300 פועלי מפעל פרי הגליל בחצור הגלילית קיבלו ב-31.12.14 הודעה לא נעימה המפעל נסגר עד להודעה חדשה ולפיכך הם מתבקשים לא להגיע לעבודה. ההודעה הרשמית מקפלת בתוכה מאבק בין הנהלת המפעל למשרד הכלכלה בראשות נפתלי בנט. לטענת בעל המפעל, אושיק אפרים, משרד הכלכלה לא עמד בהסכמים שנחתמו עם המפעל לפני שנתיים ולא העביר כספים שסוכם עליהם. אושיק הוסיף "שכבר שנתיים אני לא מצליח להיפגש עם השר בנט כנראה שאני לא איש מספיק חשוב". תעסוקה אלטרנטיבית בחצור הגלילית אין גם בשכר המינימום. פועלי פרי הגליל עם ותק של שנים בענף השימורים והירקות הקפואים מרוויחים כ-4,500 שקל בממוצע וחלקם נזקק להשלמת הכנסה. רובם מפרנסים בפריפריה הגלילית משפחות והמשמעות היא שלא 300 עובדים בלבד יסבלו מאבטלה אם פרי הגליל ייסגר סופית.
יו"ר ועד העובדים, מוטי חזיזה, הגיב במשפט המקובל בשוק העבודה הישראלי "אנחנו העובדים תמיד הקורבן". חזיזה יודע אישית על בשרו מדוע תמיד עובדי פרי הגליל הם קורבן. המפעל נסגר ונפתח מספר פעמים רב ובכל אחד מהמקרים הזדעקו שרי הממשלה והכלכלה תעשייה לסייע כדי לא לפגוע קשות בחצור הגלילית שאין בה כאמור מקורות תעסוקה רבים. רק שכל סיוע איכשהו נתקע אחרי שנתיים שלוש ושוב חרב הפיצויים הונפה על העובדים בשכר מינימום והממשלה נזעקה לסייע וחוזר חלילה כתסריט קבוע.
נפתולי ההסברים של בנט
שר הכלכלה נפתלי בנט נטע תקוות שהפעם הבעיה תיפתר. הכרזותיו בעבר על סיוע למפעלים במצוקה תפסו כותרות ושיוו לו דמות של אדם המבקש להגביר את התעסוקה ולסייע לאי סגירת מפעלים גם כשמדובר במפעלים עתירי כוח עבודה זול שאינם מפעלי הייטק זוהרים, הכרזותיו של בנט התגלו, במקרים רבים, כדיבורים בלבד.
משרד הכלכלה הזדרז אתמול להטיל את האחריות על הנהלת פרי הגליל "שבביקורת עלו ממצאים בעייתיים המחייבים חוות דעת משפטית. עד סיום הבדיקה הוקפאה העברת כספים למפעל. אנו רואים בחומרה את התנהלות המפעל, שקיבל עד כה מיליוני שקלים, על גבם של העובדים".
לא יתכן שבפעם העשירית (במהלך השנים 1998 2014) יודיעו ויאיימו על פועלים פשוטים ומפרנסי משפחות בפרי הגליל שהם כנראה יפוטרו בגלל מאבקים שהעובדים מתקשים להבין ובוודאי לא מעורבים בהם.
מבלי להיכנס לנפתולי הוויכוח בין ההנהלה למשרד הכלכלה 300 משפחות בחצור הגלילית הופכות כרגיל לכלי משחק ציני בין ההנהלה לממשלה. תהליך מיותר בעיתוי אכזרי של תחילת שנה אזרחית חדשה אפופה בעתיד קודר לפועלים קשי יום. בעוד שבנט עסוק בפוליטיקה הפנימית של "הבית היהודי" ובפרי מריס, פועלי פרי הגליל לא יודעים מה ילד יום מבחינת תעסוקתם. בדיוק כמו שמוטי חזיזה אמר "אנחנו העובדים תמיד הקורבן". הגיע הזמן שהתסריט האומלל הזה ייפסק לתמיד.
ד"ר אבי ביצור, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א).