פרשת הרצת המניות: דנקנר ושטרום מתאחדים נגד שלג

איש העסקים נוחי דנקנר התייצב הבוקר (ב') בביהמ"ש המחוזי בת"א, להמשך הדיון בתיק הפלילי שהוגש נגדו, ונגד אחרים, בפרשת הרצת המניות באי.די.בי. רגע לפני הדיון הגיש דנקנר את כתב התשובה שלו לאישומים נגדו בפרשה, וכצפוי לא נרשמו הפתעות מיוחדות בתגובתו. כפי שעשה מראשית החקירה כפר דנקנר באורח מלא בכל ההאשמות המיוחסות לו בכתב האישום, הודה בקשרי החברות שלו עם הנאשם הנוסף בפרשה, דרור שטרום, אך טען כי לא הנחה אותו לבצע תרמית והתרשם כי פעילותו חוקית ולגיטימית, ולבסוף - הפנה דנקנר את האצבע המאשימה לביצוע הפעילות העבריינית כלפי עד המדינה, עדי שלג.

לקריאה נוספת:
מסתמן: נוחי דנקנר ישלם לבנקים כל חייו
"הראיות נגד דנקנר חזקות - חסרה רק הודאה"

"כעולה מחומר הראיות - עובדה שלא הייתה ידועה לנוחי דנקנר - שטרום נעזר בעדי שלג לצורך הפעילות במסחר בבורסה. נוחי דנקנר כלל לא הכיר את עדי שלג (עד המדינה), לא נפגש עימו מעולם ולא שוחח איתו מעולם ואף לא היתה לו כל ידיעה על פעילותו של עדי שלג במסחר בבורסה", נכתב בכתב התשובה, ונטען עוד, כי "מחומר הראיות מתברר שעדי שלג הפך לימים לעד מדינה בתיק על מנת לחלץ את עצמו ואת רעייתו מאימת הדין בשל עבירות פליליות שביצעו הללו במשותף בדרך של פעילות מתואמת במסחר בבורסה, זאת לצורך הפקת רווחים אישיים, והכל ללא ידיעתו של שטרום ובוודאי ללא ידיעתו של דנקנר".

כתב התשובה של דנקנר "מטהר" גם את חברו איתי שטרום מאשמה. במקביל, הגיש גם שטורם הבוקר כתב תשובה לאישומים נגדו, ונקט בגישה זהה, "המנקה" את דנקנר מכל רבב ומטילה את האשם על עד המדינה.

ביוני השנה הגישה פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) את כתב האישום נגד דנקנר, איתי שטרום והחברות "אי.די.בי חברה לאחזקות בע"מ" ו"קלוז טריידינג בע"מ" (לשעבר ISP פייננשיאל טריידינג בע"מ), המייחס להם השפעה על שער מניית אי.די.בי אחזקות, במטרה לשפר את סיכויי הצלחת ההנפקה שערכה החברה בפברואר 2012.

כתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד חנה קורין ועו"ד עמית בכר ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), מייחס לדנקנר ולשטרום עבירות של השפעה בתרמית והנעה בתרמית מכוח סעיף 54 לחוק ניירות ערך, ועבירות של פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. לדנקנר מיוחסות גם עבירות דיווח בכוונה להטעות משקיע סביר. לשטרום מיוחסת בנוסף עבירה של הדחה בחקירה. החשוד השלישי המקורי בפרשה, עדי שלג - הסוחר שביצע את רכישת מניות אי.די.בי בפועל בשלושת ימי ההנפקה - חתם על הסכם עד מדינה ולא הוגש נגדו כתב אישום.

פרשת החשדות בעניין הרצת מניות אי.די.בי החלה לפני כשנתיים בחקירה סמויה שביצעה מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך. בנובמבר 2012 הפכה החקירה לגלויה, כאשר דנקנר עוכב לחקירה בחשד שפעל בצוותא עם איתי שטרום, באופן תרמיתי, בכוונה להשפיע על שער מניית אי.די.בי אחזקות, במטרה לשפר את סיכויי הצלחת ההנפקה שערכה החברה בפברואר 2012.

אז עוד היה דנקנר בעל הבית באי.די.בי, אך מהר מאוד חלה ההידרדרות במצב החברה, שהובילה לכך שהוא איבד את השליטה בקונצרן הענק לטובת אדוארדו אלשטיין ומוטי בן-משה.

לפי כתב האישום נגד דנקנר ושטרום, בפברואר 2012, לקראת מועד ההנפקה של אי.די.בי לציבור, הסכימו השניים ששטרום יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניית אי.די.בי בבורסה, במטרה למנוע את ירידת שער מניית אי.די.בי ולהעלותו, להגדיל את מחזורי המסחר ולהציג מצג של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים. מטרת התוכנית הייתה להגביר את העניין בהנפקה, להבטיח את הצלחתה ולמקסם את המחיר שייקבע בה.

לפי כתב האישום, לצורך ביצוע התוכנית הורה שטרום לעדי שלג - סוחר בניירות ערך שהיה זמן קצר קודם להנפקה שותפו של שטרום וכיום משמש כאמור כעד מדינה בפרשה - לרכוש באמצעות חשבונות ISP מניות אי.די.בי בבורסה, במטרה להשפיע על שער המניה. שלג פעל בהתאם להוראותיו של שטרום ורכש מניות עד לניצול מלוא מסגרת האשראי שהייתה קיימת בחשבונות ISP בבנק הבינלאומי הראשון.

כפי שנחשף ב"גלובס", לצורך המשך המימון של תכנית ההשפעה, ולאחר שהבנק סירב לבקשתו של שטרום לקבלת אשראי נוסף, פנה דנקנר להנהלת הבנק וגרם להעמדת האשראי המבוקש.

לפי כתב האישום, בהמשך, לאחר שנוצל גם האשראי הנוסף מהבנק, פנה דנקנר למספר חברים, שידע שבכוונתם להשתתף בהנפקה, ביקש מהם כי במקום לרכוש מניות בהנפקה כפי שתיכננו, ירכשו מניות אי.די.בי משטרום, ותיווך בינם לבין שטרום לצורך זה.

התגובה המפורטת לאישום, שהגישו סנגוריו של דנקנר, עוה"ד גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי, נפתחת בכפירה מוחלטת באישומים. "נוחי דנקנר לא עבר עבירה כלשהי, הוא פעל בצורה חוקית ובתום לב מוחלט ודין כל האישומים כנגדו להידחות מכל וכל", כותבים הסנגורים.

במסגרת כתב התשובה לאישומים - הפרוש על פני 9 עמודים - מתאר דנקנר את השתלשלות האירועים בפרשה מנקדות מבטו, ואת התנהלותו לאורך ימי המסחר במניית אי.די.בי סביב ההנפקה.

וכך זה מתואר: "בפברואר 2012 ביצעה אי.די.בי, ביוזמתו של נוחי דנקנר שהיה באותה עת יו"ר דירקטוריון אי.די.בי, הנפקה לצורך גיוס מזומנים לחברה לשם עמידתה בהתחייבויותיה הצפויות. ההנפקה היתה מוצלחת במיוחד, כאשר הסכום שגוייס מנוחי דנקנר עצמו, בני משפחתו, שותפיו וחבריו כבר במכרז המקדים/השלב המסווג (286 מיליון שקל) היה גבוה בהרבה ממטרת הגיוס שהחברה הציבה לעצמה (150-200 מיליון שקל), ואפשר לחברה לעמוד בהתחייבויותיה ובפירעונות הצפויים לפחות 14 חודשים קדימה (עד חודש אפריל 2013)".

לטענת סנגוריו, "לנוחי דנקנר לא היה כל מניע להשפיע על שער מניות אי.די.בי בבורסה לצורך הצלחת ההנפקה. ההנפקה הייתה הנפקה מיוחדת, שאף כונתה באותה עת בפי התקשורת "הנפקת החברים". ההנפקה לא כוונה במהותה "לציבור הרחב" וכמעט כל המשתתפים בה היו כאמור נוחי דנקנר עצמו, בני משפחתו, שותפיו העסקיים, חברים וידידים, שנענו לפניות של נוחי דנקנר ושל אנשי אי.די.בי והשקיעו בהנפקה סכומי כסף ניכרים כדי לעזור ולתמוך בחברה. לשער המניה בבורסה או למחיר ההנפקה לא היה משקל ממשי בהחלטתם. הרוב המכריע של ההענויות להשתתפות בהנפקה התבטא בהסכמה להשקיע סכומים כספיים "עגולים" (2 מיליון שקל, 5 מילון שקל, 10 מילון שקל) ולא כמות "עגולה" של מניות, מבלי שהיתה למשקיעים התייחסות למחיר המניה ולשער שלה. גם המשקיעים וגם החברה לא נתנו משקל ממשי לסוגיית המחיר ולא התייחסו לתנודות ולשינויים בשער המניה".

עוד לטענת דנקנר בתשובה המפורטת, "החשוב לחברה היה לגייס כסף בסכומים שהיו נחוצים לה, והחשוב למשקיעים היה לעזור ולסייע לחברה ולהיעתר לפניות של נוחי דנקנר ושל אנשי אי.די.בי, תוך שכולם קיוו שהמהלך יועיל לחברה וייצב אותה, וכמובן - כפועל יוצא מזה - המשקיעים ייהנו וירוויחו על השקעתם".

באשר לאיתי שטרום, טוען דנקנר בכתב תשובתו, כי ידע על הפעילות של חברו, הן נעשו ביוזמתו של שטרום בלבד, והוא עצמו לא מצא בהן כל פסול. "בין שטרום לבין דנקנר קיימים יחסי חברות והוא זה שהודיע לדנקנר על החלטתו לקנות מניות אי.די.בי בבורסה, פעילות שנראתה בעיני נוחי דנקנר תקינה ולגיטימית לחלוטין", נכתב בתשובה.

ואולם,נוחי דנקנר לא מותיר חלל ריק באשר לזהות האשמים לתרמית הנטענת על ידי הפרקליטות, וכאמור מפנה את אור הזרקורים כלפי עד המדינה, עד שלג, וכן כלפי רעייתו, מאיה שלג, אשר נחקרה אף היא בראשית הפרשה. "לדנקנר לא היה כל קשר עם עדי שלג והוא לא ידע על פעילותו במסחר - לא על הפעילות שביצע עבור שטרום/ISP ולא על הפעילות שביצע עבור חברת סיטי ברוקר, שבבעלות רעייתו מאיה שלג", כותבים סנגוריו של דנקנר ומוסיפים, כי "כעולה מחומר הראיות - דבר שלא היה ידוע לדנקנר בזמן אמת - עדי שלג פעל על דעת עצמו באמצעות חשבונה של אשתו, ותוך כדי הרצת מניות ביצעו, הוא ורעייתו, פעולות קניה ומכירה מתואמות אסורות בין חשבונות ISP וסיטי ברוקר וגרפו לכיסם בתוך שלושה ימים רווח של יותר מ-180 אלף שקל, תוך יצירת הפסדים בסכומים גבוהים בהרבה לחברת ISP".

אשר להעמדת האשראי לשטרום על-ידי הבנק הבינלאומי, טוען דנקנר, כי בסך הכל נענה לבקשה של חבר, מבלי שידע פרטים על ההלוואה ושיעוריה. לטענתו, איתי שטרום פנה אליו בבקשה שיתן המלצה לבנק על אמינותו, והוא נענה. "דנקנר לא ידע פרטים על ההלוואה שמבקש שטרום ומהם תנאיה וגם לא ידע שהבקשה 'סורבה' - עובדה שאיננה נכונה כעולה מחומר הראיות", נכתב בתשובה,

עוד מציין דנקנר בתשובה, כי עפ"י הנטען ע"י המאשימה בכתב האישום, ההפסד של ISP בגין רכישת המניות עמד במועד מתן ההלוואה האישית של דנקנר לשטרום על סך של כ-2.8 מיליון שקל, ולכן "ברור לחלוטין, שאין ולא היה כל קשר בין ההפסד האמור לסכום ההלוואה (בגובה 8 מיליון שקל)".

לסיכום כותבים עוה"ד אדרת ומנור-נהרי בתשובה, כי "עולה תמונה ברורה, קוהרנטית וחד משמעית לפיה נוחי דנקנר לא פעל, לא בעצמו ולא באמצעות אחרים, להשפעה על שערי מניית אי.די.בי בבורסה. מבחינתו, כמו גם מבחינת הרוב המכריע של המשתתפים בהנפקה, לשער המניה ולמחיר ההנפקה לא היתה משמעות על ההשתתפות בהנפקה. לאור היענות מוקדמות של בני משפחה, שותפים, חברים ומכרים היה ברור לנוחי דנקנר ולאי.די.בי כי הצלחת ההנפקה מובטחת וזאת עוד בטרם החל איתי שטרום בפעילותו העצמאית משיקוליו הכלכליים שלו ברכישת מניות בבורסה".

במקביל, כאמור, הגיש גם שטרום את כתב תשובתו לאישומים, כאשר הקו המנחה את שני כתבי התשובה של השניים - הנאשמים המרכזיים בפרשה - זהה וקובע: דנקנר/שטרום לא ביצעו כל עבירה - כל אחד בנפרד פעל כחוק ומתוך אמונה במניית אי.די.בי, מבלי לדעת כי מתבצעות עבירות כלשהן - ושלג, למעשה, היה העבריין היחידי בפרשה, יחד עם אשתו, כמובן.

בכתב התשובה של שטורם, שהוגש באמצעות עוה"ד נוית נגב, איריס ניב- סבאג ואלון ביכלר, ממשרד שינמן-נגב-ניב, טוען שטורם כי פעל בתום לב וכי "ההחלטה לרכוש את מניית אי.ד.י.בי הייתה החלטה עצמאית שלו, אשר התקבלה לפי שיקול דעתו, ולא בהוראת או בקשת נוחי דנקנר".

עוד טוען שטרום, כי הוא לא ביצע בעצמו את הפעילות במניית אי.די.בי ולא עסק במסחר היומי בבורסה, ואף לא עסק באופן שוטף בביצוע הפעילות בבורסה. לטענתו, התעדכן טלפונית מול עדי שלג בשיחות ובמסרונים, וקיבל ממנו דיווחים ותמונת מצב כללית לגבי הפעילות שבוצעה על ידי עדי שלג, מבלי שירד לפרטי הפעילות ו"הסתבר לו לראשונה בחקירה, כי עדי שלג הורה לרעייתו, מאיה שלג שהיתה בעלים של חברת סיטי ברוקר, לרכוש מניות אי.די.בי במהלך המסחר בבורסה, ובהמשך הורה לה להציע אותן למכירה במחיר גבוה ממחיר השוק על פי הנחיותיו.

לטענת שטרום (בזהות מוחלטת לטענות דנקנר), "מדובר בפעילות שבוצעה על דעת עדי שלג בלבד, ללא ידיעת שטרום, תוך מרמה כלפיו וכלפי Trading ISP ואף הניבה רווח כספי עבור סיטי ברוקר, בהיקף של כ- 180 אלף שקל, תוך יצירת הפסדים בחשבון של חברת Trading ISP".

יחד עם כתב התשובה, הגיש שטרום גם בקשה לקבלת חומר חקירה נוסף, אשר לטענתו דרוש לו על מנת להוכיח כי שלג הגה את התרמית ופעל לבדו על מנת להעשיר את כיסו, ולא בהנחייתו. שטורם מבקש כי ביהמ"ש יורה לפרקליטות להעביר לידיו חומר מחשב של עדי ומאיה שלג מביתם ומחברת סיטי ברוקר, וכן פלטי שיחות של עדי שלג, אשר לטענתו נתפסו על ידי הפרקליטות אך הועברו לנאשמים באופן חלקי בלבד, לאחר "סינון" בטענה כי אינם רלוונטיים.

לטענת סנגוריו של שטרום, החומר נדרש על מנת להוכיח כי גם בעבר ביצע שלג פעולות מתואמות מול חשבון סיטי ברוקר של רעייתו, ובאופן זה להוכיח כי גם הפעם פעל על דעת עצמו על מנת להעשיר את כיסו, והגרסה לפיה ניתנה לו הנחיה לפעול באופן זה "נולדה" רק לאחר שחתם על הסכם עד המדינה.