שותף רוסי של טבע תובע אותה: "נושכים את היד"

אחרי שנים של שיתוף פעולה הדוק ומוצלח, הידרדרו היחסים בין חברת טבע לשותפתה ברוסיה ביוטק לכדי סכסוך משפטי והסתבכות מול הרשויות במדינה. איך זה קרה? למה טבע הפסיקה ב-2013 את אספקת הקופקסון לרוסיה באמצעות ביוטק? בוריס שפיגל, הבעלים והיו"ר של חברת ביוטק, מתקשה בעצמו לספק הסברים לכך.

"לאורך כל תקופת פעילותי עם טבע, פעלתי מתוך כוונה לקדם את האינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל והחברות הישראליות ברוסיה ובאירופה, כיהודי וכפטריוט ישראלי", אומר שפיגל, "ניסיתי לעשות זאת בעזרת העמדה הייחודית של חברת ביוטק ברוסיה - לא רק כאחת מחברות התרופות הגדולות, אלא בכלל. עבדנו באופן הדוק עם שגרירות ישראל, קידמנו לובי לגיבוש חקיקה ורגולציה שקשורים בזה. ידענו שרבים מכספי הפנסיה של הישראלים מושקעים בטבע, ולי באופן אישי היה חשוב להגביר את איתנותה".

שפיגל, המחזיק באזרחות כפולה - רוסית וישראלית - מחלק את זמנו בין רוסיה לישראל. הוא מכהן כנשיא הקונגרס הבינלאומי של היהודים דוברי הרוסית ובעבר אף היה חבר פרלמנט ברוסיה. חברת ביוטק שבבעלותו היא חברה פרטית שהוקמה ב-1991, מעסיקה כ-6,000 עובדים ומכניסה לדבריו 24-30 מיליארד רובל בשנה (כ-400 מיליון דולר בשער הנוכחי).

לדברי שפיגל, שיתוף הפעולה עם טבע החל עוד בתקופת אלי הורביץ ז"ל, לפני כ-15 שנה. ב-2010, היחסים עלו מדרגה, והיה בכך חלק גם לתרופת הדגל של טבע - קופקסון, לטיפול בטרשת נפוצה, התרופה הנמכרת והרווחית ביותר של החברה, שלפי הערכות אחראית לכחצי מרווחיה.

"כדי להגביר את נוכחות טבע בשוק הרוסי, סיכמנו על פרויקט מיוחד של קידום התרופה ברחבי רוסיה, כראש חץ של פעילותנו מול טבע. השקענו הרבה כסף בפרויקט - כ-15-17 מיליון דולר, והקמנו צוות שיווק ייעודי. ב-2010 חתמנו עם טבע על חוזה לחמש שנים. אחד מפרטי החוזה קבע שהשלב האחרון של הייצור, כלומר האריזה ומה שכרוך בכך, יתבצעו ברוסיה, כדי שזה ייחשב ייצור מקומי ויקבל העדפה (הכוונה היא להטבה הקשורה בתמחור המוצר במכרזים - שח"ו)".

ההתחלה נראתה מבטיחה. "זה התחיל מצוין. בשלוש השנים הראשונות הגדלנו את נתח השוק והמכירות באופן משמעותי", מספר שפיגל. "לפני ההסכם עם ביוטק, טבע עבדה ברוסיה בהיקפים נמוכים יותר ומכרה כ-80 אלף יחידות. כעבור שלוש שנים, ההיקף כבר היה של 186 אלף יחידות. פעלנו למען האינטרסים של החולים וביצענו פעולות שהוכיחו שקופקסון עדיף על פני התרופות המתחרות, עשינו עבודת שיווק יסודית ברוסיה וכך הגדלנו את השוק".

- מה הייתה חלוקת ההכנסות?

"הרווח שלנו היה כ-2%-2.5%. זה היה פרויקט שנועד לצורך התדמית יותר מאשר לרווח ישיר. ביוטק מיצבה את עצמה באמצעות המהלך הזה כסוכנת מכירות של חברה מובילה נוספת, כמו שאנחנו עובדים עם עוד חברות מובילות מחו"ל".

- השותפות עם טבע הייתה למטרת עסקים או ציונות?

"היא נולדה כתוכנית עסקית, אבל לאורך כל הפעילות נתנו לטבע העדפה כחברה ישראלית, ורצינו להראות שהמוצרים שלה עדיפים על המתחרים מארה"ב ומאירופה. קידמנו בשוק מוצרים רבים של טבע במקום מוצרים מתחרים".

לטענת שפיגל, האידיליה נגמרה בגלל תהליכים שקרו בטבע עצמה. "בהתחלה לא היו שום חילוקי דעות והעבודה זרמה היטב", הוא אומר, "מעולם לא הועלו טענות או תביעות נגד ביוטק ולהפך. אולי מה שאגיד יהיה סנסציוני, אבל אני מוכן להצהיר כאן שזה מה שקרה בתוך טבע עצמה: אחרי מותו של הורביץ, פיליפ פרוסט מונה ליושב ראש, והדירקטוריון נחלק לשניים - חלק אמריקאי וחלק ישראלי. ג'רמי לוין, שהיה קודם לכן אחראי על פיתוח טכנולוגיות חדשות בנוברטיס, מונה למנכ"ל. ברגע שהוא הגיע לטבע, הוא הכריז שתתמקד במחקר ופיתוח של מוצרים חדשים. זה היה אסון לטבע, כי היא חברה גנרית. בזה הם מתמחים ואת זה הם עושים הכי טוב, כחברה הגנרית הטובה והמצליחה ביותר בעולם.

"בטבע התחילו להתרחש אירועים מאוד מוזרים והחברה התחילה להוציא כספים באופן לא אחראי. פרוסט המשיך במסע הרכישות, ובשלב מסוים הדגש הוחלף ורוח החברה הוכתבה בהתאם לאינטרסים אמריקאיים, וביחס לשוק האמריקאי. במקביל, טבע, שמקבלת הטבות מס בישראל, הודיעה על פיטורי עובדים.

"כל זה הרקע. ופתאום ב-2013, בלי כל הודעה מוקדמת טבע מפסיקה את האספקה של קופקסון דרך ביוטק. רק כדי לסבר את האוזן, שיגרנו לטבע 317 מכתבים! אף מכתב לא זכה לתשובה. נעלמו, ניתקו מגע באופן מלא ומוחלט, כאילו בלעה אותם האדמה. התחלנו לברר מה קורה, ומה שנאמר לנו מגורמים מסביב, שככל הנראה טבע ביצעה הפרות בתחום השחיתות וכחברה שנסחרת בארה"ב היא נבדקת על ידי רשות ניירות הערך בארה"ב (SEC). זה חלק מהמדיניות של טבע, ואלה תוצאותיה".

טבע אכן חשפה בדוח המורחב של שנת 2013, שפורסם בתחילת 2014, שהיא נבדקת על ידי ה-SEC והתגלו סוגיות הנוגעות לעמידה בחוקים נגד שוחד (FCPA) בכמה מדינות, ובהן רוסיה. ביוטק, מצדה, פנתה להליכים משפטיים. "נגרמו לנו נזקים עצומים לאור ההתחייבויות שלנו במכרזים", אומר שפיגל, "ובנוסף, טבע גרמה לעצמה נזק תדמיתי עצום ברוסיה, היא גרמה להפרת אמון".

למרות כמה אזהרות מ-FAS, רשות ההגבלים הרוסית, טבע לא חזרה לספק את המוצרים לביוטק. במקום זאת היא החלה לשווק את הקופקסון ברוסיה באמצעות החברה הבת, טבע רוסיה. "יש סעיף בחוק העונשין הרוסי שנקרא הונאה מסחרית, והאספקה של קופקסון למכרזים הממשלתיים דרך טבע רוסיה היא העדפה שמהווה הונאה מסחרית", סבור שפיגל ומבהיר: "כל הזמן הזה המשכנו להציף את טבע במכתבים ולומר שמעבר להסכם, הם פוגעים בשמה הטוב של מדינת ישראל ברוסיה".

ההליך מול FAS החל בעקבות פניית ביוטק, שטענה לפגיעה בחוקי ההגנה על התחרות והפרת ההסכם מ-2010. הסירוב של טבע לספק לביוטק את התרופה הוכר כהפרה בסוף 2013. ביולי 2014 טבע זכתה בערעור בערכאה ראשונה, אך באוקטובר ערכאה שנייה הפכה את ההחלטה ו-FAS השיתה על טבע קנס סמלי בסך 300 אלף רובל (כ-4,400 דולר), שעליו היא מערערת. דיון בנושא צפוי להתקיים בימים הקרובים.

במקביל, ביוטק פנתה גם להליך משפטי-אזרחי. בתחילת 2014 היא הגישה תביעה על סך 408 מיליון רובל (כ-10 מיליון דולר בשער החליפין דאז). התביעה היא על כך שטבע לא סיפקה לביוטק קופקסון למכרז ממשלתי שהתקיים בסוף 2013. ביוטק זכתה בהליך בסוף יוני, והיא זכתה גם בדיון בערעור שהגישה טבע, אך טבע טרם שילמה את הפיצוי שנפסק לביוטק, והאחרונה פתחה נגדה תיק בהוצאה לפועל הרוסית - מהלך שעשוי להוביל להקפאת חשבונות טבע ברוסיה. טבע הגישה ערעור, ודיון בנושא יתקיים בינואר.

בכך לא מסתכמים ההליכים המשפטיים בין החברות: ביוטק הגישה נגד טבע רוסיה תביעה נוספת בגין עצירת האספקה של תרופות אחרות - הליך שהסתיים בפשרה שתנאיה לא פורסמו, ובהליך נוסף ביוטק תובעת מטבע 385 מיליון רובל (כ-5.6 מיליון דולר) בגין הנזקים שנגרמו לה במכרז הממשלתי של 2014. ביוטק לא פוסלת אפשרות להגיש תביעה נוספת בגין המכרז של סוף 2014 - האחרון שנכלל במסגרת ההסכם של 2010.

"אני יכול לומר שמושיטים לטבע יד והיא נושכת אותה. כתבתי מכתב שעליו אני חתום באופן אישי כיו"ר החברה. אני לא רוצה לפגוע בשמה הטוב של טבע, רק מבקש דבר אחד: לשבת ולהבין מה קורה", אומר שפיגל. "מגיע לי הסבר. אבל ככל הנראה, הפוליטיקה הפנימית בתוך טבע וההשפעה של הקו המשפטי שמכתיבים עורכי הדין האמריקאים שלה לא מאפשרים לצאת מהסבך הזה ואפילו לקיים פגישה. איפה קיים מצב ששני שותפים לא יכולים להיפגש? אנחנו אמרנו שאנחנו מוכנים לסגת מכל התביעות העתידיות נגד טבע, רק בואו נשב ונדון - אבל אין מענה".

- למה?

"אני יכול רק לנחש שיש שם מניעים לא כשרים. דעתי האישית היא שטבע הפכה להיות חברה אמריקאית ולא ישראלית, אף שהיא עדיין נהנית מההנחות במיסוי בישראל, אבל אני לא רוצה להעלות השערות שלא מבוססות משפטית. בכל אופן, המדיניות הזאת אפיינה את ההנהלה הקודמת, וההנהלה הנוכחית של טבע לא הספיקה לשנות את המצב. אני מאמין שזה עלול להביא לתוצאות הרות אסון - לא פחות - לטבע בשוק הרוסי, עם השלכות והדים בשווקים נוספים. ביוטק עובדת עם 80 חברות מערביות - כל חברות הפארמה הגדולות, ובהן אסטרה זנקה, שיש לה גם מוצרים דומים לאלה של טבע. השתדלנו להעדיף את מוצרי טבע, ועכשיו אנשי אסטרה זנקה באים ושואלים אותנו, 'נו?' מה שנשאר לעשות זה להשפיל עיניים ולשתף פעולה ממצב נחיתות".

- נכון להיום, מהו הסטטוס העסקי בין טבע וביוטק?

"אין כל קשר עסקי היום".

- בדיעבד, אתה מתחרט על הקשר עם טבע?

שפיגל עונה לאחר התלבטות: "קשה לי להגיד, כי קשה להגדיר ביזנס במונחים האלה. בכנות, אני מצטער על כך שטבע מכתימה את השם של מדינת ישראל, וברגע שאנשי עסקים וחברות רוסיות רוצים לקשור קשרים עם חברות ישראל, הדוגמה של טבע וביוטק - שמפורסמות מאוד ברוסיה - היא מאוד שלילית. ככל שאני יודע, יש מעט מאוד חברות רוסיות שמוכנות לשתף פעולה עם טבע".

מחברת טבע נמסר בתגובה: "טבע משוכנעת שכל פעולותיה היו כדין ותפעל בנחישות בכל האפיקים העומדים לרשותה על מנת למצות את זכויותיה החוקיות".

אחד הנושאים הקרובים ללבו של בוריס שפיגל הוא "קידום מעמדה של ישראל ושיפור תדמיתה ברוסיה", כדבריו, והוא מעיד כי הוא פועל לקידום חברות וטכנולוגיות ישראליות ברוסיה, מתחום ה-IT ועד תחום המזון. להערכתו, האקלים הגיאופוליטי הנוכחי והחרם שהטילה רוסיה על חלק מהייבוא מהמערב בעקבות הסנקציות שהוטלו עליה, יוצרים כר פעולה נוח לחברות ישראליות.

"ככל שזה יישמע ציני, כרגע זה האקלים הנוח ביותר שיכול להיות לחברות ישראליות לפעול ברוסיה", הוא אומר, "אני חושב שהחברות הישראליות חייבות לנצל את המצב ואת ההזדמנות הייחודית שנוצרה. ישראל צריכה להגביר את המעורבות המסחרית שלה ברוסיה ואני מאמין שרוסיה תוכל לגמול לה, מסחרית ומדינית".

- באילו סקטורים ההזדמנויות קיימות?

"בתחום המערכת הבנקאית יש הזדמנויות גדולות. במערכת הבנקאית הישראלית, הנישה של אשראי בין בנקאי כמעט שאינה מפותחת. אם הבנקים ברוסיה ובישראל היו מתחילים שיתוף פעולה ישיר ביניהם, זה היה תורם ומשפיע באופן חיובי על יחסי המסחר בין המדינות. זה היה גם מגביר את הפעילות של חברות ישראליות ברוסיה", הוא מעריך.

"המסחר יכול לזנק. מה שנחוץ היום זה הקמת מועדון עסקים ישראלי-רוסי, שייצור במה למפגשים יותר תכופים בין אנשי עסקים, להחלפת רעיונות ואינטראקציה שתוביל לקידום עסקים. הרבה מאוד מושלים רוסים מגיעים לישראל 'לצוד' חברות שיכולות לפעול במחוזותיהם, אבל אין שום מנגנון שיכול לתת אשראי ולהבטיח הקמת פעילות, כי ישראלים לא יודעים איך לגשת לרוסיה וחוששים מהפעילות שם. בפועל, חברות ישראליות שכן מעזות להיכנס לשוק מצליחות להניב תוצאות עסקיות טובות מאוד. נוצר ואקום שמזמין את הישראליות לפעול, הפוטנציאל רחוק ממיצוי וההזדמנות קורצת למי שיבוא".

שפיגל, שהוזכר בעבר כמי שמקורב הן לממשל הרוסי והן לפוליטיקאים ישראלים, טוען שגם הפוליטיקה הישראלית אינה מאפשרת לפוטנציאל המסחר בין המדינות להתממש במלואו. "מה שחשוב זה היציבות", הוא אומר, "המצב בישראל, שבו הבחירות אינן מתקיימות בפרקי זמן קבועים, מצביע על חוסר יציבות, ובאופן עקיף, זה משפיע על העסקים במדינה. לדוגמה, רוסיה מעוניינת לרכוש מוצרי חלב בהיקפים גדולים מאוד ובתמורה מוכנה לספק חיטה, גרעינים, דגנים, דברים שישראל מייבאת בכל מקרה. בין הרשויות החקלאיות ברוסיה לישראל מתנהלים מגעים, חצי שנה של תכתובות. והנה, השר מתחלף, המגעים שהחלו יופסקו ובמקרה הטוב יתחילו מאותה נקודה. זה ממחיש היטב את הבעיה. בכל שנותיי בפוליטיקה הרוסית הבחנתי שרוסיה וישראל מגלות עניין זו בזו, אבל יש כשלים בדרך והם אלה שמונעים מהפוטנציאל הקיים להתממש במלואו".