בנק לאומי רוצה להקים ועדה שתבחן האם יש מקום לתבוע את נושאי המשרה הקשורים לפרשה בארה"ב, בראשם היו"ר והמנכ"לית לשעבר איתן רף וגליה מאור. היום (ה') הגיש הבנק בקשה לשופט חאלד כבוב לאשר לו להקים ועדה בלתי תלויה שתבחן את הנושא.
בלאומי כבר איישו את הרכב הוועדה שבראשה יעמוד הנשיא לשעבר של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אורי גורן. עוד יהיו בוועדה פרופסור שרון חנס המתמחה בתחום הממשל התאגידי, ושכבר נשכר בעבר ע"י הדירקטוריון לבחון את התנהלותו בזמן החקירה. עוד יהיו בוועדה השופטת בדימוס אורית אפעל-גבאי, וכן שני דירקטורים מהבנק שמונו לתפקיד לאחר תקופת החקירה, ועל כן לכאורה אינם בעלי ניגוד עניינים: פרופ' ידידיה שטרן וחיים סאמט.
בלאומי מציינים כי תפקידי הוועדה יהיו לבחון ולהמליץ לדירקטוריון הבנק על דרך הפעולה הנכונה לבנק, בפרשה זו. ראשית, האם להגיש, ובשם מי, תביעות נגד נושאי המשרה בעבר או בהווה בקבוצת לאומי, בגין נזקים שנגרמו לבנק. שנית, האם לחתור להסדר פשרה במסגרת התביעות הנגזרות שכבר הוגשו. וכן האם להגיש, ובשם מי, תביעה, לצורך החזרת בונוסים שניתנו על יסוד רווחים מהשנים עברו שהושגו מהלקוחות האמריקאים.
"ועדת התביעות הבלתי תלויה תסכם את מסקנותיה בדוח, בתוך ארבעה חודשים מיום הקמתה. המלצותיה ייבחנו על ידי הדירקטוריון, סמוך לאחר הגשתן, מתוך נטייה לאמצן", מציינים בלאומי.
נזכיר כי מדובר בפרשה במסגרתה הודה הבנק בפני הרשויות בארה"ב, כי סייע ללקוחותיו האמריקאיים להעלים מס. לאומי נאלץ לשלם לרשויות בארה"ב קנס דרמטי של כ-1.5 מיליארד שקל. פרסום פרטי ההסדר כללו גם פרטים על הדרכים בה סייע לאומי ללקוחות האמריקאיים, ומהם עלה כי הבנק היה פעיל למדי ולא רק העלים עין. לאומי שלח עובדים שלו מישראל שנפגשו בסתר בפארקים ובתי מלון עם אותם הלקוחות, ואף אפשר להם לטשטש את זהותם באמצעותם חשבונות מקודדים.
פרסום הפרטים עורר סערה ציבורית גדולה, בעיקר לגבי שאלת האחריות האישית למעשים החמורים. במקביל ישנן שתי תביעות נגזרות שהוגשו לבית המשפט כנגד נושאי המשרה הרלוונטיים. על רקע אותן תביעות והסערה, הוחלט בבנק להקים ועדה נייטרלית שתבדוק האם יש מקום לתבוע את נושאי המשרה לשעבר.