וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המשבר הכלכלי הבא כבר כאן

2.10.2012 / 12:12

היקפי האשראי למשקי הבית מהבנקים, הביטוח, כרטיסי האשראי ושוק אפור צומחים בקצב מפחיד. שחף מזין חושש שהם ימוטטו לווים רבים בסערה פיננסית

כשמשבר פורץ זהו אינו אירוע אקראי. התנאים הדרושים לכך מתפתחים ומשתכללים, הפריצה מסמלת הגעה למסה קריטית, הקש ששבר ותו לא. שינויים בהרגלי צריכת האשראי הפרטי ואפשרויות המינוף הפיננסי של משקי הבית הפרושות בפני הפרט מהווים קרקע פורייה לתחילתו של המשבר הבא.

הבנקים שמשך תקופה ארוכה היו האלטרנטיבה העיקרית להלוואות קטנות ובינוניות לצריכה פרטית מאבדים את הבלעדיות בתחום. חברות אשראי ותאגידי ביטוח נכנסו לשוק והחלו לפעול לצד הבנקים, במקביל ממשיכות גם חברות השוק האפור לשגשג מתחת למכ"ם הרגולציה. הלוואה הפכה למוצר המשווק באופן אגרסיבי, קלות קבלת הכסף ואורך הפריסה חרוטים על הדגל, מילה לא תשמעו בפרסומות על הריבית. מתחילת 2009 ועד אמצע 2012 עלה סך החוב של משקי הבית מ-289 מיליארד שקל ל-386 מיליארד שקל, בניכוי דיור עלה החוב מ-90 ל-107 מיליארד שקל. קצב העלייה הזה יראה מגוחך בהמשך הדרך.

ככל שחולף הזמן התחרות על מתן אשראי למשקי הבית גוברת, המלווים מגמישים תנאים ומאפשרים ללווים נוספים בסיכון גבוה יותר לקבל הלוואות, משקי בית רבים לווים יותר כסף מיותר מקורות. ההנחה כי הלוואה בסדרי גודל של עשרות אלפי שקלים למשק בית הנה בסיכון נמוך הולכת ומתפוגגת ככל שמשק הבית מעמיס על עצמו הלוואות ממקורות שונים. כיום לא יופתעו פקידי הוצאה לפועל למצוא משקי בית שנטלו הלוואות מעשרה מקורות שונים ויותר וקרסו תחת נטל ההחזרים. המשך עידוד צריכת אשראי פרטי בשילוב אפס חינוך כלכלי יגרמו להגברת צריכת האשראי.

אבן הדומינו הראשונה נופלת

תוך שנים מעטות העלייה בהיקפי האשראי למשקי הבית מגיעה לגודל שיא, רמת המינוף של הפרט גבוהה מאי פעם והיציבות של משקי הבית מתערערת. אם קודם לכן היה מסוגל משק בית להתמודד עם הוצאה לא צפויה בגודל מסוים, אזי עם עליית החוב הוצאה שכזו תגרום לסחרור של אי עמידה בהחזרים. התורים במשרדי ההוצאה לפועל גדלים והבנקים מגדילים הפרשה לחובות מסופקים. היצע הכסף יורד וכעת קשה יותר למחזר הלוואות ו"להתגלגל" עם החוב, תחילתה של קריסה כללית.

הבנקים שאינם מצליחים לגבות את ההתחייבויות ממשקי הבית נכנסים למשבר הלימות הון, מימדי הבור הולכים ומתבהרים וסכנת קיום מרחפת מעל המוסדות הפיננסיים. תוך מספר חודשים עשרות אלפי משקי בית נמצאים בתכנית פריסת חוב ארוכת טווח שהבנקים מאפשרים במסגרת תכנית חילוץ ממשלתית. הקופה הציבורית מגויסת למטרה וכעת אותם גופים פיננסיים שחילקו הלוואות לשם השאת רווחים לזמן קצר מתחברים לפטמת כספי הציבור בכדי לשרוד. ברחובות מפגינים אלו שאיבדו את הסיכוי לפרוע חובם בעזרת הכנסתם ומבקשים פתרון קסם למצוקה. בתכניות הלילה הכלכליות יושבים פרשנים מדושנים בחליפות ומסבירים "שמי שלוקח מאתיים אלף בשביל לשפץ מטבח ולטייל הכל כלול בטורקיה בלי לחשוב איך הוא מחזיר את זה הוא טיפש".

ביום שאחרי – "הפקנו לקחים"

המנטרות הפותחות את מהדורות החדשות הנן "הפקנו לקחים", "נדאג שדבר כזה לא יוכל לחזור על עצמו" וברקע עשרות אלפי משקי בית בחובות קשים הפרוסים לשנים ארוכות. הצריכה מצטמצמת על מנת לפנות מקום להחזרי החוב והמשק נכנס להאטה, פחות כסף מסתובב בחוץ. במקביל הפרט עובד יותר שעות, יש חוב להחזיר. מי שיש לו עבודה מחפש לעבוד שעות נוספות ומשמרות כפולות, לא לצאת לפנסיה מוקדמת ולהמשיך לעבוד אל מעבר לגיל הפרישה. תופעה זו תגרום להאטה גם בשוק העבודה. המשק הישראלי שהפגין חוסן כלפי משבר האשראי העולמי מתפורר וקורס לתוך עצמו. המעמדות הנמוכים שקועים בהסדרי חובות, המעמד הבינוני איבד מיציבותו ומרמת החיים, והעשירים, הם נשארים עשירים. ככה זה. אגב, זהו אינו תסריט דמיוני. הסרט כבר מציג הרוב לא יודעים.

שחף מזין, כלכלן, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.

  • עוד באותו נושא:
  • אשראי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully