"הפחתת מסים היא כמו דלק סילוני; אני לא מכיר שום דבר שמעודד יותר את הצמיחה", אמר בנימין נתניהו עשרה ימים לפני הבחירות. אמר, נבחר, ועשה את ההפך.
הוא העלה את המסים לכל אורך הדרך - העלה את המע"מ והטיל מס נוסף על הדלק, על סיגריות ועל המים. הוא גם העלה את דמי הביטוח הלאומי שמשלמים מעסיקים (ב-0.4%) והכפיל את התקרה לדמי ביטוח לאומי ומס בריאות שמשלמים השכירים.
כל העלאת מסים, מכל סוג ומין, היא צעד רע שבולם פעילות וצמיחה - אבל הגדלת עלות העבודה היא פשע כלכלי של ממש. עכשיו יהיה כדאי לעבוד פחות, ליזום פחות וגם להעסיק פחות עובדים.
כאשר התמנה משה נסים ב-86' לתפקיד שר האוצר, הוא טבע את הסיסמה "רוב עמלו של אדם בידו", והוריד את מס ההכנסה מ-60% ל-48% בתהליך הדרגתי. מאז היו עליות ומורדות בגובה המס, אך ביולי האחרון עמדנו על רמה סבירה: מס הכנסה שולי של 46%. אבל נתניהו שבר את לוחות הברית שהוא עצמו כתב והעלה את המס השולי בפועל לרמה פנטסטית של 58% - החל ב-1 באוגוסט.
זו תוצאה של הגדלת תקרת ההפרשה לביטוח הלאומי ולמס הבריאות. עד כה שילמנו בעבור שניהם 12% מהמשכורת על חלק השכר שעד כ-38.4 אלף שקל בחודש (פי כחמישה מהשכר הממוצע במשק). החל ב-1 באוגוסט נשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות עד לתקרה של כ-76.8 אלף שקל בחודש, כלומר פי כעשרה מהשכר הממוצע במשק. מי שמשתכר יותר מכך יחזור וישלם מס שולי של 46%. כך יצר נתניהו "דבשת" מלאכותית, מעוותת ומפריעה.
ראש הממשלה הפך את ישראל לאחת המדינות בעלות המס השולי הגבוה ביותר בעולם, מה שיפגע גם בעלייה ארצה של כישרונות ויזמים יהודים מהמערב. כי מס שולי כה גבוה - מרתיע. בעיקר אמריקאים, שמשלמים מס שולי של 40% בלבד.
המס לא דופק רק את העשירים
עכשיו קצת מאוחר, אך ממש בימים אלה מתארגנים ארגוני העצמאים למאבק ציבורי ומשפטי נגד הגדלת התקרה. אין להם סיכוי רב - בשני מישורים.
הקהל הרחב אוהב את העלאת מס ההכנסה, כי זה דופק את העשירים, שאותם מצווה לדפוק; הכה בעשירים והצלת את המדינה. הציבור לא מבין שכך הוא פוגע בעצמו. הוא לא רואה את ההשפעות המאקרו-כלכליות - פגיעה בהשקעות ובצמיחה תוך כדי הגדלת האבטלה.
במישור המשפטי אפשר לטעון שיש כאן ניצול לא ראוי של הביטוח הלאומי למטרות מילוי קופת האוצר - אך האמת היא שכבר מזמן אין קשר בין הדמים המועברים לביטוח הלאומי לקצבאות המתקבלות ממנו. הביטוח הלאומי הוא בסך הכל מס הכנסה ב'.
האוצר אומר שיגבה 900 מיליון שקל מהגדלת התקרה, אך זו תקוות שווא: שכירים רבים יעדיפו להתאגד כחברה, וכך להתחמק מהגזירה החדשה. אלפי אנשים יקימו חברות פרטיות, והאוצר יגבה הרבה פחות מ-900 מיליון שקל.
בעל חברה פרטית יכול לדחות תשלומי מס בדרך פשוטה: למשוך דיווידנד רק לפי צרכיו השוטפים. כמו כן, הדיווידנד פטור מביטוח לאומי ומס בריאות, לפי תיקון 103.
כשתוקם חברה פרטית, זו תהיה גם הזדמנות להגדיל את "ההוצאות המוכרות" על רכב, נסיעות לחו"ל, השתלמויות וקומבינות נוספות. מי שיקים חברה כבר לא יחזור לאחור.
האוצר נבהל מהאפשרות שהמאיון העליון יקים חברות, ולכן הוא נוקט לשון איומים. ירום אריאב, מנכ"ל האוצר היוצא, אמר: "נפעל כאילו בוצע כאן מעשה מרמה של ממש".
ראוי שישתמש בלשון נקייה יותר, כי לא מדובר כאן במרמה. מדובר בתכנון מס לגיטימי.
גם מנהל רשות המסים, יהודה נסרדישי, מנסה להפחיד. הוא אומר שאם בהקמת החברות יתגלה "אלמנט של עסקה מלאכותית, הנושא ייבחן במסגרת שומתית". אבל האמת היא שהאוצר לא יוכל למנוע את הקמתן של אלפי החברות החדשות.
באוצר מסבירים שלמאיון העליון לא כדאי להקים חברה בעבור כמה אלפי שקלים בחודש, בעיקר כאשר מדובר בהוראה זמנית - כי הגדלת התקרה תבוטל בסוף 2010. הצחקתם אותנו.
הרי כולם יודעים שמצב התקציב ב-2011 יהיה בכי רע, עקב התחייבויות עתק להוצאות שנטלה הממשלה על עצמה. לכן יש דווקא סיכוי גבוה שהתקרות לא יורדו בעוד שנה וחצי.
האוצר סיבך אותנו וסיבך את עצמו. הוא הסכים לסדרת הכניעות לעופר עיני, לשרגא ברוש, לאהוד ברק ולאלי ישי, שהגדילו מאוד את ההוצאות בתקציב למטרות פוליטיות אנטי-כלכליות. כתוצאה מכך לא נשארה ברירה אלא להעלות מסים.
כך, שגיאה אחת גוררת שגיאה נוספת, ושתיהן יחדיו יחנקו את הצמיחה ויגדילו את האבטלה. במקום דלק סילוני קיבלנו חנקן נוזלי.