תוכנת המיליארדים WAZE, ששמה יצאה למרחקים, מכילה כלי פנימי ופשוט - תיקון טעות. אם פנית פנייה לא נכונה - יגיד לך הקול במכשיר - "מחשב מסלול מחדש" . בבואו למשרד האוצר, ראה השר לפיד לנגד עיניו את הדרך הטובה ביותר להיטיב עם "הציבור". בטוהר כוונותיו באמת שאין ספק, אבל הדרך? לאן אנחנו הולכים? מה הם היעדים שלשמם נקבע תקציב? עד לרגע זה לא נמצאה התשובה המלאה, ורוב חוליי החברה הישראלית, שהופכת ממעמד בינוני - לעני, ומעני לנזקק - חוליים אלו רק הולכים ומצטברים- ויעדים איין.
נורמה מקובלת
בניגוד לכל היגיון עסקי וחברתי כאחד, ממשלת ישראל בוחרת באופן סלקטיבי ולא ברור באילו תחומים נקבעים יעדים ובאילו לא. יעד אינפלציה, יעד צמיחה ויעד גרעון הפכו ליעדים שאין עוררין על חשיבותם, יעדים אילו מכתיבים מדיניות ומעוררים דיון ציבורי ער בכל חריגה קטנה כגדולה. יעדים חברתיים לעומת זאת, ובתוך כך יעד לצמצום העוני? יעד להורדת מחירי הדיור? יעד לצמצום האבטלה? לעיתים נקבעים ולרוב לא. תלוי את מי שואלים ומי עומד בראש הפירמידה.
קביעת יעדים הפכה ממזמן לנורמה מקובלת, שהחלה במגזר העסקי אולם מהר מאוד חלחלה למגזרים נוספים בינהם המגזר השלישי, ארגונים חברתיים, קרנות ועוד. היום בכל ארגון עסקי וחברתי כאחד, במסגרת תוכניות העבודה נקבעים יעדים והארגון נמדד אל מול העמידה ביעדים, בין אם מדובר ברווחים כספיים או בתפוקות אחרות. נשאלת השאלה מדוע ממשלת ישראל נמענת מאימוץ יעדים חברתיים כמותיים בכל התחומים במסגרת תקציב המדינה ובמשרדי הממשלה?
ניסיון העבר מלמד אותנו שגם כאשר קבעה הממשלה יעדים חברתיים-כלכליים, לא אומצה מדיניות תואמת ועל כן לא חל שינוי של ממש. הממשלה הראשונה שאימצה יעדים חברתיים-כלכליים הייתה ממשלת אולמרט בשנת 2007. שנתיים אחרי, עם כניסתה של ממשלת נתניהו, אושררו אותם יעדים חברתיים בתיקונים כאלו ואחרים. בשני המקרים אומצו יעדים חברתיים אבל ביניהם לבין המציאות הלכה ונפערה תהום. העובדות המצערות הן שמאז מספר העניים בישראל הלך וגדל, הפערים החברתיים בין העשירונים התרחבו בהתמדה וישראל מככבת בדוחות בינלאומיים ואחרים בשל המצב החברתי הכושל.
קביעת יעדים בתחומים החברתיים חשובה והכרחית לא פחות מקביעת יעדי צמיחה או גרעון, בייחוד בתקופה בה הממשלה מחויבת לצמצום הגרעון הענק ונדרשת לבצע צעדים כואבים. לגיטימי ואף ברור שגם אם יקבעו יעדים חברתיים-כלכליים ע"י הממשלה במסגרת תקציב המדינה לשנת 2013, ניתן לקבוע כי בטווח הקצר הממשלה תתמקד בשמירה על המצב הקיים ובבלימה של החמרת המצב בתחומים החברתיים השונים ורק לאחר צמצום הגרעון תפעל הממשלה לשיפור המצב ע"י הקצאת תקציבים לחינוך, לתעסוקה, לבריאות ועוד.
יהיו שיגידו שאין על מה להלין, הרי רק לאחרונה הכריזה הממשלה על יעד לבנייה של דירות חדשות. ללא ספק חשוב. ההנחה הרווחת היא כי בניית דירות חדשות תוביל להורדת מחירי הדיור, אולם המציאות של השנה וחצי האחרונות מלמדת אותנו שלא די בכך. לצד היעד המתייחס לבנייה חדשה, חובה על הממשלה להגדיר יעדים נוספים ביחס להורדת מחירי הדיור, וחשוב מכך מתוך היעדים לגזור תוכניות המתייחסות למגוון המרכיבים המשפיעים על מחירי הדירות על מנת להגיע לתוצאה הרצויה - הורדת מחירי הדיור בישראל. השאלה המתבקשת היא מדוע נמנעת הממשלה מלהגדיר יעד זה?
עם חשיפת התקציב, דובר רבות על אכזבת הציבור מהנבחרים הישנים ובעיקר מהחדשים. תחושת הניכור וחוסר האמון מהפוליטיקה הישנה והחדשה רק גדלה. עם זאת, יש זמן לשנות, עדיין לא מאוחר לקבוע יעדים גם בתחומים החברתיים, קביעת יעדים חברתיים-כלכליים היום תשלח מסר לציבור כי גם אם עכשיו יש להדק את החגורה, לממשלה יש חזון ויש יעדים שיביאו לשינוי של ממש ולשיפור פני החברה בישראל בשנים הקרובות.
אילנית אלול, מנהלת אסטרטגיה תקשורתית, שתיל