האזרח ישראל ישראלי פקח את עיניו בשעות הבוקר המאוחרות של יום שבת למשמע צהלות ילדים. לא עבר זמן רב ושאון מטוסי קרב הרעיד את חלונות הבית הקטן והמטופח בו הוא גר, בדרום הארץ. בטלוויזיה דיווחו על תחילת המבצע בעזה.
תחושת גאווה מהולה בחשש מפני הבאות מילאה את ישראל ישראלי. במשך כל השבת עקבו בני המשפחה אחר ההתפתחויות, ולקראת ערב כבר ניסו לפענח את מפת כללי ההתנהגות של פיקוד העורף. לפתע הבין מר ישראלי שביום המחרת, ובתקופה הקרובה, הוא לא יראה קונים רבים נכנסים לחנותו הקטנה. עליו יהיה להכין לא רק את הממ"ד, אלא גם תוכנית להישרדות כלכלית לזמן הקרוב.
התרחיש המתואר היה עד לפני כמה ימים תרחיש דמיוני. אולם המציאות עולה על כל דמיון. גם אם עיננו נשואות, ובצדק, לבטחון הפיזי של האזרחים והחיילים, הרי שאל לנו לשכוח שמאות אלפים מתושבי הדרום, בואכה קו אשדוד באר שבע, חווים שיתוק של הפעילות המסחרית והעסקית.
בימים האחרונים ניסו פרשנים כלכליים לחזות את ההשלכות הכלכליות הצפויות למשק כתוצאה מהלוחמה בדרום. רובם היו תמימי דעים שלמשק שנכנס להאטה מבצע שכזה יכול רק לתרום, בעיקר כתוצאה מהעליה הצפויה בצריכה הממשלתית. הלוחמה גם תהווה הזדמנות לשיפור תשתיות ומיגון, לבניית גשרים, מנהרות וכבישים. התפיסה שאומרת שמלחמה מועילה ליציאה מהמיתון נשענת גם על המצב הכלכלי בישראל שלאחר מלחמת ששת הימים, והמצב הכלכלי בעולם המערבי שלאחר מלחמת העולם השניה. גם ההיסטוריה הקרובה מלמדת שכך קורה בדרך כלל. במלחמת לבנון השניה ראינו פגיעה בתשתיות ובתיירות, כמו גם נזקים אקולוגיים נרחבים ועל מנת לתקן את כל אלו הוקצו תקציבים, נשלחו עובדים, וקבלני הסיוע והנדל"ן העלו חיוך על פניהם. המשק התאושש במהירות וחזר לצמיחה של 5%, וגם הבורסה באחד העם הפגינה אופטימיות שלוותה בעליות שערים.
רשתות קמעונאיות הבוחנות את מצבן יום יום כבר מצביעות על ירידה משמעותית במכירות, בחנויות באזורים המועדים להפגזות. התעשיינים באזור הדרום, שעד כה סבלו מירידת שער הדולר, מהמשבר הכלכלי וממחנק האשראי, חווים עכשיו גם את נזקי הלוחמה עם סגירת המפעלים. בתוך כל אלו אנו רואים את הקניונים הריקים, היבול החקלאי שלא נאסף, התיירות הגוועת והלקוחות שנשארים בבית.
מלחמה יכולה להוציא משק ממיתון ולהעלות את הצריכה הממשלתית. אולם בו בזמן היא יכולה גם להפחית משמעותית את הצריכה הפרטית ולהוות מכת מוות לעסקים הקטנים.
ההבדל הכלכלי בין מלחמה למבצע
בן דודו של ישראל ישראלי, שגר בצפון הארץ, עדיין לא התאושש מהמלחמה ההיא, בקיץ 2006. גם לבן הדוד יש עסק קטן, שעד אז פרנס אותו בכבוד. השיתוק בחיי המסחר במהלך מלחמת לבנון השניה נתן את אותותיו במצבה הכלכלי של המשפחה עד היום. בזמן המלחמה המשפחה אכלה את חסכונותיה, לוותה הלוואות וגם קיבלה חיבוק מידידים ובני משפחה מהמרכז ומהדרום. את החובות הם מחזירים עד היום. באותה העת קברניטי המדינה החליטו לכנות את מצב הלוחמה כ"מבצע", בעוד שהכרזה על "מלחמה" כבר בראשית האש היתה מאפשרת מתן פיצוי מהיר לבעלי העסקים הנפגעים.
ד"ר אורנה לביא שטיינר, סגנית דיקאן בית הספר למינהל עסקים, המרכז ללימודים אקדמיים.