המשק יצמח ב-2012 ב-3.2% בלבד - ב-0.8% פחות מתחזית הצמיחה הקודמת של האוצר לשנה זו. רשות המסים תגבה ב-2012 מסים בהיקף של 221 מיליארד שקל בלבד - ב-11.3 מיליארד שקל פחות מתחזית הגבייה הקודמת של האוצר לשנה זו. הגרעון בתקציב 2012 יהיה 3.4% תוצר ולא 2.0% תוצר כפי שהאוצר העריך כאשר הכין את התקציב הדו שנתי (2012-2011) בסוף 2010 - כך אמר היום שר האוצר, יובל שטייניץ, לוועדת הכספים של הכנסת.
הסקירה של שר האוצר בוועדת הכספים על ביצוע תקציב 2011 והערכות האוצר ביחס לביצוע תקציב 2012 ניתנה באיחור של חודש, בהסכמת הוועדה. שר האוצר ציין כי 2011 היתה שנה טובה לכלכלת ישראל, וכי חלק ניכר מהגידול בתקציב המדינה ל-2012 יופנה לנושאי חינוך ורווחה על חשבון ריסון תקציב הביטחון וסעיפי תקציב אחרים.
לדבריו, לאחר דיונים רבים במשרדו הוחלט לקבוע יעד צמיחה של 3.2% ל-2012 במקום היעד הקודם, שעמד על 4.0%. לדבריו, הטלטלה בכלכלות העולם המערבי, ובייחוד בכלכלת אירופה, היא שהביאה להורדת יעד הצמיחה ל-2012. חוסר הוודאות בכלכלה העולמית ובכלכלת ישראל גדול, ולפיכך כל יעד צמיחה בטווח שבין 2% ל-5% סביר, וגם יעד שנע בין 1% ל-6% נשמע הגיוני. לדבריו חילוקי הדעות באוצר נעו בין צמיחה בגובה של 2.8% לצמיחה של 3.6% השנה.
ביחס להורדת יעד גביית המסים ב-2012 מ-232.3 מיליארד שקל ל-221 מיליארד, טען שר האוצר, כי מדובר בתחזית זהירה ושמרנית. שטייניץ הדגיש כי באוצר מעריכים שהמדינה לא תוכל השנה לעמוד ביעד שקבעה - גירעון של 2.0% בביצוע תקציב 2012 - כיוון ש-2012 "תהייה שנה מאתגרת". הערכה החדשה של האוצר היא כי הגירעון יגיע ל-3.4% תוצר, כלומר גבוה בכ-13 מיליארד שקל מההערכה הקודמת.
שר האוצר הדגיש כי התאמתות התחזיות המעודכנות של משרדו תלויה במידה רבה בהתפתחויות באירופה בשנה הקרובה. לדבריו, אם האיחוד האירופי יתפרק, יהיה צורך לעדכן מחדש את כל הערכות האוצר.
שטייניץ ציין כי המשק הישראלי מאוים משלושה כיוונים. האיום הראשון הוא ההתפתחויות בכלכלת העולם. קשיים בכלכלות המערב פוגעים ביצוא מישראל. לדבריו, אם גוש היורו יתפורר ייקח לכלכלת ישראל שנים עד שהיא תתאושש מהשלכות ההתפוררות.
האיום השני הוא "העליהום" על הקהילה העסקית בישראל ועל הקהילה הבינלאומית המשקיעה בישראל. לדבריו, "בשתי הקהילות יש תחושה של עליהום, של ניגוחים, איומים, של חששות, והתוצאה היא הססנות בהשקעות". שטייניץ הדגיש כי מספיק ש-10% מההשקעות הפוטנציאליות לא ייצאו לפועל בשל חששות אלו, כדי שכלכלת ישראל תיפגע בצורה משמעותית.
לטענת שר האוצר, האווירה השלילית לעסקים היא תוצאה מהמחאה החברתית של הקיץ והאווירה התקשורתית שליוותה אותה. "חשוב מאוד שלא לעבור את הגבול בהתקפות על המגזר העסקי ולא להיגרר להסתה ולעליהום. בעולם עוקבים לאן אנחנו נעים בהקשרים אלו".
האיום השלישי, לדברי שטייניץ, הוא מחנק האשראי במשק, הקושי לגייס כספים לפיתוח עסקים, לענף המלונאות, לתעשייה ולבנייה.
הדגיש את רמת האבטלה הנמוכה
שטייניץ סיכם את 2011 ואמר כי המשק צמח בשנה שעברה ב-4.8%, בדיוק כמו ב-2010, ויותר מכול מדינות המערב. לדבריו, "צמיחה של 4.8% בשנה של משבר כלכלי עולמי אינה דבר של מה בכך. זו היתה צמיחה שמבוססת על גידול מרשים בהשקעות במשק בכול הענפים". ב-2011 ההשקעות בנכסים קבועים (מכונות, ציוד, תשתיות ובנייה) גדלו ב-18.8%. בין השנים 2011-2008 עלו ההשקעות ב-35% במצטבר. לדברי שר האוצר, "יהיה קשה לשמור על רמת השקעות כל כך גבוהה גם ב-2012".
שר האוצר הדגיש כי ב-2011 רמת האבטלה בישראל הייתה נמוכה מאוד - 5.6%. נתון זה נמוך משמעותית משיעור האבטלה הממוצע בארה"ב (9%) ומשיעור האבטלה הממוצע במדינות גוש האירו (10.1%). נרשמה עלייה זעירה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה, 57.4% ב-2011, ב-57.3% ב-2010. הוא ציין כי על פי נתוני הלמ"ס שיעור האבטלה באוקטובר 2011 עמד על 5% בלבד.
שר האוצר ציין גם כי רשות המסים גבתה ב-2011 211.3 מיליארד שקל - ב-2.2 מיליארד פחות מהיעד, כי הגרעון בביצוע תקציב המדינה ל-2011 היה 3.3% - ב-0.3% (2.6 מיליארד שקל) יותר מיעד הממשלה. בשונה ממרבית המשקים המפותחים, יחס חוב התוצר בישראל המשיך לרדת גם ב-2011 - ל-74%. לפני 3 שנים עמד היחס על 80%. לדברי שר האוצר, מדיניות הממשלה לצמצום החוב תורמת להגברת היציבות הפיסיקאלית ולהוזלת גיוסי ההון של הממשלה.
שר האוצר ציין גם כי מדדי שוק ההון בישראל ובעולם שיקפו ב-2011 את התפתחות משבר החוב באירופה לצד קשיים פיסיקאליים בארה"ב ומדינות מפותחות נוספות וכן חשש גובר של משקיעים מהאטה נוספת בעולם. משבר החובות באירופה בא לידי ביטוי גם בהורדת הדירוג של שורת מדינות בגוש היורו, בעוד שדירוגה של ישראל עלה.
שטייניץ הדגיש כי לאחר שנים, ב-2010 נרשם צמצום בעוני ובפערים החברתיים בישראל וכי כשיתפרסמו נתוני 2011 יתברר כי מגמה זו נמשכת. מטרת הממשלה היא לצמצם את הפערים גם ב-2012, ולשם כך יועלה שכר המינימום, סכומי מס הכנסה שלילי, ושווי נקודות הזיכוי, ויונהג חוק חינוך חינם מגיל 3.
ראש אגף תקציבים באוצר, גל הרשקוביץ, אמר כי האוצר יקפיד מאוד ב-2012 שלא לפרוץ את צד ההוצאה בתקציב. האוצר יקפיד גם, כדי לממש את פוטנציאל הצמיחה של המשק, להגביר את התחרותיות, לשמור על סעיפי הוצאה תומכי צמיחה, להקטין את הנטל הבירוקרטי על הסקטור העסקי ולהגדיל את גביית המסים. בשלב זה, נותן האוצר למייצבים האוטומטים לפעול, הן בצד ההוצאה והן בצד ההכנסה בתקציב. לפיכך, אין כעת כל כוונה להגדיל את נטל תשלומי מסים.