כל משבר הינו תוצאה של תהליך עם פגמים. גם משבר המתמחים והרפואה הציבורית בישראל הינו תוצאה באושה של תהליך ניהולי לא נכון, לא ממוקד, לא מסודר, ללא התוויית יעדים וללא אסטרטגיה שתכתיב הדרך להשגתם. בניהול משבר הבריאות אופיינו שבעה חטאים:
החטא הראשון: מזה שנים מנוהל משרד הבריאות על ידי פוליטיקאים מדרג שני. הקדנציה הנוכחית איננה שונה. מה לסגן השר ליצמן ולתהליכי ניהול מודרניים, הנדרשים לניהולו של משרד מקצועי וכה חשוב שתחומי אחריותו קריטיים לבריאות הציבור. למותר להזכיר את הכספים האדירים המוקצים לתחום הרפואה הציבורית בישראל. חוסר המיומנות של סגן השר ליצמן מתאפיין גם בחוסר הגיבוי שהוא נותן לרופאים לאורך התהליך. היכן שמעתם על מנהל הרוצה להגיע להישגים, ומתנהג לעובדיו בניכור, בזרות ואף בהשמצות. צורת הניהול של ליצמן הביאה למצב, שאף אחד במערכת לא מתייחס אליו. לא משרד האוצר, לא ראש הממשלה ובודאי שלא הרופאים. אם כל, מה הועילו חכמים בתקנתם? שיילך הביתה. אל דאגה, הוא לא באמת ילך, הקואליציה חשובה יותר.
החטא השני: מי מינה את ליצמן לתפקידו? מיהו שר הבריאות שאיננו מעודכן בהתרחשויות, שהן בראש הכותרות כבר חצי שנה ? ראש ממשלה שממנה אדם לא מתאים לתפקיד, משול למנכ"ל שממנה מנהלים לא מתאימים. החטא הניהולי הגדול ביותר, הוא מתן גיבוי לכפופים כושלים. הבעיה, גם הבוס כושל כאן ועוד איך כושל.
יוהרה ואדנות
החטא השלישי: הגישה של משרד האוצר והאדנות של נציגיו לאורך המשא ומתן עם הרופאים, הייתה כשל גישת האדונים לוסלים. מהו הרציונל של התנהגות זו, למעט ניפוח האגו? הרי גישה זו, מלכתחילה, לא תעזור לגישור על הפערים - להיפך. היא תיצור ניכור, זרות וחוסר אמון. ואכן, נציגי האוצר הרוויחו נקודות שליליות אלו בגדול. הדברים הגיעו לאחרונה לשיא, כאשר דווחנו על ניבולי פה וגידופים במהלך המשא ומתן. כנראה שמשחקים במגרש גם אלמנטים זרים, כמו מי שייתן פחות, יוערך יותר, משחקי כוח בין משרד האוצר למשרד הבריאות וכדומה.
החטא הרביעי: אי אפשר לאלץ רופאים לעבוד בכוח. לא בצווי חירום ולא באף צורה. ראש הממשלה ונציגי האוצר, הצליחו, באומנותם כי רבה, לגרום לציבור אנשים מוכשר, ששבועת היפוקרטס בגרונם ובליבם, לזרוק לכל הרוחות שבע שנות לימוד ועוד שנות התמחות רבות. נמאס להם לעבוד תחת חבורה, זחוחה, עלובה, לא מקצועית, לא רצינית, שחסר לה מימד של אחריות ציבורית ראויה.
החטא החמישי: אני מכיר סטודנטים פוטנציאלים לרפואה, שמשנים עכשיו כיוון, ואינם רוצים לראות ברפואה את עתידם. גם סטודנטים בפקולטות לרפואה מבקשים שלא להתחיל את שנת הלימודים. שלא נדבר על הרופאים המשרתים את הציבור ברפואה הציבורית. זוכרים מה האם היהודייה רצתה שבניה ילמדו? רפואה ועריכת דין. אנחנו עושים עכשיו, בלשון סגי נהור, היסטוריה: שוברים את המילה של האם היהודייה.
החטא השישי: כיצד תיראה הרפואה הציבורית שלנו בעתיד הקרוב? מי ייתן את הדין? מי ייקח אחריות למה שיקרה? אלו הם נושאים שאינם ברי תיקון ומדובר על חיי אדם, חיים של הרבה בני אדם.
החטא השביעי: ביבי, אתה הרי יודע שהפסדת בקרב הזה. הפסדת בנוקאאוט. משיכת הזמן, גרמה למחיר לעלות. לו הבעיה היתה נפתרת בזמן המחיר היה מחצית ממה שהוא יהיה מחר. אז תשלם. תשלם מהר לפני שיהיה מאוחר. אין לך ברירה. תשלם, כי הרופאים לא יוותרו.
ולציבור המתמחים נאמר, אנא גלו מעט מתינות. תשאירו את האמוציות חמש דקות בצד. ניצחתם בקרב. תנו לביבי את הגזר בדמות השבועיים שהוא ביקש. הוא ישלם לכם הכול, ישלם בריבוע. ואגב, אל תתנהלו את המשא ומתן עם פקידי האוצר. תתנו תנאי שהוא יתנהל ישירות מולו, מול שר הבריאות של מדינת ישראל.
ד"ר ישראל בוקסר, מרצה לכלכלה וניהול במרכז ללימודים אקדמיים- אור יהודה.