רפורמה בעמלות? השירותים הבנקאיים עלו ב-16.2%

"לא ברור כיצד עלו מחירי השירותים הבנקאיים בשיעור כה חד, שכן לא ברור מה כולל המדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ייתכן שמדובר, למשל, בעלייה בריבית שגובים הבנקים לאחר שבנק ישראל העלה את הריבית. נלמד את הנושא ונראה אם צריך לערוך שינויים". כך אמרים בכירים בבנק ישראל.

ביום שישי פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי מדד המחירים לצרכן זינק בחודש יולי ב-1.1%. מתוך זה, עלו מחירי השירותים הבנקאיים ב-16.2%. רק ב-1 ביולי השיק בנק ישראל את הרפורמה בעמלות והוריד את מספר העמלות שגובים הבנקים מ-198 ל-72 בלבד.

בבנק ישראל מסבירים כי הבנקים מחויבים לדווח לבנק ישראל כמה כסף הרוויחו מעמלות והנתונים צפויים להגיע רק בחודש אוקטובר. "מהנתון הזה נלמד אם והיכן קיימת בעיה ונוכל להכניס לשם את המסלול המתאים", אומרים בבנק. בעבר בנה כל בנק חבילת עמלות ייחודית ומלאכת ההשוואה בין הבנקים היתה בלתי אפשרית. בבנק ישראל בוחנים בימים אלה בניית מסלולי עמלות אחידים בין הבנקים במטרה ליצור מסלולים מוזלים לקבוצות אוכלוסיה שונות.

עוד אומרים בבנק ישראל, כי התחרות בין הבנקים רק החלה ביום בו הושקה הרפורמה בתחילת יולי, וכי בחודש ספטמבר יוזלו עוד 40 עמלות. "החדשות הטובות הן שמי שטוען שהעמלות התייקרו פי 2 ופי 3 רואה כי לא כך הם הדברים" אומרים בבנק.

"נכון שאם העמלה קופצת מ-1.2 שקלים ל-1.5 שקלים מדובר בעלייה של 20%, אולם מן הצד השני נוספו הטבות אחרות", מסבירים בבנק ישראל. "למשל, עמלת עריכת מסמכים ועמלת הקצאת אשראי שעלו בעבר לפחות 50 שקל, והיום נחשבות לפעולה מול פקיד (שעלותה עד 6.8 שקלים - ט.ל). גם עמלות יקרות כמו העברת כסף מחשבון לחשבון הוזלו משמעותית. קשישים ונכים זכאים לבצע 4 פעולות מול פקיד שיחשבו כאילו בוצעו מול מכונה אוטומטית, וגם הפקדת צ'קים באמצעות מעטפות (ללא תור) לא תחויב בעמלת ביצוע מול פקיד".

בבנק ישראל מציינים כי הרפורמה בעמלות מיועדת בראש ובראשונה למשקי הבית שסבסדו עד כה את העסקים, שאמורים לערוך משא ומתן מול הבנק על תעריפי העמלות.

ממקור אחר בבנק ישראל נמסר ששיעור ההתייקרות הדרמטי בשירותים הבנקאיים אינו משקף את המציאות ונובע משלוש סיבות עיקריות. הראשונה - עמלות רבעוניות רבות נהפכו לעמלות חודשיות, ונוספו לראשונה לחישוב החודשי שעליו מתבסס המדד. השנייה - הלמ"ס בדק את ההתייקרות על פי התעריפונים שהציגו לו הבנקים, אולם בפועל חלק ניכר מהצרכנים לא משלמים את העמלות המרביות שנקבעו בתעריפונים, ובכלל זה קבוצות אוכלוסייה מיוחדות שנהנות מעמלות זולות יותר. הסיבה השלישית - ההפחתות שמתרחשות בתעריפונים של הבנקים עקב התחרות שנוצרה, ולא ברור אם באו לידי ביטוי בנתוני הלמ"ס.

הרפורמה בעמלות שהוביל המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, הובילה לצמצום של 198 עמלות ל-72. עם זאת, הבנקים ייקרו את העמלות עוד לפני כניסתה של הרפורמה לתוקף. עליית המחירים המשמעותית היתה דווקא בעמלות הנגבות על הפעולות הנפוצות ביותר - שהתייקרו לעתים עד פי חמישה - כגון הפקדת משכורת או קצבה; הפקדת צ'ק או מזומן; משיכת מזומן. כמו כן התייקר החיוב בכרטיסי אשראי.

יתרה מזו: התברר כי העמלות שגובה הבנק תמורת פעולות שנעשות באמצעות פקיד התייקרו בשיעור ניכר לעומת עמלות שגובה הבנק בערוץ הבנקאות הישירה, לדוגמה באינטרנט ובמענה טלפוני. מכיוון שהלקוחות מן השכבות החלשות אינם משתמשים בבנקאות ישירה אלא פונים לפקידים בסניפים - הם אלה שנפגעו מהרפורמה.

הרפורמה עוררה סערה. בין היתר, ארגוני הצרכנים הבטיחו בה ביקורת קשה. בוועדת הכלכלה של הכנסת נערכו דיונים סוערים.

איגוד הבנקים בחר שלא להתייחס לעליית המחירים בעקבות הרפורמה.