדי שאם יתרחש מקרה קיצון של קריסת עסק מסוים, עדיין יהיה לבנק מרווח ביטחונות לכיסוי האשראי. במקרה של פישמן לא היה מרווח ביטחון כי אם מחסור בביטחונות.
מרווחי בטחון בהלוואות וניהול סיכונים
בספטמבר 2015, הוציא אור סופר, סגן המפקח על הבנקים, מכתב עם העתק למפקחת חדוה בר, שנושאו "שאלות ותשובות בנושא יישום הוראות הדיווח לציבור בנושא חובות פגומים, סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי". אפשר להעריך שבנק ישראל היה מסוגל לדעת עוד לפני 2015 שמצבו של פישמן מבחינת האשראי הוא בעייתי ושהבנקים לא נקטו מהלכים להפסקת אשראי בהיקף חריג ללא הגיון בנקאי ובניגוד לתורת הסיכונים.
דרישתם של ח"כ גפני וגלאון לקבל דוחות בדיקה על הבנקים נראית סבירה לאור השנים שבהן הבנקים התעלמו מהבעיות של פישמן וכדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד. עצם הדיון בנושא והדרישה לראות דו"חות אשראי בעתיד יגרמו לבנקים להקפיד יותר במתן אשראי ללווים גדולים מחשש לחשיפה, שעלולה להביא לביקורת ואולי גם לתביעות ייצוגיות בעתיד.
ד"ר אבי ביצור, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א)