וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ישראל אחרונה ב-OECD במניעת שוחד בעסקאות בינ"ל

חן מענית

28.10.2014 / 12:36

כך עולה מדוח אכיפת אמנת ה-OECD למניעת שוחד בעסקאות בינלאומיות של ארגון שקיפות בינלאומית-ישראל

אילוסטרציה. רויטרס
אילוסטרציה/רויטרס

ישראל נמצאת במקום האחרון במניעת שוחד בעסקאות בינלאומיות - כך עולה מדוח אכיפת אמנת ה-OECD למניעת שוחד בעסקאות בינלאומיות של ארגון שקיפות בינלאומית-ישראל.

דוח אכיפת אמנת ה-OECD למניעת שוחד בעסקאות בינלאומיות של ארגון שקיפות בינלאומית, המתפרסם היום (ג') על-ידי השלוחה הישראלית של הארגון - עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל, מעלה כי גם השנה ישראל נכשלת באכיפת האמנה עליה היא חתומה.

על-פי הדוח, ישראל חולקת את המקום האחרון (מקום 32) יחד עם עוד 8 מדינות מתוך דירוג של 39 מדינות ונמצאת בדרגה הנמוכה ביותר, דרגת "אכיפה מועטה או ללא אכיפה".

הדוח מצביע על כך שבשנת 2013 לא נפתחה בישראל אף חקירת משטרה, ולא הוגשו כתבי אישום נגד ישראלים בגין מתן שוחד לפקידים זרים במסגרת עסקאות בינלאומיות. גם בדוח של הארגון מהשנה שעברה מוקמה ישראל במקום זהה.

לדברי עמותת שקיפות בינלאומית, במהלך השנה הועברו לרשויות בישראל 5 מקרים לבקשה לעזרה על-ידי גורמים ורשויות בינלאומיות. ב-4 מהם הוחלט שלא לפתוח בחקירה, ומקרה אחד ממשיך להיבחן.

יחד עם זאת, מחברת הפרק הישראלי בדוח, עורכי הדין אפרת ברזילי וניב סיון ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג (GKH), מציינים כי חלה התקדמות חקיקתית בנושא אשר תקדם את אכיפת האמנה והמאבק בשחיתות.

הדוח, שהתפרסם ברחבי העולם, מציין כי כלכלות מובילות רבות נכשלות במאבק לצמצם את הפעילות הפלילית בקרב הארגונים העסקיים ממדינתם.

הדוח נערך זו השנה התשיעית ומדרג 39 מדינות מתוך 41 מדינות (לטביה היא מצטרפת חדשה, והיקף הסחר של איסלנד קטן מדי) החתומות על האמנה לפי 4 רמות: דרגת "אכיפה פעילה", דרגת "אכיפה מתונה", דרגת "אכיפה מוגבלת" ודרגת "אכיפה מועטה או ללא אכיפה".

על-פי הדוח, 4 מדינות בלבד אוכפות את האמנה בדרגת האכיפה הגבוהה ביותר. המדינות בקטגוריה זו הן: ארה"ב, גרמניה, בריטניה ושווייץ, המהוות יחד 23.1% מהיצוא העולמי.

בדרגת "אכיפה מתונה" נכללות 5 מדינות (המהוות 8.3% מהיצוא העולמי): איטליה, אוסטרליה, אוסטריה, פינלנד וקנדה, שהצטרפה אליהן השנה כאשר ביצעה שינויים חקיקתיים ופתחה במספר חקירות חדשות שקידמו אותה בדירוג.

בדרגת "אכיפה מוגבלת" נכללות 8 מדינות (המהוות 7.6% מהיצוא העולמי): צרפת, שוודיה, נורבגיה, הונגריה, דרום אפריקה, ארגנטינה, פורטוגל וניו-זילנד.

כאמור, ישראל ממוקמת במקום ה-32 ובדרגה הנמוכה ביותר, לצדן של 21 מדינות נוספות שגם הן אינן מקיימות את האמנה ואינן פועלות למניעת שוחד בעסקאות בינלאומיות. גם בקבוצת דירוג זו ישראל נמצאת למעשה במקום האחרון, אותו היא חולקת עם רוסיה, קולומביה, בולגריה, סלובקיה, בולגריה, מכסיקו, אירלנד ואסטוניה. כלל המדינות הנכללות בדרגה זו מהוות יחד 27% מהיצוא העולמי.

לטענת ארגון שקיפות בינלאומית, המאפיינים העיקריים למדינות הנמצאות בדרגה זו הם שאין לחוקרים את הגיבוי הפוליטי ואת המשאבים על מנת לחקור פשעי צווארון לבן מורכבים ואת הכלים לחקור חברות ענק.

עורכי הדין ברזילי וסיון מציינים כי למרות המיקום הלא מחמיא והיעדר האכיפה עד כה, ניכר שיש ניסיון של הרגולטור הישראלי לקדם את אכיפת האמנה ואת המאבק בשחיתות. מדובר במהלך משותף של משרד מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור ושל משרד המשפטים, אשר פרסמו את תזכיר החוק לתיקון (מספר 12) לחוק הסיוע המשפטי. הוא מרחיב את סוגי ההליכים בהם יוענק סיוע משפטי לחושפי שחיתויות, וכן קובע כי הסיוע משפטי יוענק ללא מבחן זכאות כלכלית בהליכים שנוקט עובד בשל כך שחשף מעשה שחיתות או התנהלות בלתי תקינה במקום העבודה, בין אם במגזר הציבורי או במגזר הפרטי.

לדברי השניים, "לא די בשיפור התשתית החקיקתית בישראל ובמאמצים שמופעלים היום על-ידי משרד המשפטים, אלא יש צורך בהרחבת מאמצי חקירה ובמקביל פרסום הנחיות לחברות המייצאות (במיוחד אלה שמקבלות אישורי יצוא מהמדינה), שיבהירו אילו פעולות בחו"ל הינן לגיטימיות ואילו פעולות עשויות להיתפס כשחיתות וכשוחד".

נושא מרכזי נוסף אליו מתייחס ארגון שקיפות בינלאומית בדוח הוא שימוש בחברות-קש במסגרת עסקאות לא כשרות, כלומר חברות שזהות הבעלים האמיתית שלהן איננה ידועה לרשויות. בדוח נכתב כי לפי מחקר של הבנק עולמי, ב-70% מכלל מקרי השוחד חוצה הגבולות מעורבות חברות שזהותן איננה מוכרת.

נוסף על האמור לעיל, הדוח קורא לארגון ה-OECD לסייע לרשויות לשתף פעולה במקרי פשע חוצי-גבולות שהופכים ליותר ויותר נפוצים. כאשר בוחנים את נתוני האכיפה בין השנים 2010-13, מתגלה תמונה עגומה, לפיה ב-35 מדינות הושלמו ההליכים ב-25 תיקים בלבד, ונפתחו 53 חקירות חדשות. זאת בהשוואה ל-4 המדינות הממוקמות בראש הטבלה, בהן הושלמו ההליכים ב-225 תיקים ונפתחו 57 חקירות חדשות.

אמנת ה-OECD למניעת שוחד בעסקאות בינלאומיות אומצה ב-1997, והיא מחייבת את המדינות החתומות עליה להגדיר מתן שוחד בחו"ל כעבירה פלילית. האמנה מתייחסת למקרי שוחד לא רק במשמעותם המצומצמת, וכוללת תחת הגדרת "שוחד" גם מקרי הלבנת הון, הונאה, העלמת מס והפרת דיווח.

על-פי הדוח, ישנם מספר גורמים המשפיעים על היקף השוחד הזר, והם: היקף היצוא, היקף ההשקעה הזרה, סקטור התעשייה ואזור ניהול העסקים. התעשיות שיש בהן את הסיכון הגבוה ביותר לשחיתות הן תעשיית האנרגיה, התקשורת, הפארמצטיקה והתעשייה הביטחונית.

יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, הודיע כי יעלה בקרוב את נושאי אכיפת האמנה למניעת שוחד בעסקאות בינלאומיות בפני הפורום המשותף שהוקם לאחרונה של 13 אירגוני המתנדבים הפועלים יחד לשקיפות ולמאבק בשחיתות הציבורית.

מנכ"לית העמותה, עו"ד גליה שגיא, הגיבה אף היא לדוח ואמרה כי "ממצאי הדוח ומיקומנו הנמוך שנה אחר שנה הם קריאה לרשויות בישראל לשנות את סדרי העדיפויות ולהבין כי על מנת להיות חלק מהותי מקהילת אומות ה-OECD על המדינה לפקח על הפעילות העסקית של ישראלים בזירה הבינלאומית, כפי שהיא עושה זאת בגבולות הארץ".

לדברי שגיא, המאבק בשחיתות הוא אחד הנושאים הבודדים הזוכה לתמיכה ציבורית מכל הקצוות הפוליטיות. "עלינו להבין שעל מנת לבער את נגע השחיתות מקרבנו, צריך לפעול בכל החזיתות", היא ציינה.

  • עוד באותו נושא:
  • שוחד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully