וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

העתיד העגום של תל אביב

אמנון פורטוגלי

16.10.2013 / 10:52

מחקר שנערך ברובע איזלינגטון בלונדון מראה עיר מקוטבת וענייה, בה נדחקים החלשים החוצה. אמנון פורטוגלי מזהיר כי כך נראה גם עתידה של תל אביב

לא רחוק היום שתל-אביב תהייה עיר מקוטבת ובלתי שוויונית בצורה מבהילה, עם משפחות עשירות מאוד בצד אחד, מגזר של צעירים מתחלפים וזוגות ללא ילדים באמצע, ובעלי הכנסות נמוכות המתגוררים בדיור ציבורי, בתחתית. בתוך שנים ספורות, קניית או שכירת דירה בתל-אביב תהיה מחוץ להישג יד כמעט לכל המפרנסים מלבד העשירונים העליונים. רק העשירים יכלו להרשות לעצמם לגור ולחיות בעיר. משפחות מהמעמד הבינוני לא יוכלו להרשות לעצמן לגור בה, ורק קבוצות מסוימות עם הכנסות ביניים - אנשים בודדים וזוגות ללא ילדים - יוכלו להישאר.

איזלינגטון - הפערים יגדלו

מחקר שפורסם בתחילת אוקטובר על עוני ואי שוויון ברובע (borough) איזלינגטון (Islington) בלונדון, מתאר, בצורה דומה להפליא, את התהליכים המתרחשים היום ומה שצפוי להתרחש בתל-אביב בתוך שנים ספורות.

המחקר בחן מספר נושאים באיזלינגטון כגון איך חיי התושבים בעלי ההכנסה הבינונית והנמוכה באיזלינגטון השתנו בחמש השנים האחרונות. איך אי השוויון נראה באיזלינגטון, איך אנשים חווים אותו, ומה הן ההשלכות לכולנו. כיצד יימשכו המגמות הנוכחיות בעתיד ואיך איזלינגטון עשוייה להיראות בשנת 2020.

המחקר מציין כי בניגוד לתדמית של חנויות בוטיק, מסעדות ברמה גבוהה, וחיי לילה משגשגים, איזלינגטון היתה מזה זמן רב, רובע של עוני ואי שוויון עמוקים. דוח קודם משנת 2008 צייר תמונה נרחבת של חייהם של התושבים בעלי ההכנסה הנמוכה יותר ברובע. הוא הראה כיצד אנשים נאבקים עם אבטלה, חוב, בידוד חברתי, ובריאות גופנית ונפשית ירודה. המחקר הנוכחי מצביע על כך שבחמש השנים האחרונה העוני העמיק ואי שוויון התרחב.

החוקרים ציינו כי תמיד התגוררו באיזלינגטון תושבים בעלי הכנסה הנמוכה שנאבקו בעוני. אבל כיום, על פי המחקר, החיים הרבה יותר קשים בשל שנים של חוסר ודאות כלכלית, קיצוצים במגזר ציבוריים, ורפורמות במדיניות הרווחה, והעוני הולך ומחריף. התושבים בעלי הכנסה נמוכה יותר נמצאים תחת לחץ מתמיד. הפער בין העשירים וכל השאר הולך וגדל ככל שמחירי הבתים העולים והפערים בשכר לוחצים משפחות מהמעמד הביניים בעלות הכנסה ממוצעת. אנשים עם הכנסות בינוניות ונמוכות מרגישים חסרי ביטחון. הם מרגישים שאין להם שליטה על חייהם. הם חוששים מאומללות. בידוד חברתי ובריאות נפשית לקויה הולכים ומחריפים אצלם. מספר הילדים העניים גבוה במיוחד, וצפוי לגדול. מציאת עבודה היא לא תמיד התשובה לעוני באיזלינגטון. המחקר החדש מורה כי גם משכורת גבוהה אינה מספיקה עבור רוב משקי הבית באיזלינגטון.

רוב המשפחות בעלות הכנסה בינונית כבר עזבו/סולקו מאיזלינגטון, והרובע הופך במהירות למקום שבו משפחות מהמעמד הבינוני כבר לא יכולות להרשות לעצמן לגור בו. השוק לדירות ביניים הולך ונעלם ככל שמחירי הדירות ממריא, ובאותו הזמן השכר קופא על שמריו, ובמיוחד לבעלי ההכנסה הנמוכה והבינונית. משמעות דבר היא שמשפחות בעלות הכנסה בינונית כבר נדחקו החוצה מהרובע ורק קבוצות מסוימות עם הכנסות ביניים - אנשים בודדים וזוגות ללא ילדים המתגוררים בדירות - יוכלו להישאר.

המחקר צופה כי בשנת 2020, איזלינגטון תהייה עיר מקוטבת ובלתי שוויונית בצורה מבהילה. משפחה תצטרך להרוויח יותר מ 7,500 סטרלינג לחודש כדי להרשות לעצמה שכר דירה ברובע. קניית דירה תהיה מחוץ להישג יד כמעט לכל המפרנסים מלבד העליונים. זה ישאיר את איזלינגטון מקוטבת, עם משפחות עשירות מאוד בראש, מגזר של צעירים מתחלפים וזוגות ללא ילדים באמצע, ובעלי הכנסות נמוכות המתגוררים בדיור ציבורי, בתחתית. ההשלכות החברתיות של חיים ברובע מקוטב כלכלית המתגלים על ידי המחקר, תושבים החיים בנפרד, חוסר הבנה בין קבוצות תושבים, וניכור החברתי - צפויים לגדול.

המחקר נעשה כאמור באיזלינגטון, לונדון, אבל התוצאות והתחזיות דומות להפליא למה שקורה וצפוי להתרחש בתל-אביב העוברת תהליכים התואמים בצורה מבהילה לאלו המתוארים במחקר. פרויקטי היוקרה והמגדלים שצצים בכל פינה בתל אביב מורים שתל אביב הופכת לעיר של עשירים בלבד ומאבדת את המרקם האנושי המגוון שאפיין אותה שנים ארוכות . באותו זמן הולך ופוחת ההיצע של הדירות הקטנות, ה'זולות' יותר. כיום כמעט ולא נמצא בבנייה החדשה דירות בשטח של 70 מ"ר או דירות של שלושה חדרים. לאחרונה פורסם כי כ- 96% מהדירות הנבנות בישראל הן דירות בנות 4, 5 ו?6 חדרים, ושיעורן של הדירות הגדולות ביותר בהתחלות הבנייה - 5 ו?6 חדרים, עולה על זה של דירות 4 חדרים.

השכר הממוצע של רוכשי דירות למגורים באזור תל-אביב הינו 14,900 שקל, ואילו המחיר הממוצע של דירת מגורים שנרכשה בתל אביב עומד על כ- 1.6 מיליון שקל, כ- 107 חודשי משכורת. על פי דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאוקטובר, מחירי הדירות בישראל עלו ב-72% בחמש השנים האחרונות.

אוכלוסיה מבוססת חזקה יחסית נכנסת לתל אביב, בעיקר לשכונות החדשות מצפון לירקון, אך גם לשכונות ישנות המאופיינות באוכלוסיה חלשה יותר. התהליך מלווה בעליית מחירי הנדל"ן ושכר הדירה, ודחיקת רגליהם של התושבים המקוריים בשכונות. שוכרי הדירות אינם מצליחים לשלם את שכר הדירה העולה ונדחקים החוצה. ת"א הפכה לעיר הכי פחות מושגת בישראל: 84% מתושביה טוענים כי מחירי הדיור גבוהים מדי עבורם; מספר הצעירים שעברו לגור בה ירד ב-16% ויותר, ושיעור בני ה-64-30 שעזבו אותה גדל ב-10%. מאות מתושבי יפו וכפר שלם מתפנים מבתיהם לטובת תושבים מבוססים, בחסות נציגי הציבור שהיו אמורים לפקח על תהליכים אלו. (נתונים מפאנל: 'ג'נטריפיקציה ודחיקת תושבים - כלים להתמודדות' שהתקיים בדצמבר 2009 במכללה החברתית-כלכלית).

יוקר המחיה ובעיקר עליית מחירי הדיור הופכת להיות אחת הבעייות המרכזיות של ישראל. כפי שאמרה יעל דיין "קובעי מדיניות חייבים לשים לב לעובדה הפשוטה שכלכלית זה נעשה כמעט בלתי אפשרי לחיות כאן. אנשים השקיעו שנים ברכישת השכלה ומקצוע, אבל לא רואים עתיד ומשפחות רבות נמצאות על סף קו העוני". הדיונים האחרונים על היורדים והתגובות החריפות של שר האוצר ואחרים מורים על כך. אבל, כדי לפתור את בעיית יוקר הדיור צריך לחשוב מחוץ לקופסה, לצאת מהתפיסה שהפתרון יהיה בידי השוק הפרטי ולגשת לפתרון ממשלתי יזום כפי שנהוג בהרבה ממדינות המערב. וכדאי שהדבר יעשה ככל המוקדם.

אמנון פורטוגלי - המכללה החברתית כלכלית

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully