"היכן נמצא רחוב לופט?", שאל הקונה את המתווך, בעקבות מודעה שקרא בעיתון. זה קרה לפני ארבע שנים, כשהנישה עוד היתה בחיתוליה. כיום הקונים כבר יודעים היטב מהו לופט, אולם תרבות המגורים הזאת היא עדיין נחלתם של אדריכלים, אמנים ומשוגעים לדבר, ולא של רוכש הדירות הממוצע. אלה מחפשים אחרי לופטים בנרות, עוקבים אחריהם במגזינים לעיצוב, לומדים בשקיקה על חידושים בתחום ומוכנים לשלם הרבה מאוד כסף עבור המגורים בחלל הפתוח. מחירי לופטים בדרום תל אביב נעים בסביבות 2,000 דולר למ"ר, פי שניים ממחיר מ"ר בדירה רגילה באותו אזור.
מה כל כך מושך בדירות הללו? "תן לי דירה ברמת אביב ג' או בדרום תל אביב, ואני לוקח את האחרונה. שם תמצא את השכונות האמיתיות, את האנשים האותנטיים ואת העיר האמיתית", מצהיר אלון קסטיאל, בן למשפחת המעצבים ובעליו של לופט מעוצב שנמצא במבנה למסחר, משרדים ומלאכה ברחוק שוקן פינת דרך קיבוץ גלויות. הלופט שימש בעבר מלטשת יהלומים.
קסטיאל גר בעבר בלופט, אולם כיום הוא כבר מתכנן לעבור לדירת לופט חדשה שהוא מקים במסגרת פרויקט לופטים ברחוב אלפסי, ומציע למכירה את הלופט שלו, בן ה-300 מ"ר, ב-580 אלף דולר. עד שיימכר, הלופט מושכר למסיבות, אירועים ואף לחתונה.
תרבות הלופטים נולדה בשנות ה-70, בשכונות כמו טרייבקה במנהטן, שעה שאמנים ומעצבים צעירים, מעוטי תקציב בדרך כלל, רכשו בזול חללים במבנים תעשייתיים ישנים והפכו אותם לדירות מגורים.
עקב המבנה הפנימי שלהם, שכלל אולמות פתוחים גדולים עם תקרות גבוהות, החליטו המעצבים המקוריים של הלופט להמשיך את הקו, וליצור דירות ללא חלוקה כלשהי לחדרים, בעלות תקרה גבוהה מאוד, 3.5 מטרים ומעלה, ועם עיצובים תעשייתיים. מבחוץ, המבנים נותרו עם החזות הכעורה של מבני תעשייה ישנים, מה שאיפשר ליזמים להשקיע הרבה בעיצוב הפנים של החללים.
בין המאפיינים העיצוביים של דירות הלופט: רצפה חשופה עם בטון מחוספס, דלת ברזל או נירוסטה, לעתים קרובות תקרה חשופה עם צינורות שעוברים דרכה וחיפויי זכוכית רבים עבור התאורה. גם השירותים מופרדים לעתים רק בחיפויי זכוכית.
היזמים האמריקאים פעלו גם לשימור המעליות התעשייתיות הישנות, כדי שיתאימו לקונספט של הלופט. ודבר חשוב נוסף: החלונות. לופטים דורשים חלונות גדולים, אטומים לרעש חיצוני, המאפשרים לבעל הדירה לצפות בנופים אורבניים, שלרבים אולי לא קוסמים, אבל בעבור אחרים הם תמצית החוויה העירונית.
העדר ההשקעה בצדם החיצוני של המבנים מאפשר, כאמור, השקעה נמרצת בתוך הדירות. לכן, דרישה ראשונית של רוכשי ושוכרי דירות כאלו היא שהדירות יהיו מעוצבות.
הסתגלות לתרבות המקומית
כמה לופטים קיימים בכלל? מתברר שלא רבות הדירות בישראל המתאימות להגדרה הקלאסית של הלופטים. "כשמחברים את כל הדרישות מהלופט - הווה אומר, שהדירה תהיה מעוצבת על ידי מעצב ידוע, עם נוף מדהים לים או לסיטי, קרוב למרכזי הבילוי וממש בלב העניינים. כמה כאלה כבר יש אצלנו? לא הרבה", אומר עורך מחירון הדירות לוי יצחק. "הרבה מאוד דירות בצפון הישן וביפו שתקרתן גבוהה הוסבו עם הטרנד הנוכחי ללופטים", מספר לוי יצחק. "כל הקירות הפנימיים למעט העמודים התומכים סולקו, הריצוף הורם, שפכו בטון לא מוחלק, התקינו מטבח/בר באמצע הבית עם כמה כיסאות מסתובבים, והרי לכם לופט. נכון, לא מדובר בלופט אמיתי, רק 'לופט לעניים', אך זה מאוד אופנתי".
בכלל, הלופט עבר שינויים רבים במסגרת הליכי הקליטה שלו בישראל. "תירבתנו אותו", אומר עמיר שאלתיאל מחברת השיווק אלדר נכסים. ה"תירבות" העיקרי נעשה באופי המבנים. "אין הרבה מבנים תעשייתיים ממשיים, שבהם נעשו הסבות למגורים כפי שדורש החוק. לכן, בחלק גדול מהמקרים בהם הלופטים אכן ממוקמים במבני תעשייה, מדובר בקומבינות כאלו ואחרות. בחלק אחר של המקרים, אתה רואה לופטים במבני מגורים רגילים בצפון תל אביב, ובחלק שלישי מופיעים לופטים בפרויקטים חדישים", אומר היזם אילן כהן, שמקים בימים אלה את פרויקט "הבית האדום" בפינת הרחובות הגר"א וראש פינה.
אלמנט נוסף שבו הלופט עבר הליך של גיור הוא חדרי השינה. "הישראלים רוצים להשאיר את חדר השינה סגור ומבודד. הם לא אוהבים לטגן ביצה ליד המיטה", מסביר המתווך אבי אייקורט מסוכנות אייקורט נכסים, שמשווק את פרויקט הבית האדום. כתוצאה מכך, חדר השינה בפרויקט הלופטים הזה מקורה.
פרויקט הבית האדום הוא מבנה בייעוד למגורים בן 32 דירות, שכלפי חוץ נראה כמו מבנה תעשייתי לכל דבר. מי שיחפש בו תקרה גבוהה עלול להתאכזב. עם זאת, הדירות, בגודל ממוצע של 70 מ"ר, יתאפיינו בכל האלמנטים העיצוביים החדשניים שנדרשים מלופטים, בהם רצפות עץ, חלונות מסך, מערכות בית חכם ואף "גינת גג" עם פינות שיזוף ופרגולות.
מחירי דירות בפרויקט מגיעים לממוצע של 165 אלף דולר, וכהן מייעד אותן במיוחד ליזמים, שיוכלו, להערכתו, להשכיר אותן ב-1,000 דולר לחודש, כלומר תשואה שנתית של כ-7%.
הכניסה לבעלי אמצעים
מי קהל היעד, שמעדיף את הלופט הפתוח על פני הדירה הממודרת? אייקורט וכהן מדברים בעיקר על צעירים, שבאים מתחומי האמנות והיצירה, כגון אדריכלים, ציירים וצלמים. "הם רואים בדירות הללו כר מתאים ליצירתיות שלהם ואפשרות להעניק אישיות ייחודית לדירות שלהם", מסביר כהן.
אבל זה נכון רק בחלקו. יש כיום לא מעט לופטים במחירים גבוהים, שכבר אינם מאפשרים ל"סתם" צעירים לרכוש אותם, אלא דורשים מהרוכשים הון עצמי בלתי מבוטל. דירת הלופט של קסטיאל היא דוגמה אחת לזה, ולא היחידה.
רונן סיונוב, מנהל סוכנות הומלנד דאונטאון, מהסוכנויות הראשונות שטיפלו בנושאי הלופטים בארץ, מספר על המבנה בקיבוץ גלויות פינת שוקן, שהופך בהדרגה לבית מגורים ספונטני. "הדירה של קסטיאל נמצאת בקומה השישית של אותו מבנה. לפני כשנתיים הגיעה קבוצת משקיעים מניו יורק ושיווקנו לה את כל קומה 11, לפי 600 דולר למ"ר. הם חילקו את הקומה ל-10 לופטים של 130-175 מ"ר, שידרגו והשקיעו בריצוף, קירוי ומערכות נוספות - ומכרו במחירים יותר מפי 2. כיום יש כבר משקיעים שקנו מהאמריקאים, ומוכרים את הלופטים שקנו ברווחים ניכרים".
אחד מהם הוא מוטי, שקנה לפני 4 חודשים לופט של 140 מ"ר, והוא נמצא בשלבים סופיים של שדרוג. הוא השקיע עשרות אלפי דולרים בריצוף, קירוי, הצבת במה, ואבזור הלופט, והוא מציע את הדירה למכירה ב-320 אלף דולר. מה יהיה הרווח שלו? אין לדעת. סיונוב מבטיח שניכר.
"הדירות מהסוג הזה עולות כבר 2,000-3,000 דולר למ"ר והן לא מיועדות לצעירים, אלא לבעלי פנטזיה להגשים חלום להתגורר בדירה כזו. כאן תמצא פחות ציירים, ויותר בעלי אוספי אמנות", אומר סיונוב. בקומפלקס של שוקן פינת קיבוץ גלויות גרים טייס אל על, סבתא שרצתה להתגורר בלופט ואנשים נוספים, שמבחינת גיל ועיסוק אינם מתקשרים אוטומטית לסוג זה של דירות.
הקבלנים מבינים את הפוטנציאל
ניתן למצוא גם קבלנים שמצרפים לופטים לתמהיל הדירות שלהם. זה מתאפשר בדרך כלל, לאחר שהקבלנים מגיעים למסקנה, שזכויות הבנייה מאפשרות להם להקים דירות על קומות כפולות, מבלי שהדבר יחבל בכמות הדירות הרגילות שמוקמות במקביל.
גינדי השקעות ואלמוג כ.ד.א.י., המקימות בצוותא את מגדל WHITE במערב ראשון לציון, ערכו סקר לפני תכנון הפרויקט, לגבי התמהיל הרצוי להן. הסקר העלה, כי אוכלוסיית היעד מחפשת מגורי יוקרה ייחודיים שלא קיימים באזור.
בעקבות הסקר התקבלה ההחלטה לבנות במגדל 12 דירות לופט עם גובה תקרה של 6 מטר וחלון זכוכית גדול. הדירות בנות ארבעה וחמישה חדרים בשטח של בין 120 מ"ר ל-140 מ"ר, והן כוללות מרפסות שמש הפונות לצד מערב, ששטחן 15-60 מ"ר.
ההחלטה, שנחשבה להימור מסוים, הובררה כמוצדקת. דירות הלופט בפרויקט WHITE נהפכו ליקרות ב-25%-30% מדירות המיני פנטהאוז. מחירה של דירת לופט 5 חדרים הוא החל ב-1.9 מיליון שקל ומחירה של דירת לופט 4 חדרים החל ב-1.75 שקל. 4 חודשים לאחר תחילת השיווק של הפרויקט נמכרו 11 מתוך 12 דירות הלופט לבעלי עסקים עצמאיים בגילאי 30-40, שחיפשו דירת יוקרה ייחודית.
האם "מומחי לופט" היו מוכנים לכנות דירות בנות 4-5 חדרים ותקרה גבוהה "לופט"? לא בטוח. אבל כאמור, הלופט הישראלי קצת הגמיש את המונח המקורי. עדיין, למרות ההתגמשות, פלח השוק של דירות הלופט בשוק הדירות הוא קטן - ולא רק משום שמחיריו החלו לצבור תאוצה בזמן האחרון.
ראשית, עיקרו מרוכז בתל אביב, למרות שיש גרסאות ללופטים גם בחיפה ובבאר שבע. הסיבה לכך היא, שרק בתל אביב מתקיימת מצוקת דיור אמיתית מהסוג שהביא את חלוצי הלופט האמריקאי לנדוד לאזורים גרועים ולפתח את סוג הדירות הזה. מצב השוק הזה מבטיח, שגם בשנים הקרובות שוק הלופטים יתמקד בתל אביב, עם מקרים נקודתיים במקומות אחרים.
העיצוב הפנימי המיוחד של הדירות הללו אינו אהוד על רבים. כפי שהיזמים הישראלים כבר הפנימו, הישראלי שמרן יותר, ורוצה קירות בין החללים השונים בדירה.
הלופט אינו מתאים למשפחה, וזה, אולי המבדיל הגדול בין ארה"ב לישראל. ישראל היא עדיין משפחתית יותר לעומת מקומות כמו ניו יורק בהם ישנם רווקים רבים ומשפחות ללא ילדים. "אני מסכים עם זה, שזה לא מתאים לכל אחד, ובמיוחד לא למשפחות, וגם אני לא הייתי מגדל כאן את ילדי. אבל זוג צעיר או זוג מבוגר יכולים להימשך לרעיון של לופט בעל חלל אחד, ללא קירות", אומר קסטיאל.
אחרים מסתכלים פחות על הזווית העיצובית והשימושית: "הביקוש ללופטים לא נובע מהמהפיכה האדריכלית או העיצובית שלהם, או מהייעול הגדולה יותר בניצול שטח הדירה - אלא מאלמנט חברתי. ישראלים מחפשים סמלי סטאטוס, והלופטים עונים על מבוקשם. לכן, למרות שהם אינם מתאימים לרוב הגדול של האוכלוסייה, עדיין יהיו רבים שירצו אותם", סבור שאלתיאל.