נתן לזה ונתן לזה, ורק הליכוד לא קיבל

בנימין נתניהו החליט להקים ממשלה רחבה בכל מחיר, כיון שהרעיון של ממשלה ימנית צרה גרם לו חלחלה. אחרי שצירף את העבודה, צפוי יעמוד נתניהו בראשות ממשלה הנתמכת על ידי 69 עד 74 חברי כנסת, תלוי אם דגל התורה, הבית היהודי והאיחוד הלאומי יכנסו גם הן.

חמישה תיקים תקבל מפלגת העבודה בממשלה. ברק ימשיך לכהן כשר ביטחון, התעשיה והמסחר, הרווחה או הבריאות, שמחון ימשיך להיות אחראי לחקלאות ואולי ימונה גם שר לענייני מיעוטים. מפלגת 13 המנדטים תקבל גם שני סגני שרים וראשות ועדה בכנסת. על פי ההסכם הקואליציוני, ברק יהיה מעורב בכל תהליך מדיני או כלכלי משמעותי. מנהיג ההסתדרות עופר עיני, עסקן חיוור בימים רגילים שניהל את המשא ומתן עם נתניהו, כפה על ביבי גם הקמת פורום משותף לקבלת החלטות כלכליות. "הישגים חסרי תקדים", כונה ההסכם בוועידת העבודה, גם על ידי עיני עצמו. יהללך זר ולא פיך, על זה עיני לא שמע.

חלוקת השלטון הזו לא התחילה במפלגת העבודה. ליברמן ו-15 המנדטים שלו קיבלו גם הם חמישה שרים ועוד שניים או שלושה סגנים. ש"ס עם 12המנדטים שלה תקבל את 4 שרים וגם הרבה כסף בדמות הגדלת קצבאות הילדים ושיפוץ מקוואות. הבית היהודי והאיחוד הלאומי דרשו את תיק החינוך אבל יסתפקו, בינתיים, בתרבות ובמדע אולי בעתיד בתקשורת. גם דגל התורה עדיין במו"מ ויתכן שגם אחד מהם יזכה לקבל את התואר " שר".

אלו שנשארו מיותמים מאחור הם אנשי הליכוד. מה יהיה על סילבן שלום? רצה אתונות במשרד החוץ ויקבל? או דן מרידור שחשק במשפטים ובני בגין שחזר לחיים הפוליטיים? לימור לבנת שנפשה יוצאת לחינוך ותאלץ להסתפק, אולי, בתרבות ובספורט. גלעד ארדן הפעלתן והמוכשר? גדעון סער שחשק במשפטים? רק רובי ריבלין שיחזור לכס יושב ראש הכנסת ויובל שטיינמיץ שכנראה יהיה שר במשרד האוצר שינוהל על ידי ביבי. את זעקות סילבן כולנו מכירים היטב, ועל ציפי חוטובלי, גילה גמליאל, יעלון שימשיך להעלות חלודה ויוסי פלד הס מלדבר. הם יהיו פרלמנטרים יעילים ושמחים בחלקם. או שלא.

הגהנום שצפוי נתניהו לעבור מצד חבריו בליכוד עוד לא התחיל, לפחות לא באופן פומבי. הצווחות של חלקם, העלבונות, הלשון הגסה שיטחו במנהיג יהיו הצגה יומית. הצגה ראשונה תהיה הסכסוכים בתוך הממשלה בין שר החוץ ליברמן, שמדינות מעטות ישחרו לפיתחו, לברק שינסה להיות עלה תאנה או ענף עץ זית. תלוי מי המסתכל. הצגה שנייה תגיע מהר כשהממשלה תתפרק בתגובה על רקע אירוע בטחוני או משבר כלכלי קשה.

גם המצב הכלכלי לא מבטיח טובות לממשלה, אחרי שנתניהו הבטיח תוספות תקציביות שונות בזמן שגביית המס יורדת ובקופה אין כסף. זו כבר תהיה אופרה בפני עצמה, עצבנית ומלאה עלבון. אין סיכוי שנתניהו ימצא כסף לסייע לגמלאות זקנים, למניעת אבטלה, לעידוד תעסוקה, לפריפריה, לתקציבי בריאות ורווחה. כסף לאברכים יהיה גם יהיה כמובן. מעניין מה יגיד סטנלי פישר על "התזמורת הכלכלית" שתנגן סביבו? יחרוק שיניים כנראה.

*שמואל רוזנבלום הוא איש סגל במרכז ללימודים אקדמיים