סטודנט עובד? על מי?

"כשהתחלתי את לימודי התואר הראשון בפסיכולוגיה עבדתי כמלצרית באחת המסעדות החמות בעיר", מספרת כרמית. "הרווחתי סכומים עצומים כל חודש, והרוב כמובן, היה נקי ממס. העבודה היתה בעיקר בערבים ומאחר שהיו במסעדה הרבה מלצרים לא היתה בעיה של גמישות במשמרות. בתקופת הבחינות למשל, יכולתי לעבוד משמרת אחת בשבוע או לא לעבוד בכלל.

"לקראת סוף השנה השנייה, אחד המרצים בחוג הציע לי לעבוד כעוזרת מחקר במעבדה שלו. הדילמה היתה גדולה. עבודת המעבדה דרשה הרבה שעות ומחויבות גדולה - ומנגד התגמול היה מינימלי, עד כדי כך שהיה ברור שאזדקק לסיוע מההורים. ובכל זאת, ידעתי שהערך המוסף של העבודה הצמודה עם המרצה והניסיון בעבודת המחקר יתרמו לי יותר בטווח הארוך. אני חייבת להודות שגם עכשיו לא ברור לי אם עשיתי את הצעד הנכון".

סטודנטים רבים מתחבטים בשאלה אם לשלב עבודה בתקופת הלימודים, או להשקיע את מרב המרץ בלימודים. מסקר שקיים אתר אולג'ובס (www.alljobs.co.il) עולה כי 80% מהסטודנטים בישראל משלבים בין עבודה ללימודים, בין אם בהיקף מלא או חלקי; מתוך כלל הסטודנטים העובדים, רק 30% עובדים בתחום הקשור ללימודיהם.

"כשסטודנט מסיים את הלימודים לתואר ראשון, הוא יוצא לשוק העבודה ביחד עם מתחרים רבים שסיימו זה עתה ללמוד גם הם", אומרת רויטל הנדלר מאולג'ובס. "בלשון חברות ההשמה הם נקראים 'אקדמאים ללא ניסיון', ומדובר בנקודת התחלה קשה בעבורם. סטודנט שמעוניין לקדם את הקריירה שלו כבר בתקופת לימודיו, רצוי שיימנע מעבודות סטודנטיאליות קלאסיות, וינסה להתברג בתפקיד זוטר בארגון גדול - להתלבט שם ולהתקדם.

"חשוב לזכור ששוק העבודה הישראלי הוא שוק אכזרי, שבו לא עושים הנחות לאיש, הדבר נכון במיוחד בשוק הנוכחי שהוא רווי בבעלי תארים אקדמיים. בהתאם לכך, הניסיון נהפך לפרמטר חשוב בקבלה לעבודה, כמעט בכל תחום. מיד בתום הלימודים, כשירצו להתקבל לעבודה, יידרשו לפרט בקורות החיים שלהם מהו הניסיון שצברו בתחום שבו ירצו לעסוק. מעבר לכך, סטודנטים הם לרוב אנשים צעירים, נמרצים וחדורי מוטיביציה - וזוהי התקופה המתאימה ביותר להתחיל להשתלב במקומות עבודה שעשויים לקדם אותם לשלב הבא".

"סטודנט שלומד תחום מקצועי כמו רפואה או עריכת דין, תמיד יעדיף לעבוד במקצוע שאותו הוא לומד", טוען ירון לובינסקי, סמנכ"ל שיווק אורטל, משאבי אנוש. "אך גם לאלה שהולכים במסלול כללי יותר, מומלץ להיכנס לשוק העבודה המקצועי (שאינו קשור בעבודות מזדמנות) מוקדם ככל האפשר". לדברי לובינסקי, כשסטודנט עובד במהלך הלימודים בחברה בתפקיד של שירות לקוחות, למשל, הוא מתחיל לצבור ניסיון בתחום מבוקש מאוד במשק, וכך מגדיל את סיכוייו להתקבל לעבודה בחברה מובילה עם סיום הלימודים. אותו סטודנט יוכל להציג ניסיון מקצועי בנוסף לתואר שרכש, בבואו לחפש עבודה.

יתרון נוסף, לפי לובינסקי, הוא "תקיעת היתד". "ברגע שאתה בתוך החברה, לא משנה באיזה תפקיד, אתה נחשף למכרזים פנימיים לתפקידים שכלל לא מפורסמים מחוץ לארגון", הוא אומר. "כך ניתן, בקלות יחסית, לעבור לתפקיד נחשק יותר בתחום שאותו למדת.

"היתרון השלישי הוא יחס המעסיקים", מוסיף לובינסקי. "בקרב המעסיקים יש נטייה להעריך יותר מועמדים ששילבו עבודה עם לימודים בעת היותם סטודנטים. מועמדים אלה נתפשים בעיני המעסיקים ככאלה שיודעים לעמוד בלחצים. העובדה שסטודנט למד ועבד במקביל בתחום מקצועי, מעידה על היכולות שלו".

הגישות והמודלים העדכניים לתכנון קריירה רואים בבחירת המקצוע תהליך התפתחותי הנמשך לאורך שנים, ולא מאורע נקודתי. ד"ר חדוה בראונשטיין-ברקוביץ, ראש מסלול M.A בפסיכולוגיה תעסוקתית במכללת תל אביב-יפו, אומרת כי השלב המשמעותי בתהליך הגיבוש וקבלת ההחלטה בנוגע לתחום העיסוק מתרחש בדרך כלל בגילאי 17-25. "בשלב זה, על הצעיר להתנסות באופן פעיל ואינטנסיבי במגוון התנסויות שיש להן קשר לעולם העבודה, ולהסיק מסקנות לגבי זהותו המקצועית. במלים אחרות, הוא צריך להחליט מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול".

סטודנטים נמצאים בדרך בשלב ההתפתחותי הזה, כשחלקם כבר קיבלו החלטות משמעותיות ובחרו במסלול לימודים שבסופו הם רוכשים מקצוע (למשל, רופאים או מהנדסים), ואילו אחרים לומדים במסלולים שמותירים את השאלה לגבי מקצועם העתידי פתוחה.

בקבוצה הראשונה ניתן למצוא, על פי רוב, סטודנטים רבים שעובדים בזמן הלימודים בעבודה שמעניקה להם ניסיון ראשוני בתחום עיסוקם. למשל, סטודנט לרפואה שעובד ככוח עזר סיעודי בבית חולים. מלבד הניסיון הראשוני שנצבר, עבודה זו מאפשרת לסטודנט לבצע בדיקה מחודשת בשטח של ההחלטה המקצועית שקיבל.

בקבוצה השנייה נמצאים סטודנטים הלומדים במסלול שאינו מכוון אותם למקצוע ספציפי (למשל, סטודנטים בתחום מדעי הרוח או מדעי החברה). בעבור רבים מהם, עתידם המקצועי עדיין אינו ברור. חלק קטן מהם בוחר בעבודה שתסייע להם לקבל החלטה לגבי הכיוון העתידי, אך רובם עובד בעבודות שאינן קשורות למקצועם העתידי, כמו מלצרות או אבטחה.

בניגוד לאנשי חברות ההשמה, המאיצים בסטודנטים לבחור בעבודות מקצועיות בתקופת לימודיהם, טוענת בראונשטיין-ברקוביץ כי גם העיסוק בעבודות מזדמנות מוסיף ידע לצעיר בנוגע לעתידו המקצועי. "כניסה למעגל העבודה מאפשרת לרכוש הרגלי עבודה, וכן לבדוק שאלות כמו: איך אני מסתגל לעבודת צוות והאם מתאים לי לעבוד בצוות; האם יש לי השפעה על החלטות של אחרים האם אני מעדיף לעבוד בעבודה עם ניידות או במשרד; האם עדיפה לי עבודה שגרתית או עבודה עם גיוון ושינוי; עד כמה אני עומד בלחצים ועומסים הנדרשים בעבודה; איזה סוג של יחסים אני מפתח עם הממונים שלי - וכן הלאה.

"עצם ההתנסות הפעילה כעובד - בין אם היא בתחום הלימודים של הסטודנט, ובין אם אינה כזו - יכולה לתרום לסטודנט מידע חשוב ורלוונטי בנוגע להחלטותיו העתידיות בתחום הקריירה".