מבצע צוק איתן הביא היום (א') לירידות בבורסה. חלק מהמשקיעים מעדיפים להמתין מחוץ לשוק, למכור מניות ולהקטין סיכון. תופעה מוכרת בשווקים, אבל עזה לא אמורה לטלטל את הבורסה מעבר לימים בודדים. העבר מלמד שלאחר ימים ספורים הבורסה נרגעת ומתקנת את הירידות.
מאז שנרגע משבר אג"ח המדינות באירופה ב-2013 פרמיות הסיכון של איגרות חוב ממשלתיות סוברניות וקונצרניות נמצאות בתהליך ירידה מתמשך בכל העולם וגם בישראל. למעשה, פרמיות הסיכון ירדו מתחת לממוצע הרב שנתי, ולרמה הדומה לזו ששררה בעולם לפני משבר 2007-2009.
הדוגמאות הבולטות למגמה זו הן הפרמיות שנדרשו בשבועות האחרונים בהנפקות של איגרות חוב של ממשלות ספרד, פורטוגל ואיטליה. מפרמיות שיא של 2011 הן ירדו לרמה נמוכה הן במונחים אבסולוטיים והן יחסית לרמתם טרום המשבר. איגרות החוב של ספרד נסחרות היום בפרמיות סיכון הקרובות לאלה של גרמניה וארה"ב. זאת כאשר האבטלה בספרד היא בסביבות ה-20%, והתל"ג רק מתחיל להראות סימני צמיחה ראשוניים ב-2014.
אינדיקטורים נוספים מצביעים לאותו כיוון של ירידה בתפישת הסיכון מצד המשקיעים ובתמחור הסיכונים הפיננסיים. היקף שוק איגרות החוב בארה"ב בתשואה גבוהה (המכונה גם "שוק אג"ח זבל") הגיע בסוף 2013 ל-1.4 טריליון דולרים, ובאירופה היקף השוק הגיע לכ-400 מיליארד אירו.
אנו רואים ירידה מתמשכת לרמות נמוכות ביותר של "מדד הפחד", הן בארה"ב ובמדינות רבות וגם בישראל. מדד זה, המודד את סטיית התקן הגלומה במחירי האופציות, משקף את תפישת אי הודאות בשוק המניות ולטווח של 30 יום קדימה. בישראל, מדד זה נמצא ברמתו הנמוכה מאז החלו במסחר באופציות בתל אביב ב-1993.
במקביל לירידה במרבית המדדים המשקפים סיכון בעולם, אנו רואים בשווקים את מדדי המניות ברמות גבוהות היסטורית. בנוסף, בשווקים רבים בעולם ובישראל מחירי הנדל"ן חזרו לעלות, במהירות.
מתיחות ביטחונית והשפעתה
המבצע בעזה והאירועים הקשים ישפיעו כאמור על השווקים לזמן מוגבל . לאור המצב הבטחוני
השאלה שחוזרת ונשאלת היא באיזו מידה יש הצדקה כלכלית לרמות שיא של מניות ונדל"ן מצד אחד ותמחור נמוך של מדדי סיכון מצד שני, וכל זאת כאשר הכלכלות נמצאות בצמיחה אנמית בשנים האחרונות. האם אנו על סף מיתון כלכלי או האטה משמעותית בצמיחה? האם מדדי הסיכון עלולים להתפוצץ בקרוב וכרגע יש שקט ורגיעה יחסית שלפני הסערה הגדולה? עד כמה המבצע ישפיע? שאלות מהותיות בבורסות שנוטות לעצבנות מהירה.
בעקבות המשבר הגדול של 2007-9 העולם הוצף בכסף בהיקפים חסרי תקדים של כ-7 טריליון דולרים, וזאת במקביל לשערי ריבית נמוכים, היסטורית. במרבית ארצות העולם המפותחות הריבית הממשלתית הראלית שלילית לטווחים של עד 4-5 שנים. מטרת המדיניות הייתה לעורר ולתמרץ השקעות ראליות, אך אלה בוששו לבוא ובמקום זאת ראינו הפנית המקורות להשקעות פיננסיות והשקעות בנדל"ן. במדינות רבות נוצלה הנזילות ויכולת גיוס הכספים להורדה משמעותית במינוף של חברות. קרן המטבע הבינלאומית, IMF, יצאה לאחרונה בתחזיות על גידול בצמיחה ב-2014 של ארה"ב ומערב אירופה של כאחוז לעומת 2013 ביחד עם צמצום בצמיחה בסין. צמיחה, תעזור לארה"ב ולמדינות אירופה בהמשך ההתאוששות, ותתמוך ברמת מחירי המניות.
הסיכון מוגבל
במצב היום לא נראים סיכונים ממשיים ומידיים במישור הכלכלי. עדיין אין סימנים להתפרצות אינפלציונית, והנתונים המקרו-כלכליים, כאמור, בארה"ב במיוחד הם חיוביים. יחד עם זאת, קשה להתנבא ביחס להתפתחויות גאו-פוליטיות והשפעתן על הכלכלות ועל שוקי ההון. המצב בעזה ובעיקר המצב בעירק ואוקראינה יכולים להשפיע על מחירי הנפט והגז ולפגוע בצמיחה במדינות המפותחות.
על רקע האלטרנטיבות האפסיות והשליליות בשוקי האג"ח הממשלתיות והסכנה להפסדי הון באג"ח לטווחים ארוכים במידה והריבית תעלה, אין פלא שכספים רבים פונים לשווקי המניות ולאגרות חוב באיכות נמוכה. הפן השני של תופעה זו הוא שעלות המימון ומחיר ההון של החברות הבורסאיות יורד, דבר שיתבטא ברווחיות משופרת ובאפשרות לממן השקעות ראליות נוספות.
התמונה אינה ברורה וחד משמעית. ההמלצה לפיכך להמשיך ולהשקיע במניות ובאג"ח קונצרניות אך לתת משקל גדול יותר לבחירה של חברות טובות במכפילים סבירים וחברות במינוף פיננסי סביר.
המצב בישראל כרגע יציב במישור המקרו-כלכלי כמו גם בשוקי ההון. לא ניתן להגדיר את שוק המניות כבועתי. הירידות בעקבות המלחמה בדרום טבעיות וסביר שיחלפו. מניות רבות נסחרות במחיר הוגן. יחד עם זאת יש להפנים שעליית ריביות, שצפויה במהלך 12 החודשים הבאים ( גם בארה"ב) יכולה להביא לירידות במניות ואולי יותר בשוק איגרות החוב הקונצרניות. יש לשקול בימים אלה גם רכישת הגנות על מניות מפני ירידה דרסטית, כלומר, רכישת אופציות PUT)) מכר הנמצאות עמוק מחוץ לכסף.
פרופ' דן גלאי, דקאן בית הספר למנהל עסקים המרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) ,יו"ר סיגמא בית השקעות