וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בית הדין הארצי לעבודה: יו"ר מפעל הפיס לשעבר, גדעון גדות, יחזיר לקופת מפעל הפיס 4 מיליון שקל

חיים ביאור

8.8.2005 / 18:29

המנכ"ל לשעבר אליצור גורן והסמנכ"ל לשעבר רחל גואטה יחזירו כ-3 מ' ש' שקיבלו שלא כדין; ביה"ד: "מפעל הפיס לא הוקם כמפעל הימורים פרטי - תכלית קיומו היא בהעמדת הרווחים שהפיק לרשות הציבור"



ראשי מפעל הפיס לשעבר - יו"ר הדירקטוריון גדעון גדות, המנכ"ל אליצור גורן והסמנכ"ל רחל גואטה - יחזירו לקופת מפעל הפיס בסך הכל כשבעה מיליון שקל ששולמו להם שלא כדין. מתוך סכום זה חוייב גדות בהחזר של ארבעה מיליון שקל. כך קבע בית הדין הארצי לעבודה.



הרכב השופטים, בראשות נשיא בית הדין הארצי, סטיב אדלר, דחה בכך את הערעורים שהגישו גדות, גורן וגואטה על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שחייב אותם בהשבת הכספים. שופטי הארצי קבעו כי פסק דינו של ביה"ד האזורי מפורט ומנומק היטב בעובדותיו ובמסקנותיו המשפטיות ואין מקום להתערבותם בו. מפעל הפיס, שיוצג על ידי עו"ד אלי זהר, הגיש את התביעה נגד שלושת הבכירים לשעבר.



גדות, שמונה לתפקידו כיו"ר מפעל הפיס ב-1981, פרש מתפקידו ב-1996. במהלך חלק מהתקופה כיהן גדות במקביל כחבר כנסת. בעת פרישתו שילם לו מפעל הפיס פיצויים בסך 1.34 מיליון שקל. בנוסף לכך הוא זכה לפנסיה חודשית בשיעור 70% ממשכורת קובעת של 75,663 שקל, צמודה למדד.



שופטי הארצי אימצו את החלטת בית הדין האזורי להפחית את הפנסיה החודשית של גדות מ-66 אלף שקל ל-20 אלף שקל ובנוסף לכך עליו להחזיר לקופת מפעל הפיס 874,517 שקל. בסך הכל יחזיר גדות 4 מיליון שקל (הפרשי פנסיה שקיבל בשמונה השנים האחרונות ופיצויי פרישה).



המנכ"ל אליצור גורן, שפרש לפנסיה ב-1994, חוייב להחזיר לקופת מפעל הפיס את סכום פיצויי הפיטורים שקיבל, בסך 973,037 שקל, בצירוף הפרש תשלומי פנסיה בסך 120 אלף שקל, כך שעליו להחזיר כ-1.1 מיליון שקל.



הסמנכ"לית רחל גואטה, שפרשה ב-1996 בגיל 39 וזכתה, למרות גילה הצעיר יחסית, לפנסיה חודשית של 18 אלף שקל וכן למענק בסך 1.28 מיליון שקל, חוייבה להחזיר את הפיצויים שקיבלה ואת כל סכומי הפנסיה ששולמו לה ממועד פרישתה ממפעל הפיס.



שופטי הארצי מציינים כי בחוות דעת שהזמין מפעל הפיס מהלל דודאי, בעבר הממונה על השכר במשרד האוצר, בעניין תנאי השכר של בכירי החברה, נאמר בין היתר כי שכרו של מנכ"ל מפעל הפיס נקבע בשיעור מפליג יותר משל מנכ"ל בחברה ממשלתית. גם משרד מבקר המדינה העיר למפעל הפיס כי תנאי הפרישה של היו"ר גורן ושני הבכירים האחרים חורגים מהמקובל אצל ממלאי תפקידים מקבילים בחברות ממשלתיות בעלות היקף עסקים דומה.



היועץ המשפטי לממשלה באותה תקופה, מיכאל בן יאיר, דרש מאברהם כץ עוז, שירש בתפקידו את גדות, כי דירקטוריון מפעל הפיס יבחן שוב את תנאי העסקתו של גדות, "מכיוון שמפעל הפיס הוא גוף ייחודי, אשר למרות שהואגד כחברה פרטית, מטרותיו הן ציבוריות מובהקות ואת הכנסותיו יש להפנות להגשמת המטרות הציבוריות האמורות".



גם הוועדה הציבורית בראשות עו"ד אמנון זכרוני, שמונתה ע"י כץ-עוז, קבעה שמפעל הפיס כפוף לעקרונות המשפט הציבורי וכי השכר והפנסיה ששולמו לגדות, גורן וגואטה "חרגו בהרבה מהמקובל בחברות ממשלתיות מן הסיווג הגבוה ביותר, ללא כל הצדקה".



מפסק הדין עולה כי כשנשאל היו"ר גדות כיצד הגיב לנוכח תנאי השכר והפרישה שוועדת השכר במפעל הפיס קבעה לו, כמו גם לגורן ולגואטה, הוא השיב: "הם נתנו ואני קיבלתי באהבה. גם מה שנתנו לאחר מכן, קיבלתי באהבה. זה מה שנתנו. ואני לא חייב להיות היום הבוחן כליות ולב, או המליץ יושר, או הרב הראשי לתת גושפנקא כזו או אחרת להחלטות הוועדה. הם (חברי ועדת השכר) רצו להיטיב איתנו".



בערעורים שהגישו גדות, גורן וגואטה על החלטת ביה"ד האיזורי לחייבם להחזיר לקופת מפעל הפיס את רוב הסכומים שקיבלו כפיצויים וכפנסיה, הם טענו כי הסכומים אושרו להם כדין על ידי הדירקטוריון, ועדת השכר והיועצים המשפטיים של החברה. לטענתם, שגה ביה"ד האזורי בכך שהחיל, ועוד באופן רטרואקטיווי, את המשפט הציבורי על הסכמי הפרישה שנכרתו בינם לבין מפעל הפיס, שהתאגד כגוף פרטי שאינו מתוקצב ומקורותיו אינם כספים שנגבו מהציבור בעל כורחו.



בית הדין הארצי קבע, בדחותו את הערעורים של השלושה: "מפעל הפיס לא הוקם כמפעל הימורים פרטי או כקזינו להפקת רווחי הימורים ולא לשם כך הוא מקבל היתר משר האוצר לקיום הגרלות. שלא כחברה פרטית, תכלית קיומו היא בהעמדת הרווחים שהפיק מהגרלות לרשות הציבור. הרווחים הנצברים במפעל הפיס הם כספי ציבור. מכאן חובת האמון המוטלת על מפעל הפיס שלא לפזר לרוח את הרווחים שצבר מכספי הציבור במידת הזהירות הנדרשת ובאמות המידה המתחייבות מתכלית פעילותו. קביעת תנאי שכר מופלגים, החורגים מכל קנה מידה מקובל במשק הישראלי, נוגדת את החובה לנהוג כנאמן של כספי הציבור, במיוחד בגוף כמו מפעל הפיס, הממומן מכספי הציבור ואמון הציבור חיוני לפעולותיו
ולהגשמת מטרותיו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully