כן, אדוני הטייס

הבוקר הוצגה למעשה התוכנית הראשונה של ישראל להתמודדות עם המשבר העולמי החריף. אין שום מקום להשוות בינה לבין התוכנית הראשונה שהציגו בר-און ואולמרט, וגם לא לתוכניות המאוחרות יותר שהוצגו על-ידי בר-און. הפעם מדובר בתוכנית סדורה והגיונית, שמציבה לאדריכליה לא מעט אתגרים ביישומה. במובנים רבים היא נועזת יותר מהתוכניות של ראשי ממשלה במדינות אחרות – היא אינה מתמקדת בפיזור כספי הציבור בין המוסדות הפיננסיים – הדרך החביבה על ממשלות העולם בימים אלה, אלא ברפורמות לצד הגדלה באשראי, אך ללא התערבות במגזר הפיננסי ובמגזר העסקי.

ואכן, בנימין נתניהו אמר מפורשות שיש בתוכנית כוונה לפעול שונה מהמקובל במדינות אחרות ולהוות אלטרנטיבה למשקיעים בעולם. גם שר האוצר יובל שטייניץ דיבר על הצורך להיראות אטרקטיביים למשקיעים.

כמו במדינות אחרות, גם בתוכנית הזו יש מימד של הגדלת האשראי, אך בשונה ממקומות אחרים, הממשלה מקצה את הכסף לשוק ללא התערבות. כך למשל בתוך ימים תוכפל מכסת הערבויות לבנקים מ-6 ל-12 מיליארדי שקלים, אך הבנקים יוכלו לנצל את הערבויות לפי ראות עיניהם. המטרה היא כמובן שהבנקים יגדילו את האשראי למי שצריך אותו – למשקי בית שנקלעו לקשיים ולעסקים קטנים ובינוניים. אך שר האוצר וראש הממשלה אמרו בפירוש שלא יעשו דבר בכיוון של התערבות בשיקולי הבנקים בהקצאת האשראי. 2 מיליארדי שקלים נוספים הוקצו להקמת קרנות חוץ בנקאיות. 6 מיליארדי שקלים הוקצו לביטוח סחר חוץ למפעלי ייצוא – צעד חשוב מאוד המפגין אמון של הממשלה והאוצר במשק. במדינות רבות הממשלות אינן מגדילות את ההקצאה לצורך זה וכך למעשה הן אינן מסייעות ואפילו פוגעות בייצוא שלהן. גם הקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים תוכפל ל-2.6 מיליארדי שקלים.

האוצר הפגין נועזות בכך שלא ויתר על המשך התוכנית להפחתת המס: מס החברות יופחת כבר השנה ב-1% מס הכנסה ליחידים יופחת כמתוכנן ב-1% בשנה הבאה, אך החשיבות היא בהצהרה של מחויבות להמשך הורדת המס עד למס מרבי של 36% ליחידים – הליך שיימשך מספר שנים.

התוכנית של הממשלה להתמודדות עם האבטלה הגואה מתמקדת בשני אפיקים: קידום תוכנית מס ההכנסה השלילי וצמצום מספר העובדים הזרים.

נתניהו ושטייניץ הפגינו נועזות ונחישות ברצונם לקדם רפורמות מבניות במשק החשמל, בנמלים ובמנהל מקרקעי ישראל. בדירוגים הבינלאומיים ישראל זוכה לביקורת בעניין רישיונות הבנייה, אישורי בנייה ורישום המקרקעין. מונופול הקרקעות, כפי שנתניהו הגדיר את מנהל מקרקעי ישראל, הוא אחד מחסמי ההשקעות הזרות בארץ – מעבר לשעבוד של זוגות צעירים למשכנתאות ענק, הנובעות בין היתר ממחירי הקרקעות הגבוהים באופן מלאכותי. מנהל מקרקעי ישראל משחרר קרקעות במשורה – החזקת הקרקעות גורמת להזנחה, להשתלטות לא חוקית על קרקעות ולהיצע קטן המעלה את מחירם.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בירך על התוכנית. גם נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר הביע תמיכה בתוכנית וביטחון ביעילותה למשק. אי אפשר היה לצפות מחברי האופוזיציה לתמיכה בתוכנית: התוכנית של נתניהו ב-2003 זכתה לקיתונות של רותחין מצד ההסתדרות ובעיקר מצד עמיר פרץ שעמד אז בראשה. אז הוא אמר שהתוכנית תמיט אסון על העובדים. כזכור, הוא פרסם בתגובה תוכנית שכללה סעיף מרכזי אחד: שכר מינימום – 1,000 דולר. אחרי התרסקות הדולר משאלתו של פרץ התמלאה מכיוון לא צפוי והתוכנית של נתניהו לא פחות מאשר הצילה את הכלכלה הישראלית מפשיטת רגל.

שטייניץ בישר על רפורמה חשובה נוספת בתחום השיטור: הכוונה היא למתן תקציבים וסמכויות לרשויות מקומיות לפתח את השיטור הקהילתי, כתגבור לכוחות המשטרה.

אך מלבד התוכניות שפורטו בתוכנית יש לה מסר ברור: כפי שבכירי האוצר ויתרו על חופשת הפסח שלהם כדי לגבש את התוכנית, יש שם כוונה לפעול בנמרצות להמשך תכנון והעברה של רפורמות. האורות במשרד ימשיכו לדלוק בשעות החשיכה - מבחינת המשק ומבחינתנו, מדובר בבשורות מעודדות למדי.