על אדריכלי הנוף להוביל את ההתחדשות העירונית

בעשורים האחרונים הלכו והתרחבו תחומי המעורבות של אדריכלי הנוף בתכנון והם הפכו לחלק בלתי נפרד מצוותי תכנון העוסקים בתכניות לשטחים גדולים – תוכניות אב ומתאר ותכניות מפורטות (ת.ב.ע). אדריכלי הנוף מובילים בפרויקטים אורבניים, כמו תכנון רחובות וכיכרות ובתכנון חצרות מבנים, אדריכלי הנוף עוסקים בתכנון אתרי נוף, מורשת וארכיאולוגיה כמו גם בתכנון ובשיקום של פרויקטי תשתית (כבישים, מסילות רכבת, גשרים, קווי מים גז וחשמל ותחנות כוח מסוגים שונים) ובשיתוף עם מהנדסים בתכנון של גשרים.

יתרה מכך בבחינה של ישובים חדשים יחסית כמו קצרין או חריש, שתוכננו "יש מאין", נראה כי לא הושתתו במידה מספקת על "שלד נופי" ומערכת השטחים הפתוחים אינה משמעותית מספיק בקביעת אופי התכנית. לכן חסרה בישובים אלה גם "איכות חיים עירונית". מצד שני, בישובים חדשים אחרים כמו כרמיאל, מודיעין וכפר ורדים, הנהנים גם מתדמית חיובית יותר, אשר הושם בהם יותר דגש על הקצאה מהותית של שטחים ציבוריים פתוחים ועל תכנון נופי משמעותי בעת התכנון המקורי ובמהלך השנים מאז הקמת הישוב בהרחבתו, אנו עדים לפריחה של היישובים והיותם מקור משיכה למשפחות צעירות.

מערכת היחסים של אדריכלות הנוף עם העיר היא מערכת טעונה ומורכבת. לאורך השנים, השתנה תפקידה של אדריכלות הנוף במרחב העירוני. תפקידה המסורתי של אדריכלות הנוף היה ממוקד ביצירתם ובעיצובם של גינות פרטיות ופארקים ציבוריים שאפשרו מנוחה והפוגה מהעומס העירוני. אולם, תפקידם של שטחים עירוניים פתוחים אלה היה שולי והתחושה הייתה שהבינוי והבניינים הם אלה שיוצרים את האופי והמשמעות של העיר ולשטחים הפתוחים נותר רק תפקיד משני.

בעשורים האחרונים יותר ויותר פרויקטים מציעים את השטחים הפתוחים ואת העיצוב שלהם כשלד עירוני המשפיע על דמות העיר ולעיתים אף מעצב וקובע אותה. לאור זאת מתגברת ההסכמה כי אנו, כאדריכלי נוף, נדרשים להרחיב את תחומי העיסוק שלנו ולהעמיק את הידע שלנו בתחומים מקצועיים נוספים, כמו גם את יכולתנו לשתף פעולה עם בעלי מקצוע בתחומים שונים ומגוונים. בעשורים האחרונים התגברה ההבנה בקרב הציבור הרחב ובקרב מקבלי ההחלטות כי המרחבים הפתוחים, במיוחד במדינות צפופות כשלנו, מהווים משאב יקר וכי הטיפול בהם והתכנון שלהם דורשים הבנה חברתית ואחריות סביבתית.

המפגש בין האינטרסים הכלכליים הציבוריים והפרטיים לבין ההבנה בדבר החשיבות והנדירות של שטחים פתוחים והמשמעות של המרחב הציבורי באזורים אורבניים מחייב גישות תכנוניות חדשות. גישות המתחשבות גם בידע ובדרישות המגיעים מן המשתמשים. גישות המתייחסות גם לנופי המורשת והתרבות ההולכים ומצטמצמים.

ההכרה בחשיבות השטחים הפתוחים באזורים בנויים חשובה במיוחד לאור הדרישה הציבורית, המתמשכת, לבניית עוד ועוד יחידות דיור בשכונות חדשות ולהוספה והרחבה של דירות באזורים בנויים, בין היתר ע"י מימוש הזכויות שמקנה תמ"א 38 לחיזוק מבנים לעמידה בפני רעידות אדמה.

דווקא בפרויקטי "עיבוי" או בפרויקטי "פינוי בינוי" העוסקים בהתחדשות עירונית במרקמים אורבאניים ותיקים, תפקידם של אדריכלי הנוף חשוב במיוחד. בפרויקטים אלה נדרשת יצירתיות במציאת פתרונות לנושאים כמו עמידה בכמויות השטחים הפתוחים, הנדרשות לפי התקן, אך לא היו קיימות בשכונות הותיקות, או אינן מותאמות לכמות האוכלוסייה המיועדת בתכנון החדש.

אנו מאמינים כי אם אנחנו, אדריכלי הנוף, רוצים להיות רלוונטיים ולמלא יעוד מקצועי חשוב, עלינו להיות מעורבים ובמקרים רבים גם מובילים של פרויקטים שעוסקים בשטחים ובחללים פתוחים. לאדריכלי הנוף מקום משמעותי בקרב מובילי התכנון ובין מפתחי גישות תכנוניות חדשות אלה.

פארק ואדי סאליב היוצא לביצוע בימים אלה, ביוזמת עיריית חיפה ומנהל מקרקעי ישראל, הוא דוגמא לתפקידם המשמעותי של אדריכלי הנוף ושל פרויקטים נופיים כמקדמים וכזרזים של תהליכי שיקום. הפארק מתוכנן במיקום מרכזי בשכונת ואדי סאליב בעיר התחתית בחיפה שרוב המבנים בה נהרסו לפני עשרות שנים והנותרים נמצאים במצב הרס מתקדם והזנחה. על פי מהנדס העיר אדריכל אריאל ווטרמן: ישמש מנוף להתחדשות השכונה, יפריח את השממה ויהפוך אזור נטוש לאזור שוקק חיים..... הפארק יתרום להחייאת השכונה, הוא יעורר בעלי נכסים נטושים בה להשקיע בהם ולחדשם" אומר ד"ר עפר שוורצגלם, הפועל להתחדשות השכונה (שבועון כלבו 18.9.2013).

חיפה מראה מקום- הכנס השנתי של האיגוד הישראלי לאדריכלות נוף יתקיים בחיפה ב- 31.10.13.

אדריכל הנוף גיל הר-גיל ממשרד גרינשטיין הר-גיל אדריכלות נוף ותכנון סביבתי