וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

במלחמה כמו במלחמה: איך מתנהלים בארגון תחת אש?

דפנה כרמלי

28.7.2014 / 8:18

מצד אחד עובדים מגויסים, והתפוקות יורדות - ומצד שני צריך לשדר עסקים כרגיל. ומה הארגון יכול להרוויח מהתחשבות בעובדים?

לפני כשבוע הייתה לנורית ברמן, מנכ"לית חברת עמדה לאיתור וגיוס בכירים, שיחת ועידה עם לקוחות מארה"ב, דרום אמריקה ואירופה. את השיחה, שהיא הובילה, קטעה אזעקה. ברמן התנצלה, אמרה למשתתפים שהיא שמה אותם על רמקול כדי שישמעו את האזעקה וירדה למקלט. "אמרתי להם שאני הולכת למקלט לכמה דקות, ואתקשר אחר כך ואספר להם על החוויה שעברתי, שהם לעולם לא יוכלו לחוות. אחר כך חזרתי לשיחה ושידרתי תחושה שהכול כרגיל. עם הרבה הומור, הדגשתי בשיחה שאני ספק הרבה יותר טוב עכשיו כי אני יודעת לתפקד תחת לחץ".

חברות רבות שיש להן פעילות בינלאומית מסרבות לדבר על התנהלותן תחת אש מחשש להרתיע את הלקוחות והספקים בחו"ל, אבל ברמן מדגישה שדווקא בימים קשים שכאלה חשוב לתקשר את המצב כלפי פנים וכלפי חוץ, לא בצורה מעוררת רחמים או מבקשת אמפתיה, אלא בצורה עובדתית, שתיתן תחושה שלמרות הקשיים, החברה ממשיכה לעבוד כרגיל. "אסור לטמון את הראש בחול ולחכות שהבעיות יצוצו והאמון יתערער, אלא להתארגן מראש להעריך איפה עלולות לצוץ בעיות ואז לנסות לפתור אותן או למזער את הנזק".

השיקול של להמשיך לתפקד למרות הכול הוא גם זה שהנחה את שלומי בן חיים, מנכ"ל JFrog הישראלית, המפתחת מוצרים לניהול, אחסון והפצה של תוכנה ופועלת מישראל וקליפורניה, כשכנס בהשתתפות 450 אורחים, חלקם מחו"ל, שהתקיים בהרצליה, נפתח באזעקת אמת. "את הכנס פתחתי בפעם הראשונה בתדרוך לגבי המרחבים המוגנים, הכי לא היי-טק בעולם. אחרי האזעקה הכנס המשיך כרגיל. גם המרצים מחו"ל המשיכו ללא חשש. בחו"ל מצב כזה היה משתק חברות, אבל אצלנו זו שגרה שמחסנת. לקוחות שלנו בחו"ל מגלים אמפתיה ומחזקים אותנו".

להפוך את החברה למשפחה

אבל מסתבר שההזדמנות האמיתית טמונה דווקא ביחס לעובדים. ברמן מבהירה שכל מנהל יכול להחליט האם הוא מנהל או מנהיג. המדיניות חייבת להיות פרואקטיבית ולא מגיבה. "לא משנה אם מדובר בארגון של 100 אנשים או בארגון של 50 אלף - פירמת רואי חשבון לעומת טבע - יש למנכ"ל תפקיד מנהיגות משמעותי שהוא יכול להרים אותו למעלה".

ברמן ממליצה לחלק את העובדים לקבוצות לפי הצרכים שלהן ולמנות ראשי קבוצות שיהיו אחראים לכל קבוצה ולדאוג שתהיה לכל עובד פנייה מסודרת. למשל, אנשים שגויסו בצו 8 והותירו את המשפחות לבד - צריך לשמור לא רק על קשר איתם אלא גם עם המשפחות.

אוכלוסייה נוספת היא אנשים שגרים באזורי סיכון, וצריכים לנסוע לעבודה ולחזור ממנה מדי יום תחת איומי טילים. על הארגון לתת להם כלים לנהל את שגרת העבודה ולהכניס סדר בתוך הבלבול. למשל: מתן אפשרות לעבוד מהבית או ארגון הסעות מתחנת האוטובוס עד לעבודה.

לדברי ברמן, יש להקשיב גם לחשש של עובדים להגיע לאזורי סיכון כאלה. "יש לי לקוח שהמטה שלו באשדוד - ואנשים שלי לא היו מוכנים לנסוע לשם. היינו צריכים לדבר איתו בעדינות שהפגישה תתקיים בתל אביב. לא יכולתי לדרוש מהצוות שלי להיכנס למצב חרדה, ותמכתי בזה שנמצא דרך להיפגש במקום פחות חשוף".

בחברת יעל תוכנה עסוקים עד מעל הראש גם בתפעול העסק וגם בדאגה לעובדים, שמספרם עומד על קצת פחות מ-1,000. פעילות החברה מתחלקת לשלוש זרועות: אחת היא שירות בבית הלקוח, השנייה יועצים קבועים לעסקים והשלישית פיתוח בתוך החברה. מאחר שחלק מהעובדים בחברה מגויסים בצו 8 וגם חלק מהעובדים בחברות של הלקוחות גויסו, החברה צריכה ללהטט עם העובדים גם בתוך החברה, גם למצוא מחליפים ליועצים הקבועים שגויסו וגם לתת מענה לצורכי הלקוחות שהעובדים שלהם גויסו. "יש לי לקוח ששני עובדים שלי אצלו גויסו בצווי 8, והם מחזיקים את כל המערכות הקריטיות בארגון", אומרת אילנית דהאן, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה, "והייתי צריכה לשלוח עובד חלופי שצריך להיכנס מהר לעניינים. כמובן שהעובד הזה יורד ממצבת כוח האדם שלי במקומות אחרים. אנחנו מושכים את השמיכה מכל הכיוונים, אבל כולם מגלים הבנה".

בעניין הפנים ארגוני, מנהלת החברה רשימה שמתעדכנת באופן שוטף על מספר המגויסים בצו 8 ומספר העובדים שגרים בטווח 40 ק"מ מרצועת עזה והם משתדלים לדאוג לצורכיהם, באמצעות טלפונים וסמסים וגם באמצעות משלוחים למשפחות שנשארו בבית, שכוללים צעצועים והפעלות עבור הילדים.

"אנחנו עדיין חברה עסקית והביזנס צריך לעבוד, אבל זו הזדמנות עבורנו להפוך את החברה למשפחה. אנחנו מקבלים מהמגויסים שדאגנו למשפחות שלהם מיילים מאוד חמים ומרגשים".

גם בן חיים מתמודד עם מצב לא פשוט. ל-JFrog יש 50 עובדים בישראל ועשרה בסניף בקליפורניה: שישה עובדים גויסו, ארבעה עובדים נתקעו בחו"ל ללא יכולת לשוב וארבעה שביקשו לבטל את הגעתם. בין המגויסים גם עובד חדש שגויס ביום הראשון שלו בעבודה.

גם תהליך הגיוס של עובדים חדשים נתקל בקשיים, אבל ממשיך. לדברי בן חיים, "הכי מרגש אותי לראות קצין במדים עם אם 16 מקוצר שמגיע לראיון עבודה בתור תוכניתן".

- איך אתם מתנהלים עם מחסור של רבע ממספר העובדים בארץ?

"בתור מנכ"ל אני חייב לחשוב על פלאן בי עבור העובדים כדי שלא לשתק את החברה. עובדים שנמצאים במשרד והמשפחה שלהם במקלט בראשון לציון - הם עובדים פחות רגועים. אז דרושה הרבה סבלנות לטלפונים לשם הרגעה ועדכונים וגם לאפשר את האופציה לעבוד מהבית. זו גמישות שהמצב מחייב. חוסר גמישות במצב כזה הוא סיכון לעסקים. עבור העובדים שלנו מאשדוד הכרזנו על 'הפסקת אש חד צדדית' ואפשרנו להם לצאת לנפוש במרכז בסוף השבוע על חשבוננו".

- איך היחס לעובדים תורם לחברה?

"זה משפיע על המחויבות לחברה. עובדים שלנו שנמצאו בצו 8 ויצאו לחמשוש להתאוורר הגיעו לעבודה ביום חמישי. אנשים מבינים שאחד הדברים החשובים הוא החוסן והיכולת להמשיך את החיים כרגיל. בתור מנכ"ל שחי כל השנה בחו"ל, אני מרגיש בר מזל שהגעתי דווקא עכשיו. הייתה לי הזכות להיות עם העובדים שלי במקלט בזמן אמת".

קייטנה במשרד

"העובדים בארגון צריכים לדעת שיש מקום גם לצרכים האישיים", אומרת ברמן. "ארגון שיודע להיערך, יפתח את הממ"דים והמקלטים שלו ויקיים קייטנות לילדי העובדים. ארגון כזה גם יכול להציע מימון של בייבי-סיטר לעובדות שבעליהן גויסו והן צריכות עזרה בבית בשעת ההשכבה. אלה נגיעות של תשומת לב שפותר להן בעיות אקוטיות ונותן לארגון רווח עתידי".

ואכן, יש ארגונים שחשבו על זה. במשרד עו"ד נ. פינברג ושות', המונה כ-50 עובדים, נקראו מספר עורכי דין לשירות מילואים. כדי להקל על המשפחות החל המשרד לארח את ילדיהם בשעות 07:00-20:00 (!) מדי יום. לשם כך, הוקצה שטח במשרד ובו רוכזו משחקים, חוברות פעילות ומחשבים. המשרד גם דואג לארוחת צהריים לילדים עפ"י הזמנתו האישית. מאז החלה היוזמה, מביאים גם עובדים ועובדות אחרים את הילדים, שחשים חוסר ביטחון להישאר לבד בבית. "המשרד, שמטפל ביום-יום בענייני משפט 'כבדים' ודיני עבודה של הגופים המובילים, התמלא פתאום בילדים וזה כיף", אומר פינברג.

גם אנשי הצוות הרפואי והמנהלים של מאוחדת בדרום נהנים מקייטנות שפתחה החברה בשש מרפאות: באשקלון, באר שבע, אשדוד, גן יבנה וקריית מלאכי. הפעילות בקייטנות מיועדת לילדים בני 3-12, ומתקיימת בסיוע עובדות סוציאליות המפעילות את הילדים במשחקי יצירה ובשיחות להפחתת חרדה, פיזיותרפיסטים האחראים על פעילות ספורטיבית ומורות חיילות בסיוע ארגון "מחשבה טובה". במסגרת הקייטנות, מקבלים הילדים גם ארוחות בוקר וצהריים. אתמול יצאו כ-250 מעובדי מאוחדת בדרום וילדיהם לבילוי משותף בסינמה סיטי בגלילות לצפייה בסרט.

חברת ההיי-טק מארוול, המעסיקה יותר מ-1,000 עובדים בישראל, פתחה קייטנות מיוחדות לילדי העובדים, הפתוחות הן לעובדים מהדרום והן לשאר העובדים שמתמודדים עם המצב הביטחוני. הקייטנה נפתחה ביום ראשון לפני שבוע ותהיה פתוחה לפי הצורך. יש בה כיום כ-50 ילדים שנמצאים במרחב מוגן ומקבלים מגוון פעילויות והפעלות ממדריכים מקצועיים. הילדים המתבגרים של העובדים מגיעים גם הם לפעילות כדי להדריך את הילדים הקטנים וללוות את הקייטנה. הקייטנה מתקיימת לאורך כל היום, מהבוקר עד הערב: את ארוחת הצהריים אוכלים הילדים עם ההורים, ובשאר הזמן יש להם ספרייה, חדרי הקרנות ומגוון הפעלות.

ייתנו - יקבלו

- אז מה באמת הארגון יכול להרוויח המצב הקשה הזה? איזו הזדמנות תצמח מהמשבר?

"כל הדברים יחזרו אל המנכ"לים בענק", מבטיחה ברמן. "הנאמנות והמחויבות האישית, שקריטיות בארגונים היום, יעלו בצורה דרמטית. אתה רוצה לצמוח ולהיתפס כמנהיג? קבל אחריות, תבנה מערכת תומכת. יזכרו לך את זה וידברו על זה שנים אחר כך. גם אם התפוקה יורדת - ואין ספק שהיא תרד בגלל המצב - היא תרד פחות ואין ספק שאחרי המשבר היא תעלה בצורה דרמטית, כי אנשים אוהבים מערכת יחסים מאוזנת, ואם הם יקבלו הרבה, הם ייתנו הרבה. אנשים לא לוקחים התייחסות כזו כמובנת מאליה. אם אנשים מבינים שאתה חושב עליהם זה יחזור אל הארגון בריבית דה ריבית".

הצעה שאסור לפספס

תתחדשו לחג עם סדרת tami4edge וקבלו סחלב חגיגי מתנה

לכתבה המלאה

"עשינו סוויץ' ונתנו מענה מהיר לצרכים המשתנים"

ארגון שספג מכה והצליח לנתב את העשייה היומיומית כולה לטובת המאמץ המלחמתי הוא בינה, ארגון חינוכי שהוקם אחרי רצח רבין ועוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי. הפעילות משלבת עיסוק בתרבות יהודית יחד עם עשייה חברתית והעצמה קהילתית בשכונות חלשות ברחבי הארץ וניהול הישיבה החילונית בדרום ת"א.

הארגון, המעסיק 150 עובדים, ספג מכה קשה כשכל תוכניות הקיץ של פעילות של יהודים אמריקאים בארץ בוטלו והסבו לו נזק כספי רציני - כולל הפסד של דמי שכירות המשולמים לדירות עבור משתתפי התוכנית ותשלום משכורות למדריכים המובטלים מעבודה.

בנוסף, רבים מהעובדים מגויסים בצו 8 - וחלקם אפילו משרתים עדיין בסדיר.

לדברי ניר ברוידא, סמנכ"ל בינה וראש הישיבה החילונית, "חשבנו איך אנחנו מתרגמים את כל הכוחות שיש לנו לצורך הקיים והקמנו את המרכז לסיוע אזרחי של בינה שבו אנחנו אוספים את הצרכים הקיימים ונותנים להם מענה. למשל, את הפרויקט בשכונות מצוקה של העצמה קהילתית, שפועל בימים כתיקונם לגיוס כוחות מתוך השכונה לטיפול במצוקות הקיימות, הסבנו לפעילות חירום משותפת עם חמ"לים אזרחיים של העיריות ועם פיקוד העורף - איתור וטיפול בקשישים שמתקשים להגיע לממ"ד, ילדים עם צרכים מיוחדים, אנשים שחיים בבתים לא ממוגנים".

פעילות נוספת היא ימי הפוגה לתושבי הדרום: המועצה מקומית בדרום שולחת אוטובוסים למועצה אחרת שמארחת. בשבוע שעבר אירח הקאנטרי של סביון ביום שני - שבו הוא סגור - את ילדי גן יבנה. ברוידא אומר שההצעות זורמות בלי הפסקה, אבל חסר מימון לאוטובוסים.

פעילות מעניינת במיוחד של הארגון הוא ארגון יום כיף לנשים וילדים מהפזורה הבדואית בקיבוצים. "נרתמנו לעניין הזה ובשיתוף פעולה עם ארגונים בפזורה ועם עובדים סוציאליים שעובדים בפזורה, הם מאוד שמחו ומאוד התרגשו - אנחנו מארגנים להם עם סיום הרמאדן יום כיף לאמהות וילדים בבריכות של קיבוצים".

פעילות נוספת של הארגון היא פינוי - אתר שמחבר בין משפחות שרוצות לארח ובין חברות שרוצות להתארח. "בנוסף, מכיוון שכל התוכניות בוטלו, נתרום את כל הדירות הריקות בדרום ת"א למשפחות מהדרום", אומר ברוידא. "יש הרבה משפחות שקשה להן להיזרק בבית של מישהו ומעדיפות להיות בדירות. גם הרכבים של החברה מגויסים להסעות של המשפחות".

- מה זה נותן לחוסן שלכם כארגון?

"זה אות כבוד לארגון: רבע מהאנשים שלנו במילואים והיינו יכולים לבחור לא לעשות. אבל הבחירה שלנו היא הפוכה: עשינו סוויץ' ונתנו מענה מהיר לצרכים המשתנים. אנחנו מקווים שכל האנשים שתומכים בנו, הקרנות ומשרדי הממשלה, יעריכו את מה שאנחנו עושים ויתמכו בנו. בינה על הזמן מנסה למצב את עצמה כתנועה חברתית ואיזו הזדמנות יש לנו להשפיע ולתרום יותר מאשר בזמן מלחמה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully