גם הורדת ריבית מצד בנק ישראל אינה מצליחה לעצור לפי שעה את ירידת הדולר, שאיבד היום עוד 4.014 שקלים לשער יציג של 4.014 שקלים. הפעם האחרונה בה נסחר הדולר ברמה דומה, היתה בסוף מארס 2000, כך שמדובר בשפל של כ-7 שנים. גם בעולם נחלש הדולר לרמת שפל של כל הזמנים: 1.36 דולר ליורו.
הדולר פתח את 2006 ברמה של 4.603 שקלים ופירוש הדבר כי הספיק לאבד מאז כ-12.5%. את 2007 פתח הדולר ברמה של 4.225 שקלים, כלומר איבד 4.6%.
היחלשות הדולר מקשה על בנק ישראל לעמוד ביעד האינפלציה של 3%-1%, שכן כל ירידה של 1% בשער הדולר, פירושה ירידה של 0.3% במדד המחירים לצרכן. ירידה של 8.5% בשער הדולר ב-2006, גרעה לבד כ-2.5% ממדד המחירים לצרכן וזו הסיבה העיקרית לכך שהאינפלציה הסתכמה בשנה זו ב-0.1% - כלומר מחוץ ליעד.
אחת הסיבות לקשר החזק בין הדולר למדד המחירים הוא העובדה כי מחירים רבים בישראל - ובעיקר במגזר הדיור - עדיין ננקבים בדולרים. שכירות, מחירי דירות יד שנייה, מחירי מנות בגני אירועים ושכרם של נותני שירותים כמו עורכי דין ורואי חשבון עדיין ננקבים בדולרים - זכר לימי האינפלציה האדירה באמצע שנות ה-80. מחקר של בנק ישראל קובע כי כ-90% מחוזי השכירות מבוצעים בדולרים. להצמדות הארכאית למחירי הדולר אין כיום סיבה אמיתית וזו הסיבה שהניעה את נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לצאת בקריאה פשוטה לציבור: "עברו להשתמש בשקלים".
"שבנק ישראל יצהיר על כוונותיו"
בבנק ישראל החלו בהורדות ריבית במטרה להפחית את אטרקטיוויות השקל ובכך לחזק את כוחו של הדולר. מנהל חדר עסקות מט"ח בבנק לאומי, אילן ויסקין מסביר כי נגיד בנק ישראל אמנם מעוניין לחזק את הדולר אולם הוא משתמש רק בכלי אחד מתוך הכלים העומדים לרשותו וגם זאת בצמצום. "בנק ישראל יכול להתערב ב-3 דרכים: התערבות במסחר - כלומר רכישת דולרים וזה דבר שהבנק הודיע כי לא יעשה", אומר ויסקין, "דרך שנייה היא להוריד ריבית - תהליך שמתבצע לאט ולכן לא משפיע. הדרך השלישית והאפקטיווית ביותר היא שהבנק יאמר את דעתו או ישחרר הצהרה נוסח 'אני סבור שהדולר נמוך ונעשה ככל שביכולתנו כדי להעלות את ערכו'. בינתיים בנק ישראל נמנע מצעד שכזה".
"הורדת הריבית לא תתקן את השער"
בבית ההשקעות מורגן סטנלי חולקים על מדיניות הורדת הריבית של בנק ישראל וכותבים כי "הורדת הריבית לא תביא לתיקון מיידי בשער חליפין" (כלומר לחיזוק הדולר) וכי "מדיניות הורדת הריבית לא צפויה להועיל בטווח הקצר שכן התחזקות השקל היא תוצאה של שיפורים במבנה הכלכלה ושל שינויים מבניים, כך שמדובר בנתון שאין לו קשר ישיר לגובה הריבית". במורגן אף טוענים כי הירידה במדד המחירים אינו מצדיקה הרחבה מוניטרית (כלומר הורדת ריבית), אשר עלולה להוביל דווקא ליצירת בועות ולתנודתיות יתר בעתיד, ולא בהכרח ליציבות.