שבע שנים לאחר שנוסדה, יוצאת חברת רכבת ישראל למהלך החשוב והמשמעותי שידעה. ל-TheMarker נודע כי הנהלת הרכבת פנתה בשבוע שעבר באופן רשמי אל הסתדרות העובדים בבקשה לפתוח במשא ומתן להפרטת מערך התחזוקה ברכבת. מדובר בחטיבה בת 350 עובדים (17% מכוח האדם ברכבת), שתקציבה השנתי הוא 186 מיליון שקל (כ-18% מהתקציב השוטף).
המכתב הרשמי שעליו חתום מנכ"ל הרכבת, יצחק (חקי) הראל, נשלח בתמיכת משרדי האוצר והתחבורה, לקראת הכנת התשתית הארגונית למהפכת התחבורה המסילתית בעשור הקרוב. המהפכה תחייב את הרחבת מערך התחזוקה בעשרות עובדים נוספים. זאת, למרות הביקורת שהופנתה בעבר נגד יעילות העבודה בחטיבה זו וניסיונות האוצר להוציא פעילות זו למיקור חוץ, על רקע השלכותיה הבטיחותיות והכלכליות. גורם בממשלה אמר בסוף השבוע ל-TheMarker כי אין מנוס מביצוע מהלך זה, והוסיף כי "אם צריך, נתמודד עם השבתות - ונסתדר גם חודש בלי רכבות".
הפנייה להסתדרות נעשתה על רקע החלטת רכבת ישראל לממש את האופציה להרחבת הסכם רכש הקרונות האחרון עם ענקית הרכבות הקנדית בומברדייה. לפני כשבועיים הודיעה הרכבת כי בומברדייה זכתה במכרז הקרונות הבינלאומי שפירסמה, ותספק לרכבת החל בנובמבר 2011 ועד אפריל 2012 78 קרונות דו-קומתיים תמורת כ-660 מיליון שקל.
עם זאת, נקבע כי הרכבת תוכל להציע לזוכה במכרז רכש המשך של 12 רכבות (72 קרונות) נוספות, ובתנאי שתעביר את תחזוקת הרכבות לידי ספקית הקרונות הפרטית. משרדי האוצר והתחבורה אישרו את המהלך התקדימי בנימוק שיבטיח תחזוקה ראויה של הציוד לאורך זמן, יאפשר רכש במחיר נמוך יותר (תוך יתרון לגודל) ויגביר את הוודאות בקרב המתמודדות. עם זאת, המהלך תלוי בהשגת הבנות עם ועד עובדי הרכבת בשל הוצאת פעילות המוסכים למיקור חוץ.
ואמנם, ל-TheMarker נודע כי בשבוע שעבר הודיעה הרכבת לבומברדייה כי בכוונתה לממש את האופציה לרכש הנוסף - והיא תידרש לסכם עמה על תנאי העסקה הנוספת עד דצמבר הקרוב. הקרונות שיסופקו מיועדים להכפלת תדירות הרכבות בקו ראשון לציון-תל אביב (שייפתח בספטמבר 2011) ובקו לוד-באר שבע (תחילת 2012) ובקו כפר סבא-תל אביב לארבע רכבות בשעה (בשעות העומס). סכום הרכישה מוערך ב-600 מיליון שקל. מימוש עסקה זו מביא לפיכך את הנהלת הרכבת ואת ההסתדרות והעובדים לנקודה שבה המשא ומתן על הוצאת התחזוקה מידי העובדים מחוייב המציאות.
מתמקדים בהפרטות
אין מדובר בניסיון הראשון לייעל את מערך התחזוקה הבעייתי בחברת הרכבת. לפני כשנתיים כלל משרד האוצר בטיוטת חוק ההסדרים סעיף המאפשר את הוצאת תחזוקת הצי הנייד של הרכבת למיקור חוץ - אם באמצעות רכישת שירותי תחזוקה בידי זכיין פרטי, ואם באמצעות הקמת חברה בת משותפת לרכבת ולזכיין פרטי, בצמוד לרכש מסוים. זאת, כדי להימנע מהגדלת חטיבת התחזוקה עם קבלת הקרונות הנוספים. ואולם, ההצעה לא נכללה לבסוף בחוק ההסדרים בגלל התנגדותה של ההסתדרות.
בחלוף חצי שנה, נחשף כי רכבת ישראל מתכננת הקמת שלושה מתחמים חדשים בדרום לתחזוקת רכבות ולתפעולן, שישמשו לתפעול הרכבות החדשות שאותן עתידה הרכבת לרכוש. המתחמים, כך תוכנן, ייבנו ויפעלו בשיתוף ספקיות הציוד שיזכו במכרזי הרכש העתידיים של הרכבת.
יש לציין כי בומברדייה נחשבת לקול הבולט הקורא להוצאת תחזוקת הרכבות למיזמים משותפים לרכבת וליצרניות הציוד הנייד - ואף קידמה באחרונה תוכנית להקמת תעשייה רכבתית בישראל בעידוד ממשלתי.
בשנה האחרונה הודיע מנכ"ל הרכבת על כוונתו האסטרטגית למקד את פעילות החברה בהפעלת מערך הרכבות ובשירות לנוסע, ולהעביר לידי המגזר הפרטי את ביצוע המשימות המתמחות כמו הנחת מסילות ותחזוקה. לפיכך, לא מן הנמנע שחברת הרכבת תבקש לנצל את המשא ומתן גם ליישום ארגון מחדש נוסף בחברה שיכלול למשל הקמת חברה בת למטענים, הגדלת הגמישות הניהולית או שינוי מנגנון הפרמיות.
בתגובה לפניית TheMarker אמר בסוף השבוע הראל כי בחברת הרכבת נחושים לבצע את המהלך להוצאת מערך התחזוקה לידי המגזר הפרטי תוך שמירה על זכויות העובדים, והבהיר כי: "רכבת ישראל לא תהפוך לחברת חשמל שנייה".
יו"ר ארגון עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי, אמר אתמול כי דרש ממנכ"ל הרכבת להצהיר על כך שאין בכוונתו להוציא את עובדי החברה לשירותי מיקור חוץ, ואם לא יעשה כן, תכריז ההסתדרות על סכסוך עבודה. "במקום לדאוג למובטלים, למהנדסים שמחפשים עבודה, עומדים להביא לכאן עובדים מחו"ל כדי שיבצעו את התחזוקה? איזה מן דבר זה? זו כבר שערורייה ברמה לאומית", תקף אדרי. "אנחנו שמחים שמגיעים קרונות נוספים - אבל למה לתת את העבודה לעובדים זרים? יש כאן עובדים תחת הסכם קיבוצי, ואנחנו לא נשב למשא ומתן שבבסיסו פגיעה בהם ובעובדים העתידיים. הרכבת לא תקבע עובדות בשטח".
יו"ר ועד עובדי רכבת ישראל, גילה אדרעי, הבהירה אתמול כי לא יהיה שום משא ומתן על מיקור חוץ. "לא תהיה הפרטה של עבודות שמבוצעות במסגרת ההסכם הקיבוצי", אמרה אדרעי. "אם רכישת הקרונות הנוספים מותנית במיקור חוץ, אז שלא יקנו קרונות. לא יהיה מצב שבו עובדי הרכבת יועברו לחברה פרטית, יפוטרו אחרי חמש שנים, וחברה פרטית תנסה לחסוך בתחזוקה, בבדק ולפגוע בבטיחות. כל הסיפור הזה מריח לא טוב. לא נשבית את הרכבות - כי זו פגיעה בתדמית הציבורית. אם נצטרך, נחפש דרכים אחרות למחות".