כך הפך דו"ח טרכטנברג לעלה התאנה של נתניהו

ההצעות מדוללות או נדחות בזו אחר זו, הממשלה נסוגה מההמלצות על היטלי דלק, מים ותחבורה והדו"ח הופך לא רלוונטי. חבר ועדה: "הדו"ח ביקר את שרי הממשלה, אבל הם המצביעים עליו"

לאט אך ביסודיות נמרטות בימים האחרונים הנוצות של ועדת טרכטנברג, עד לרמה שבו הדו"ח בדרך ל"פשיטת רגל" - כך מעריך היום חבר בוועדה.

באחד הפרקים המרכזיים ביותר של הוועדה, המטפל ביוקר המחייה ובהוזלת המוצרים הנמכרים בישראל, החליטה ועדת טרכטנברג להביא להוזלה משמעותית של מוצרי הצריכה על ידי פתיחת השוק ליבוא. פתיחת השוק התבססה על טיפול במוצרי המזון, ביטול היטלי היצף הפועלים - כמעט תמיד לטובת המונופולים המקומיים ורפורמה בחובות התקינה המכבידים על היבואנים.

אלא שברבים מהסעיפים נתקלים מנסחי הדו"ח במאמצים לדילול וריכוך ההמלצות, בלחץ של בעלי עניין - גם במקרב תעשיינים ואנשי עסקים החוששים להיפגע, וגם מקרב גורמים בתוך הממשלה.

בהמלצות שיועלו להצבעה בממשלה ביום ראשון הקרוב, למשל, הוחלט שלא לבטל את היטלי ההיצף הפועלים למען מונופולים בישראל, אלא רק להוסיף לרשות ההגבלים זכות לבחון שיקולי תחרותיות בבואה לאשר היטל כזה.

בתחום התקינה והטיפול במכון התקנים, לרבות פתיחת מכונים נוספים, הוחלט שלא לעלות כלל את הנושא להצבעה בממשלה בשלב זה. ואילו בתחום מחירי המזון הופנה הטיפול, כבר בהמלצות המקוריות של דו"ח טרכטנברג, לוועדת מחירי המזון שברשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שרון קדמי.

לא רק זאת, גורמים בממשלה דיווחו הערב כי צוותי הוועדה נמצאים בקשיים גם בנושאים נוספים עליהם המליצה, כמו הרפורמה שאמורה להוזיל את מחירי הדלק והרפורמות בתחום מחירי המים. ואילו בתחום התחבורה, מתנגדים משרד התחבורה והשר העומד בראשו לחלקים נרחבים מהמלצות טרכטנברג, לרבות הסמכת המטרופולינים לבצע פרויקטים של תשתיות לאומיות.

על פי מקור המקורב לצוות שגיבש את דו"ח טרכטנברג, ביטול סעיפים אלה מתוך פרק יוקר המחייה יהיה שקול לפשיטת רגל של הוועדה כולה. "צריך להבין שהדו"ח מציג ביקורת קשה על מדיניות הממשלה ותפקודן של רשויות ממשלתיות, אבל מי שמצביע על ההמלצות שלו הם חברי הממשלה, שהם אותם אנשים שהדו"ח מבקר. זה לא מפתיע שההמלצות מדוללות או נדחות", אמר.

ואילו גורם אחר, שגם הוא מעורב במגעים להפיכת הדו"ח למדיניות רשמית של המדינה, הסביר כי "מצבנו לא קל, וזה עוד לפני שההמלצות מגיעות לממשלה עצמה, ואחר כך לכנסת ולוועדות הכנסת".

הממשלה דחתה את המלצת טרכטנברג ליבוא מתחרה זול

הממשלה נכנעה ללחצי המונופולים והתעשיינים והחליטה לא לאמץ את המלצת ועדת טרכטנברג, המונעת ממונופולים הגנה מפני יבוא מתחרה זול במיוחד. על פי הצעת ההחלטה שתתבקש לאשר ביום ראשון, לא תופיע בה הצלצת ועדת טרכטנברג למנוע ממונופולים להינות מהגנה של היטל היצף.

שרי האוצר והתמ"ת יוסמכו לקבוע בתקנות תנאים להטלת היטל היצף (להלן – תקנות ההיצף), בין לאחר שהוגשה תלונה לעניין יבוא בהיצף ובין אם ביוזמת הממונה. התנאים ייקבעו בהתאם להמלצות הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי ויהיו בהם תנאים שעניינם רמת התחרות במשק והמדיניות שתיקבע לעניין הגנה על מונופולין. תקנות אלה יותקנו עד יוני 2012.

לא יוארך תוקפו של צו המטיל היטל היצף בעקבות בחינה מחדש של הצו, בין אם ביוזמת הממונה ובין אם בעקבות בקשה של צד מעוניין, אלא בדרך של הטלת היטל חדש. לא יוטל היטל היצף לתקופה רצופה שתעלה על חמש שנים.

פתיחה בחקירה על ידי הממונה, כהגדרתו בחוק, תותנה בכך שהממונה מצא כי התלונה הוגשה בתום לב ושלא מתוך מטרה לנצל לרעה את ההליכים הקבועים בחוק זה וזאת לאחר שבחן את המידע והראיות שנכללו בתלונה לרבות דיוקם ומהימנותם וכן מידע נוסף שהיה זמין לו. התמ"ת, באישור שר האוצר, יהיה רשאי לקבוע בתקנות, תנאים נוספים לשם פתיחת חקירה כאמור.

הצעת ההחלטה קובעת, כי כלל ההיטלים ואמצעי ההגנה האחרים, כהיטל ביטחה והיטל משווה, יוטלו רק לאחר ששר האוצר ושר התמ"ת יאשרו, כי הטלת ההיטל או אמצעי ההגנה לא יגרמו לפגיעה בתחרות הפנים- משקית. קביעה זו תתבסס על חוות דעת בכתב שיקבלו מהממונה על ההגבלים העסקיים לגבי רמת התחרות בשוק המוצר הרלוונטי.

עלות ההיטלים למשק: 600 מיליון שקל בשנה

בדברי הסבר לשרים ציינו משרדי האוצר והתמ"ת, כי דו"ח ועדת טרכטנברג קבע, כי חשיפת השוק המקומי למסחר בינלאומי תורמת רבות להפחתת מחירים, הגברת כוח הקנייה של משקי הבית, העלאת היצע ומגוון המוצרים, העמדת היצרנים המקומיים מול תחרות המעודדת חדשנות ומונעת היווצרותם של מונופולים. מדיניות סחר החוץ הישראלית עדיין מעמידה חסמים בפני היבוא, המהווים נטל על פיתוח התחרות בשווקים ותורמים להעלאת יוקר המחיה.

לפיכך, מוצע לקדם מדיניות שתסייע ליצירת סביבה עסקית תחרותית ושוויונית, באמצעות עידוד התחרות מיבוא, הפחתת הבירוקרטיה והגברת הסחר בין ישראל לעולם כמפורט להלן:

ועדת טרכטנברג סברה כי השימוש שנעשה בכלי ההיטלים אינו משקף איזון סביר בין טובת הצרכן המקומי וטובת התעשיין המקומי. כך, שיעור ניכר מהחקירות שנפתחו במסגרת החוק בתקופה האחרונה היו בתעשיות מונופוליסטיות או ריכוזיות במידה חריגה. אומדן שבוצע על בסיס נתונים שהתקבלו מהממונה על היטלי סחר, עולה כי סך העלות הישירה של ההיטלים למשק עולה על 600 מיליון שקל לשנה.

נוסף על כך, מייצר מנגנון ההיטלים עלויות משקיות ייחודיות שאותן קשה לאמוד: פגיעה בקשרי המסחר של ישראל עם מדינות אחרות, עלויות הכרוכות במניעת התחרות ועלות בירוקרטית הכרוכה בהתמודדות עם חקירת היבוא. מוצע כי התיקונים ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2012.

    קניות

    עבור לאתר המלא להורדת האפליקצייה
    חזור לאתר המותאם