"תקוף, תעשה ביגועים", לחמאס יש זכויות יוצרים?

כל מלחמה והשיר של והשיר של "צוק איתן" הוא ללא ספק "תקוף, תעשה ביגועים" מתוצרת החמאס. השיר המגוחך, שהיה אמור לשמש נשק תעמולה של החמאס ו"להפחיד ציונים", התברר כלהיט התורן של הקיץ.

השיר פורסם והופץ ברשתות החברתיות, נוצרו לו אינספור קאברים, והשמועות מספרות שהוא הפך ללהיט חתונות. במצב דברים רגיל ניתן היה לומר שליוצר השיר או למבצע שלו יש זכויות יוצרים או זכויות מבצעים על השיר. בסופו של יום, לא רק יצירות מופת זוכות להגנה משפטית, אלא גם יצירות מטופשות ועילגות. מכל מקום, מדובר על דיון תיאורטי לחלוטין, שכן מן הסתם לא חמאס וגם לא יוצר או מבצע השיר, שאיש אינו יודע מיהם, יעזו לתבוע בבית משפט ישראלי על הפרת זכויות יצרים. ספק בכלל אם לחמאס יש מעמד משפטי לתבוע.

אבל מה לגבי יצירות אחרות שרצות באינטרנט וברשתות החברתיות? עד כמה יש בהן זכויות יוצרים או זכויות אחרות? נקודת המוצא צריכה להיות שיצירות אינן נוצרות מעצמן אלא בידי יוצרים, ואלה מחזיקים בזכויות יוצרים. יצירות מוסיקליות, סרטונים, ואפילו תמונות או צילומים שמתפרסמים באינטרנט, הגם שהם נראים כהפקר שכל אחד יכול להעתיק או להשתמש בהם באופן חופשי, אינם כאלה.

שימוש ביצירה שמופיעה ביוטיוב או שנמצאה בגוגל ללא קבלת רשות, יהווה בדרך כלל הפרה של זכויות יוצרים. שימוש לא מורשה עלול גם להפר את זכויות המבצעים של האמן המבצע. גם יצירה של גרסת קאבר לשיר, או העתקה של חלקי סרטון יפרו זכויות.

כדאי גם לדעת, שביצירות רבות, בעיקר כשמדובר על סרטונים או על קליפים של שירים, יכולים להיות כמה וכמה בעלי זכויות: הבמאי, התסריטאי, הצלם, האמן המבצע ומעורבים אחרים במעשה היצירה – כל אחד מהם יכול להיות בעל זכויות נפרדות. כך ששימוש לא מורשה, יפר שורה ארוכה של זכויות. לעיתים רבות ההעתקה מתבצעת גם ללא שניתן קרדיט לבעל הזכויות, ואז גם מופרת זכות היוצרים המוסרית של בעל הזכויות לקרדיט.

גרסת קאבר גרועה שלועגת ליצירה המקורית או שימוש פוגעני אחר ביצירה – לדוגמא, שימוש בצילומים אמנותיים של אמן יהודי במסגרת אתר אנטישמי, או הצגה של סרטון על קיר השירותים – עלולים אף הם להפר את זכות היוצרים המוסרית, שכן הם פוגעים בכבודו ובשמו של היוצר. לא מדובר על דברים של מה בכך, שכן שימוש מפר עלול לגרור פיצויים ללא הוכחת נזק של עד 100,000 שקל לכל אחת מהזכויות שהופרו. כשמדובר על יצירה שבה הופרו זכויות של מעורבים שונים במעשה היצירה, הרי שהפיצויים שהמפר עלול לשלם יכולים בקלות להכפיל, לשלש ולרבע את עצמם.

אז מה עושים כשרוצים להשתמש בתמונה, סרטון או יצירה אחרת שמצאנו באינטרנט? - קודם כל צריך לבדוק היטב מהם השימושים המותרים ביצירה. אם בעל הזכויות התיר שימוש חופשי ללא תשלום, הרי שאנו יכולים להשתמש ביצירה ללא הגבלה. כדאי לשים לב, שפעמים רבות שימושים שמותרים ללא תשלום מוגבלים לשימוש אישי שאינו מסחרי, בעוד ששימושים מסחריים או בהיקף רחב, כרוכים בתשלום.

בנסיבות מסויימות של שימוש הוגן בתום לב ותוך מתן קרדיט הולם, ניתן להשתמש ביצירות מוגנות גם ללא רשות. אבל מוטב להיזהר ולא לקחת סיכונים מיותרים, שכן שימושים הוגנים ללא רשות מוגבלים בדרך כלל לצרכים חינוכיים, מחקריים, ביקורת וכיוצא בזה. מדובר גם על טענות הגנה שעולות לאחר שכבר הוגשה תביעה, שאותה ניתן היה למנוע מראש לו היינו פועלים בחוכמה וכראוי.

לעיתים שימוש ביצירה כרוך בתשלום מראש בעבור רישיון שימוש. לרוב מדובר על תשלום סמלי למאגרי תמונות מסחריים, שרבים מעדיפים לחסוך מתוך מחשבה שעל סכום נמוך איש לא יתבע. זו טעות! בדיוק לשם כך נועדו הפיצויים ללא הוכחת נזק. מי שחוסך כמה שקלים בעלות של רישיון שימוש, עלול למצוא עצמו משלם את הסכומים במכפלות של אלפי ועשרות אלפי שקלים כפיצויים ללא הוכחת נזק בשל הפרת זכויות.

לסיכום, בכל הנוגע ליצירות באינטרנט שבהן מבקשים להשתמש חשוב לזכור: היכן שיש יצירה – יש יוצר, והיכן שיש יוצר – יש זכויות, והיכן שיש זכויות – אין להשתמש בהן ללא רשות. שימוש ללא רשות הוא שימוש מפר והוא חושף את המשתמש לתשלום פיצויים כספיים גבוהים.

הכותב הוא מומחה בדיני קניין רוחני, זכויות יוצרים וסימני מסחר.