הגיע הזמן לשוויון מגדרי

בתקופת מערכת הבחירות פורשות המפלגות בפני הבוחר את 'האני מאמין' שלהן, והפוליטיקאים מרעיפים על פלחים ומגזרים שונים בקרב האוכלוסייה הבטחות לשיפור מצבם. אל מול כל אלה, בולט בהיעדרו נושא מרכזי אחד - השוויון בין המינים. לא רק איסור ללכת בצד מסוים של רחוב, לא רק הדרת נשים משלטי חוצות בעיר הבירה, ולא רק דחיקת נשים אל ירכתי האוטובוסים התרחשו בישראל בשנה הזו. יותר מכל המהלומות הללו, הנשים בישראל המשיכו לסבול גם השנה מאפליה קשה במקומות העבודה ומפערי שכר שאין להם כל הצדקה.

חרף ההצטרפות המאסיבית של נשים לשוק העבודה, ולמרות שהשכלתן הממוצעת גבוהה מזו של גברים, תקרת הזכוכית לא הוסרה. למרות חקיקה שנועדה לייצר שוויון, לא זו בלבד שפערי השכר עדיין קיימים, אלא שהם הולכים ומתרחבים. על פי דו"ח הממונה על השכר אשר פורסם בימים אלה, עלו פערי השכר החודשי בין המינים ביותר מ-153% מאז 1997. כמו כן, נשים מאיישות רק 19% מתפקידי הניהול בישראל, ורק 8.9% מתפקידי ניהול בכירים. במקרים רבים מדי נשים ממוקמות בתפקידים שאינם מובילים לשום מקום, ומאופיינים בהיעדר כוח וסמכות. הן לכודות בסד תעסוקתי צר המניב שכר נמוך.

אפליית הנשים פוגעת בצדק החברתי וגורמת לנזק כלכלי. היות וכשל שוק מונע מהמשק לנצל כראוי מחצית מכוח העבודה העומד לרשותו, ולאור העובדה שמיצוי הפוטנציאל הגלום בהון האנושי הנשי הוא אינטרס של החברה כולה, מוטל על המערכת הפוליטית לנקוט בצעדים נמרצים לשינוי המצב. בשל העובדה שאי השוויון מטעמי מין הוא בעל ההיקף הנרחב ביותר במשק, היינו אמורים לראות את המועמדים לכנסת הבאה מתחרים זה בזה בהצעות חקיקה ובהצגת רפורמות מרחיקות לכת. אולם פוליטיקאים, גברים ונשים כאחד, המתיימרים להנהיג את כלל האוכלוסייה מתייחסים לנשים כאל ציבור שקוף. הם בטוחים כי נשים לא מכניסות למערך השיקולים שלהן את סוגיית קידום הנשים, בבואן להטיל פתק בקלפי.

למרבה האכזבה, הפוליטיקאיות הבולטות במערכת הבחירות הנוכחית סבורות כנראה כי דיון רציני בסיכוייהן של נשים לאייש עמדות הכרעה והשפעה בישראל, ידחוק אותן למעמד של חברות במפלגות-נישה. אולי הן חוששות ששליפת "השד המגדרי" יזהה אותן עם סדר יום המעורר אנטגוניזם, וירחיק מהן מצביעים ומצביעות גם יחד.

על כולנו – הבוחרים והבוחרות – מוטלת הזכות והחובה לתבוע מהמועמדים ומהמועמדות לכנסת, מכל הספקטרום הפוליטי, להעמיד על סדר היום הציבורי את סוגית השוויון בערכם של נשים וגברים, ולהציג בפני הציבור תכניות אופרטיביות של gender mainstreaming ליצירת שוויון הזדמנויות בין המינים: להקים מערך של מעונות יום וגני ילדים מסובסדים, להפעיל מערכת הזנה בבתי הספר, להאריך את יום הלימודים ולעודד מעסיקים ליצור מנגנונים לאיזון בין העבודה והמשפחה. כמו כן, על פוליטיקאים החפצים לכהן כשרי חינוך להתחייב לאמץ תכנית לימודים שתקעקע את הדעות הקדומות ואת הסטריאוטיפים בנוגע למה שמתאים לנשים ולגברים בתחומי לימוד, בחלוקת תפקידים בבית ובצורת התנהגות ש"מתאימה" לכל מין.

אחרי 65 שנים, הגיע הזמן שישראל תממש את הבטחת היסוד המתנוססת על גבי מגילת העצמאות – ו"תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".

הכותבת היא מנכ"לית נטע - המרכז לפיתוח קריירה