מי מאשים דווקא את הנשים בפערי השכר בין המינים?

"בנושא המגדר בשירות המדינה קיימת מגמה ברורה של צמצום פערי השכר בין גברים לנשים. הפערים נובעים בעיקרם מגורמים חיצוניים למערכת השכר (בחירת מקצוע ועבודה רבה יותר בשעות נוספות על ידי גברים)". המשפט הנ"ל הופיע בהודעה לעיתונות של משרד האוצר על דוח השכר השנתי במגזר הציבורי. היום החלטתי ללכת לבדוק מה פשר המשפט שהופיע בהודעה לעיתונות, שכן ממנו ניתן להבין כי הסיבה לפערי השכר נעוצה בנשים: בחרתן את המקצוע הלא משתלם ואתן פחות חרוצות מגברים.

התזה שלי לתואר שני בפסיכולוגיה חברתית עסקה בכך שנשים נמנעות ממשא ומתן על קידום עצמי, ספציפית בקשת שכר גבוה יותר. האפקט הזה שנמצא בארצות הברית ושוחזר כאן מרמז כי הבדלי השכר הן גם באשמת שנים ולא רק באשמת הגברים, אך אשמה משותפת והטלת אחריות הם שני דברים נפרדים. היות גם שציטטתי בתזה את נתוני השכר הממוצע בישראל ובארה"ב וקראתי בערך כל ספר אקדמי מרכזי בנושא, אני יודעת שהבדלי השכר אומנם מצטמצמים כאשר מנקים את השפעת הבדלי כמות השעות, הוותק וכל משתנה אחר שיכול להוות הסבר רציונאלי לפער השכר, אך הם רחוקים מלהיעלם. אז איך משרד האוצר מסביר את המשפט הזה בדוח? הוא לא ממש מסביר.

אפשר להניח רק כי מי שכתב ואישר את ההודעה התייחס לכך שהדוח מראה חלוקה של אחוזי משרה: 79% מהגברים מועסקים במשרה מלאה ומעלה לעומת 54% מהנשים. הדוח מראה את הבדלי השכר לפי חלוקה לשבעה סוגי גופים ציבוריים: רשויות מקומיות, חברות עירונית, איגודי ערים, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות, תאגידים וגופים נתמכים (אוניברסיטאות ומכללות ציבוריות בעיקר). בואו ניקח את התאגידים שם יש אחוז קרוב של נשים וגברים שעובדים (9865 גברים ו-9324 נשים) ואחוז קרוב מתוכם שעובדים במשרה מלאה ומעלה – 80% מהגברים ו-73% מהנשים. ממוצע השכר החודשי ברוטו של הגברים בתאגידים הוא 17,106 שקל ונשים 12,722 שקל. הפרש של 4384 שקל לחודש, 52,608 שקל לשנה. במילים אחרות, אוטו טוב יד שנייה, שכר לימוד לתואר ראשון+שני אם משלמים במזומן ושכירות של שנה לדירת 2-3 חדרים באזור טוב בתל אביב או בירושלים. וזה כאמור המקרה הטוב. באיגודי ערים שכר הנשים הוא 56% מהגברים – 10078 שקל לנשים בממוצע, ו-18094 שקל לגברים.

בדוח כתובים המשפטים הבאים: "ניכר כי בכל הסקטורים השונים השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה של הגברים גבוה מהשכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה של הנשים באותו הסקטור. כמו כן ניתן לראות כי בכלל הסקטורים אחוז הנשים המשתכרות שכר הנמוך מהשכר הממוצע במשק גבוה מאחוז הגברים אשר משתכרים שכר הנמוך מהשכר הממוצע במשק". אז נכון, אלו לא נתונים מפתיעים במיוחד, אנחנו יודעים שנשים מרוויחות פחות, ולכן לא חייבים להכניס את זה להודעה לעיתונות, אבל אנחנו גם יודעים מי הם הגופים הציבוריים הקבועים בהם יש שכר גבוה מהממוצע וזה כן מופיע בהודעה לעיתונות. אגב, בכל הפרק לא מצוין מהו סך הכול הבדל השכר הממוצע בין נשים וגברים במגזר הציבורי.

במקרה של הבדלי שכר בין המגדרים, הנושא מעניין את העיתונות פעם בשנה: ביום האישה. בעת פרסום הדוח הנ"ל, העיתונים מתעניינים מה השכר הממוצע בחברת החשמל ובנמלים ומי הם שיאני השכר הפעם ומאיזה בית חולים הם הגיעו. כך, על הדרך השחיל מישהו במשרד האוצר משפט שיכנס לחלק לזיכרון, כי האשם בהבדלי השכר בין נשים וגברים במגזר הציבורי, הוא הנשים.

חן פונדק היא דוקטורנטית לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטה העברית.