חרם הקוטג' והמחאה החברתית של קיץ 2011 הכתיבו במידה רבה את תוצאות הבחירות האחרונות, וגם את הרכב הכנסת והממשלה. לכולם היה ברור כי עניין יוקר המחיה בוער מתחת לרגליים של האוכלוסייה, וכי יש לטפל בו.
מאז תחילת כהונתה של הממשלה, הפך נושא "יוקר המחיה" לסיסמה שליוותה לא מעט יוזמות וגם הודעות לתקשורת. משרדי האוצר, הכלכלה, החקלאות וגם משרד ראש הממשלה ביקשו לקחת קרדיט על מהלכים להורדת יוקר המחיה במזון ובצריכה, לצד הניסיון להתמודד עם מחירי הנדל"ן.
אלא שבתום שנתיים לכהונת הממשלה אפשר למנות צעדים משמעותיים ספורים בלבד, כשבשורה התחתונה השוק בישראל נותר ריכוזי, והמחירים לא ירדו.
להשפעה הגדולה ביותר על המחירים שהתרחשה בשנה האחרונה אחראים דווקא הצרכנים, שפשוט מיעטו לקנות ואילצו את חברות המזון והצריכה ואת רשתות השיווק לצאת במבצעי מכירה להגברת הקניות.
הממשלה הכניסה את הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה לפיקוח מחירים והביאה להוזלתם, אבל יוזמות אחרות שנקטה לא ממש התגלגלו לצרכן, כמו למשל הורדת המכס על הטונה.
גם חוק המזון, פרי יוזמה של הממשלה הקודמת, שאמור להיכנס לתוקף בינואר הקרוב, לא צפוי לחולל מהפכה. כך, בפועל, יוקר המחיה מתגלגל לפתחה של הממשלה הבאה.
לפניכם דוגמאות למהלכים להורדת יוקר המחיה שקידמה הממשלה האחרונה.
החוק לקידום התחרות בענף המזון / מארס 2014
הממונה על ההגבלים מחליש את החוק
במארס 2014 אישרה הכנסת את החוק להגברת התחרות בענף המזון. החוק עצמו אינו יוזמה של הממשלה הנוכחית, אלא עבודה של הממשלה הקודמת שמינתה את ועדת קדמי לבחינת שוק המזון - זאת בעקבות חרם הקוטג'. המלצות הוועדה נוסחו לחוק שמטרתו להוביל לירידת מחירים בשוק.
החוק עצמו אמור להיכנס לתוקף ב-15 לינואר 2015. החוק קובע מניעת הסדרים אנטי-תחרותיים בין ספקים גדולים לקמעונאים, מחייב רשתות שיווק לפרסם באינטרנט את המחירים בכל סניף, ומגביל רשתות שיווק מפתיחת סניפים נוספים באזורים גיאוגרפיים שבהן יש להן שליטה.
החוק עוד לא נכנס לתוקף, אך כבר הממונה על ההגבלים העסקיים פירסם טיוטת הוראות חדשה, המחזירה את הכוח לידי הספקים הגדולים. בזמן שהחוק קובע כי הספקים לא יוכלו להתערב במחיר לצרכן, טיוטת ההוראות של הממונה על ההגבלים מאפשרת להם להתערב במחיר.
משמעות הוראות אלה היא החלשת כוח הרשתות והמשך חיזוק כוחם של הספקים הגדולים בשוק, באופן שמטרפד לא מעט את הסיכוי להורדת המחירים.
בנוסף, רשתות השיווק טוענות כי מסד הנתונים אודות המחירים שהן מחויבות לספק באינטרנט יגדיל את הוצאותיהן, ובלית-ברירה הן ישיתו הוצאות אלה על הצרכן.
הורדת המכס על מוצרי טקסטיל / אפריל 2013
היצרנים נאבקו, וההפחתה קטנה
בעקבות המלצותיה של ועדת טרכטנברג, החליט האוצר להפחית את המכס על יבוא מוצרי טקסטיל לשיעור של 6%, במקום שיעור של 12%.
ההמלצה המקורית הייתה לבצע את הפחתת המכס בשתי פעימות, הן על אופנה והן על הנעלה, עד למכס של 0%. בעקבות מאבק של יצרנים ישראלים, הוחלט כי המכס על טקסטיל יירד ל-6% בלבד. כמו כן הוחלט כי המכס על יבוא נעליים ונעלי ספורט יישאר בשיעור של 12%.
בחברות האופנה טוענים כי הירידה במכס גולגלה לצרכן, והראיה לכך היא שהרווח הגולמי של החברות לא עלה בין תקופה לתקופה.
ומה באשר למחיר הכותנה שירד וגם לא בא לידי ביטוי בהוזלה לצרכן? על כך אומר לנו בכיר בשוק: "מחיר הכותנה ירד, שכר העבודה בסין הוכפל, ושער הדולר עלה".
שער הדולר, ראוי לציין, החל לעלות בחודש אוגוסט האחרון, ועד אז היה זמן רב בשפל. בכל השנה שבה הדולר היה בשפל, המחירים לצרכן לא ירדו, והחברות נהנו מכך.
במצב הנוכחי, קשה לומר שהורדת המכס הביאה להורדה כלשהי במחיר לצרכן.
הפחתת המכס על שימורי טונה / ספטמבר 2013
ברוב המקרים ההפחתה לא גולגלה אל הצרכן
משרד האוצר החליט על הפחתת מכס הדרגתית על יבוא שימורי טונה - ממכס של 30% עד למכס של 12% כעבור שנתיים. יבואני הטונה נהנו מהורדת המכס, אך ברוב המקרים היא לא התגלגלה לצרכן.
לדברי קמעונאים, היצרנית היחידה שהורידה את מחיר הטונה היא חברת פילטונה - בעוד שטונה סטארקיסט, מובילת הקטגוריה, וגם טונה ויליגר וחברת ויליפוד לא הורידו מחירים.
טונה סטארקיסט אף הזהירה, כי תהיה חייבת לבצע עליית מחיר נוספת במחיר המוצרים בהקדם לאור עלייה במחירי הטונה בעולם.
יתרה מזאת, כפי שנחשף ב"גלובס", חברת טונה ויליגר אף הקטינה את כמות הטונה במארז, כך שבמידוד הכמויות היא הקפיצה את מחיר הטונה בשיעור של 6.9%.
הכנסת מוצרי חלב לפיקוח מחירים / דצמבר 2013
הפיקוח עזר נקודתית
לראשונה מאז פרוץ חרם הקוטג', החליטו שר האוצר יאיר לפיד ושר החקלאות יאיר שמיר להתערב במחירי מוצרי החלב בפועל. השניים חתמו על צו להכנסת הגבינה הלבנה 5% והשמנת המתוקה 38% לפיקוח מחירים.
החלטת השרים באה בעקבות בדיקת רואה חשבון חיצוני שנערכה מטעם הממשלה, ומצאה כי הרווחים של תשלובת החלב של תנובה על שני המוצרים האלה "חריגים ובלתי סבירים". למרות שהבדיקה עסקה במוצרי תנובה בלבד, הכנסת המוצרים לפיקוח חלה גם על שטראוס וטרה.
תוצאת המהלך הייתה הוזלת אותם מוצרים בשיעור של 23%-25% כתוצאה מהפיקוח. צעד זה הוביל גם להוזלת השמנת המתוקה 32% והגבינה הלבנה 3%, אם כי בשיעורים נמוכים יותר.
עם זאת, התקווה כי ההוזלה תגרור הורדת מחירים רוחבית של כל המוצרים באותן קטגוריות - לא התממשה.
במאי 2014 החליט משרד החקלאות להרחיב את פיקוח המחירים גם ל"מוצרים דומים". המשרד הודיע ליצרניות מוצרי החלב כי הן יחויבו למכור כל מוצר הדומה למוצר בפיקוח, במחיר המפוקח. כך למשל, חלב באריזה של 2 ליטר, גבינת סקי של שטראוס ועוד.