"הבנייה הלא חוקית בישראל עלתה מדרגה", אמר מנהל אגף בנייה ויזמות בהתאחדות הקבלנים בחמש השנים האחרונות, אשר שוחט. "היא מתבצעת בעיקר במבנים צמודי קרקע, כאשר גורמים פרטיים או יזמים מעסיקים קבלני בנייה לא מורשים", הוסיף במפגש הפרידה לכבודו.
שוחט, שעבר למגזר העסקי, הוביל את המאבק בבנייה הלא חוקית בישראל, ופרש, בין היתר, על רקע פרשות השחיתות שנחשפו בשבועות האחרונים. במקומו נכנס לתפקיד ערן ניצן, ששימש עד לאחרונה בתפקידים שונים באגף התקציבים במשרד האוצר.
לפי נתוני התאחדות הקבלנים, בישראל פועלים כ-3,000 קבלנים לא רשומים העוסקים בעיקר בבניית צמודי קרקע והרחבות. אולם לאחרונה, בעקבות הפעילות בהתאחדות התגלו מקרים של בניית בנייני קומות באזור השרון ובירושלים על ידי קבלנים לא מורשים.
"הרשויות לא מקפידות על האכיפה"
"המצב בשטח הוא שאלפי מבנים במדינת ישראל נבנים על ידי קבלנים לא רשומים. אם בעבר הנושא היה נחלתם של גורמים פרטיים, אנו מבחינים בשנים האחרונות כי התופעה הזו נפוצה גם בקרב יזמי נדל"ן המעסיקים קבלני ביצוע לא מורשים. בחודשיים האחרונים גילינו שני מקרים בהם יזמים הבונים בנייה רוויה בנתניה ובירושלים העסיקו קבלנים לא מורשים. קבלנים כאלה לא תמיד יכולים להעניק ערבות חוק מכר דירות או ערבות ביצוע ובסיום ביצוע הפרויקט מתגלים ליקויים רבים".
"חוק התכנון והבנייה", ממשיך שוחט, "מחייב את הרשויות המקומיות לוודא שהביצוע מתקיים על ידי קבלן רשום כחוק. המצב בפועל דומה לנהג שנוסע ללא רישיון: הוועדות המקומיות לא אוכפות את העניין ולא מקפידות שקבלנים שיבצעו את הפרויקט באמת רשומים כחוק".
במסגרת פעילותו של שוחט, הוציאה התאחדות הקבלנים מכתב לראשי רשויות ועיריות בדרישה לאכוף את החוק ולא לאפשר בנייה על ידי קבלנים לא רשומים בשטח השיפוט של הרשות. כמו כן פעל שוחט להסברת הנזקים הצפויים כתוצאה מבנייה על ידי קבלנים לא מוסמכים.