בעקבות העלייה במספר החטיפות בעולם בשנים האחרונות, צמחה תעשייה שלמה סביב בני הערובה, המגלגלת מיליארדי דולרים בשנה - כך דיווח העיתון הבריטי "אינדיפנדנט".
פעילות החטיפות, שבעבר היתה נחלתם של מורדים וארגוני גרילה שניסו להשיג הישגים פוליטיים או קלפי מיקוח, נהפכה באחרונה לממוסחרת. בימים אלה, רוב החטיפות בעולם הן למטרות כופר, עם סכומים שמגיעים עד ל-1.6 מיליון דולר בתמורה לשיבתם הבטוחה של החטופים הביתה.
בעקבות התרבות מקרי החטיפה, צמחה תעשייה שלמה של חברות שמטפלות בחטיפות, ואשר מגלגלת כיום כמה מיליארדי דולרים בשנה. חברות אלה מציעות ביטוח נגד חטיפות, עורכי דין ומתווכים מיומנים, וכוח אבטחה. לפי נתונים שאסף "אינדיפנדנט", ל-75% מבין 500 החברות הגדולות בארה"ב ישנו ביטוח חטיפות וכופר.
גורפים רווחים
לפחות 12 אלף איש נלקחים כבני ערובה מדי שנה בעולם. לקיחת בני ערובה נחשבה בעבר בעיה שנפוצה בעיקר באמריקה הלטינית, היות שעד 2004, באזור אירעו 65% מכל מקרי החטיפות בעולם. בשנה שעברה, השיעור הזה נפל ל-37% לטובת מדינות באזורים נוספים - הפיליפינים, אפגניסטן, ניגריה, מפרץ גינאה, סודן, עיראק, נפאל ועוד.
במקסיקו הוחזקו יותר מ-7,000 בני ערובה ב-2008 בלבד, בניגריה לפחות 1,000 בני ערובה נלקחו בשנה שעברה, ובסומליה, זרים נחטפים בקצב של 106 בחודש. הרווחים שהחוטפים משיגים כתוצאה מכופר הם עצומים - ורק הולכים וגדלים. המשטרה בניגריה מעריכה כי בין 2006 ל-2008 עלו סכומי הכופר ששולמו למען שחרור בני ערובה על 100 מיליון דולר. ארגון אל קעידה במערב אפריקה מרוויח מיליוני דולרים מלקיחת בני ערובה.