וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מצעד העלובים הכלכלי לכנסת

דפנה פפר

4.11.2012 / 16:10

לקראת הבחירות מצטרפים למערכת הפוליטית שורה של אישים וח"כים מכהנים מחליפים מפלגה כשרווחת העם בגרונם. דפנה פפר סבורה שמדובר בתיאטרון אבסורד ושמה שהיה הוא שיהיה

עוד שלושה חודשים לבחירות ומידי יום תיאטרון האבסורד הכלכלי, בדמות המועמדים לכורסת ח"כ נעימה, פורח. התחלנו עם סתיו שפיר ממנהיגות המחאה, חסרת כל ידע וניסיון כלכלי, שרוצה לפתור את בעיות הדיור כבמטה קסם. המשכנו עם שלמה מעוז, איש כלכלה אמיתי בעיקר בתיאוריות, שללא מידת צניעות מינימלית משווה עצמו לשר משה כחלון. צניעות, לא הייתה אף פעם מתכונותיו הבולטות של מעוז והוא שואף לתפקיד שר האוצר.

לצדם מופיעים מיקי רוזנטל שרוצה לטפל בכל חטא אפשרי כולל במשפחת עופר כמובן ובכימיקלים לישראל. גם יעקב פרי בן נאמן למעמד הביניים רוצה לפתור בעיות כלכליות מעיקות. גם ביטחוניות כמובן.

חלק אחר של המתמודדים הם פשוט עריקים ממפלגות שונות שעטו לבוש חדש ומעוניינים להוכיח את יכולתם בפתרון המצוקה החברתית – כלכלית. חלקם "מקדימה" הקורסת כמו נחמן שי ונינו אבסזדה שנוטשים ספינה טובעת ובאים לחסות בצל קורתה של יחימוביץ'. מה שהם לא עשו בכלכלה בקדימה הם יעשו אולי בעבודה, רק פתי יאמין.

הבחירות הקרובות הופכות למחזה אבסורדי בסגנון "הכיסאות" של יוג'ין יונסקו. לא הצלחתי בקדנציה הראשונה להטביע את חותמי הכלכלי חברתי, או שבכלל לא היה לי חותם, אנסה עכשיו בלבוש חדש.

ברק ומופז ותקציבים

במסגרת האבסורד מתעורר מעת לעת שאול מופז, נציג חברתי כלכלי מובהק. נוזף בנתניהו על מחסור בדיור ויוקר המחיה. נושאים שמופז מעולם לא התעניין בהם עד להתרסקות קדימה. גם אהוד ברק שמפלגתו "עצמאות" ספק עוברת את אחוז החסימה הפך פתאום לסוג של מילטון פרידמן, עם רעיונות להגדלת התקציב בלי להוריד כמובן שקל מהביטחון. סוג של קוסמות.

לכל המצטרפים החדשים ולעריקים, לכל "הכלכליים" שרק מצהירים על רצונם לתרום לחברה ולעשירונים החלשים, לכולם כדאי לדעת שאחרי הבחירות כשתוקם ממשלה חדשה יגיעו הגזירות. בחזקת מאסתם ביובל שטייניץ - עוד תתגעגעו אליו, למרות שזה נשמע הזוי. שטייניץ שרק לפני ימים ספורים הודיע "שמחירי הדיור נבלמו" , ומיד עבר להודעה דרמטית "שעכשיו נלחם להוריד את מחירי הדירות" , יראה כממתק בהשוואה לגזירות שיגיעו. גם שלמה מעוז "שהצליח בחיים ורוצה לתרום לאזרחים" יודע שצפוי קיצוץ תקציבי רחב בגלל הגרעון הממשלתי התופח. אבל מעוז כידוע מאמין בנתניהו ומדיניותו הכלכלית למען הציבור שאטום לרגישות החברתית של ביבי. סימני האבטלה מתחילים לצוץ ופיטורים הופכים לעניין שבשיגרה, התייקרויות בדרך, קרקעות באזורי ביקוש יופשרו בתיאוריות ובנק ישראל חושש מבלון בשוק הדיור. לכל זה יש להוסיף התייקרויות מזון, שרותים, חשמל, שרותי ממשלה ומחירי יצרנים פרטיים ותעשיינים.

נאבקים למעננו

מול בעיות אלו כל המועמדים, גם אלה שממש "התנדבו" להקריב עצמם והכנסתם למען האומה, לא יעשו מאומה. שיקצצו ויטילו גזרות חלקם אולי ישמיעו ציוץ ושם מחאה קלה, אבל רה"מ הבא ירים קול ויחזור על פזמון מוכר - "אנחנו לא נהיה כמו יוון או ספרד". פתאום גם להקת ח"כ חדשים תשתתק, העריקים שהצליחו להתברג שוב בכיסא חמים לא יעשו מאום כפי שלא עשו עד עכשיו. הח"כים החדשים עוד ינסו להגיד משפט מחאה בלחש אבל מצב העם והכלכלה מחייב צמצום וקיצוץ וגם הנגיד יסביר שזהו צעד הכרחי לנוכח הגרעון והחובה לשמור על היציבות ודרוג האשראי.

כל הרעש והמהומה שאנו חווים עכשיו יהפכו לקול דממה דקה. הח"כים הכלכליים החדשים יעטו עצב זמני ויאמרו שצריך להפגין חוסן ולעבור את התקופה הקשה. ורק העניים יהיו יותר עניים. הח"כים החדשים, חלקם הובילו את המחאה הקודמת, אלה "שמקריבים" עצמם למען המדינה, ייכנסו לרכב השרד עם דובר ונהג וימשיכו כמובן בדבקות להיאבק למעננו. תיאטרון אבסורד כבר אמרנו. ציניות על חשבוננו.

ד"ר דפנה פפר, מרצה לכלכלת ישראל במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully