"בניכוי החרדים והערבים - מצבנו מצוין" - אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני שלוש שנים, אחרי שוך המחאה החברתית, כשניסה להסביר מדוע המצב הכלכלי בישראל בעצם טוב. אבל בניגוד לדעת נתניהו, מצבנו כולל גם את החרדים והערבים, וכנראה שאחרי הבחירות יהיה לחברה הערבית משקל הרבה יותר גדול גם בפוליטיקה.
ומה עם שוק העבודה? אף שהערבים מהווים חמישית מאוכלוסיית המדינה, הם מנהלים מאז קום המדינה מעין כלכלה נפרדת לצד הכלכלה היהודית. סביר להניח שאם אתם יושבים כעת מול המחשב שלכם בעמדת העבודה ותביטו ימינה או שמאלה - לא תמצאו שם ערבים. המקום היחיד שתפגשו אותם הוא כמוכרים במרכזי הקניות בשבתות או במסעדה בטיול לגליל.
מחקר של עמותת קו המשווה - "קידום תעסוקתי של עובדים ערבים בישראל" - בדק בקרב אקדמאים ערבים ובקרב רכזי כוח אדם את הסיבות לכך שערבים ויהודים אינם עובדים יחד - וליתר דיוק, מדוע ערבים מתקשים להשתלב בשוק העבודה הישראלי ולהתקדם בו.
המחקר נערך על ידי מכון ERI וכולל 22 ראיונות עומק אישיים. בניגוד למה שמקובל לחשוב, לא מדובר רק באפליה וגזענות. הבעיה מתחילה כבר בהבדלים התרבותיים והחברתיים המובנים על ידי המסלול שעוברים צעירים יהודים לעומת צעירים ערבים. אם מרבית הצעירים היהודים מתחילים ללמוד אחרי הצבא ו"הטיול הגדול", כשהם בוגרים ובשלים יותר - הרי שצעיר ערבי לרוב עובד שנה-שנתיים אחרי הצבא ואז מגיע ללימודים באוניברסיטה. בנוסף לפער הגילאי והתרבותי, הוא מגיע לסביבה חדשה, ולומד בשפה שהוא יודע, אבל לא משתמש בה.
לדברי בסמה חלף, 31, מנהלת צוות באינטל חיפה ובוגרת מדעי המחשב בטכניון. "למעשה אנחנו חיים במדינה בתוך מדינה. עד האוניברסיטה אנחנו כמעט לא משתמשים בעברית ואין לנו אינטראקציה עם היהודים. גם השפה וגם העובדה שאנחנו באים צעירים יותר ובלי הניסיון בצבא, בנוסף לרמה הנמוכה בתיכונים - יוצרת קשיים יותר גדולים".
רביע שחאדה, בן 24, לומד שנה רביעית במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב ועובד שנה בחברת נייס. "כל אחד קשור לחברה שהוא חי בה", אומר רביע. אני בא מכפר יאסיף, והסביבה היא מאוד שונה מתל אביב, שבה אני גר כעת. עוד לפני העבודה, קשה להתרגל לחיים בתל אביב, לשפה, לגישה. בשנה הראשונה שלי אני רק מתחיל לסגור פערים. עניין נוסף הוא שלפני הלימודים אין מספיק מידע. מנעד המקצועות מאוד מצומצם: רפואה, משפטים, חשבונאות, מדעי המחשב. אנשים נרשמים ומגלים בשנה א' שזה לא מה שהם רוצים ואז הם מפסידים זמן".
ההבדלים התרבותיים מעצימים בקבלה למקומות העבודה. לדברי חלף ורביע, למועמדים הערבים חסרה הרשת המפותחת של "חבר מביא חבר" הקיימת במגזר היהודי, גם בזכות הצבא וגם בזכות היכרות ממסגרת קודמות. לכן מרבית הערבים שכן מתקבלים לחברות היי-טק פותחים את הדלת לעמיתיהם. לחלף למשל היה קל להתחיל באינטל, משום ששם, לדבריה, אין צורך להוכיח שאתה לא שונה. "באינטל עשו את זה לפניי ויש מנהלים בכירים ערבים. ידיד שלי הביא אותי לחברה והוא היה המנטור שלי. המנטורינג, הדרכה מאנשים שהתקדמו ויודעים איך לעשות את זה, הוא המפתח".
המחקר מציין שכדי להתקדם בעבודה חסרות לעובדים ערבים "מיומנויות רכות": יכולת קבלת החלטות, ביטחון עצמי, יוזמה, מיומנויות תקשורתיות ויכולת "שיווק עצמי". השוני הזה, כבר בשלב כתיבת קורות החיים והראיון, בא לידי ביטוי למשל בכך שהמועמדים היהודים רגילים לשווק את עצמם בצורה אגרסיבית ואילו בתרבות הערבית ענווה היא תכונה מוערכת בהרבה.
מרואיין במחקר שגדל בנגב ועובד 15 שנה בחברה גדולה, והתקדם בה לתפקיד ניהולי, מעיד שכדי להתקדם בעולם ההיי-טק צריך רמה של כישורים חברתיים, שהחיים בנגב לא מזמנים, ולכן הוא נאלץ לרכוש זאת תוך כדי עבודה.
עניין נוסף הוא העניין המשפחתי ואיזון בין המשפחה לקריירה. הנושא, שמעסיק מאוד נשים יהודיות, מעסיק הרבה יותר נשים ערביות וגם גברים ערבים. לפי המחקר, כ-49% מהנשים הערביות וכ-48% מהגברים הערבים העידו כי חוו קושי לתפקד במשפחה בשל מחויבות לעבודה לעתים קרובות או מדי פעם. זאת לעומת כ-36% מהנשים היהודיות וכ-29% מהגברים היהודים.
לדברי רביע, "במשפחה יש המון לחץ. התלמיד מסיים בגרות, אומרים לו תעשה פסיכומטרי מהר, תסיים לימודים, תתחתן ותביא ילדים. מי שלא מוצא עבודה אחרי שנתיים אומרים לו מתי תתחתן, מתי יהיה לך בית, מתי תהיה משפחה. אני בתל-אביב, אבל בסופו של דבר, אחרי שאצבור ניסיון במרכז, אולי לחזור לעבוד בצפון, ולחיות עם המשפחה שלי. אני רוצה לעזור לחברה שבה אני נמצא: לאח שלי, לבן דוד שלי, לחברים שלי. יש הרבה מה לתרום ולשפר ולעזור. החזרה לכפר הוא מאוד חשובה".
אפשר גם אחרת
פרויקט מענטק לשילוב מהנדסים ערבים בהיי-טק, החוגג בימים אלה 4 שנים, מורכב מקואליציה של 45 מעסיקים שהתחייבו לעשות מאמץ לגיוס מהנדסים ערבים ומעמותות שונות. מתחילת הפרויקט מספר המהנדסים הערבים בחברות ההיי-טק יותר מהוכפל: יותר מאלף מהנדסים ערבים גויסו לחברות הקואליציה בלבד. ההערכה היא כי השינוי התפיסתי בחברות מובילות משפיע גם על חברות אחרות. הפרויקט מעניק שירותי גיוס והשמה, סדנאות גיוון תעסוקתי לחברות וסדנאות הכנה לראיונות למועמדים, קורסים לשיפור האנגלית ותוכנית מנטורים ועוד.
