שנת 2014 לא הייתה קלה לבנק ישראל. היעד המרכזי של המדיניות המוניטרית, החזרת האינפלציה ליעד של 1%-3% לשנה, הוחטא בגדול כשהאינפלציה רשמה ירידה של 0.2%. היעד המרכזי השני של הבנק, הגנה על צמיחת המשק מפני ההשפעה המזיקה של שקל חזק מדי, הושג באופן חלקי תוך שימוש חסר תקדים בכלי הריבית שצנחה לשפל של כל הזמנים.
והמחיר? הסיכונים הכרוכים במדיניות של ריבית אפסית ובראשם התנפחות בועת הנדל"ן לא צומצמו ואולי אף העצימו. בבנק ישראל מציינים כי בנקים מרכזיים אחרים הלכו רחוק עוד יותר מהם עם מדיניות מרחיבה והגיעו לטריטוריה הבלתי מוכרת של ריבית שלילית והקלה כמותית, אך כפי שיודעים היטב בבנק ישראל הכלים הלא-קונבנציונליים האלה אינם מתאימים כלל למצבו של המשק הישראלי.
בשנת 2014 צמח התוצר ב-2.8% והפריון (או התוצר לנפש) צמח ב-0.8% בלבד - נמוך מהקצב במרבית החברות ב-OECD. המתיחות הביטחונית שנלוותה למבצע "צוק איתן" גרעה השנה כ-0.3 נקודת אחוז מהצמיחה, משום שהתיירות הנכנסת נפגעה והצריכה הפרטית השוטפת התכווצה בעת המבצע. כאשר מנכים מהצמיחה את הגורמים החד-פעמיים שהשפיעו עליה בשנתיים האחרונות, תחילת הפקתו של הגז הטבעי אשתקד והמתיחות הביטחונית השנה, מתברר כי קצב הצמיחה הבסיסי של המשק התייצב בשנים האחרונות ברמה של 2.5%-3%. זהו שיעור מתון יחסית לשנים קודמות.
הכלכלה העולמית אשמה
קצב הצמיחה נמוך בעיקר משום שהכלכלות הגדולות מתאוששות באיטיות מן המשבר העולמי שפרץ ב-2008. הדבר מרסן את הביקוש הישיר ליצוא, ובמקביל הוא גם שוחק את רווחיותו כי הוא תומך במגמת הייסוף הריאלי של השקל שהתפתחה בעקבות התמודדותה המוצלחת של ישראל עם המשבר.
להאטת הביקוש בשנים אלה תרמה גם ירידה בהשקעות. ב-2014 בלטה במיוחד הירידה בהשקעות בתשתיות (חשמל, מים ותחבורה) ובשירותים הציבוריים. ההשקעה בבתי מגורים נותרה יציבה ברמה הגבוהה שאליה היא הגיעה לפני שנתיים.
בנק ישראל הגיב להתפתחויות בשלוש השנים האחרונות באמצעות הפחתות ריבית ורכישות מטבע חוץ, ותגובה זו מיתנה את הרפיון בביקוש ואת הכוחות לייסוף. השפעתה של הריבית הנמוכה בלטה השנה בתחום הצריכה הפרטית, היות שקצב גידולה האיץ בזכות רכישה של מוצרים בני-קיימא. תגובת הבנק גם הובילה לפיחות שחל במחצית השנייה של השנה ותרם לעלייה שניכרה ביצוא ברבעון האחרון.
המשרות הלכו למקום הלא-נכון
שוק התעסוקה הגמיש של ישראל המשיך לספק בשורות ב-2014: האבטלה המבנית שהמשיכה לרדת. שיעור התעסוקה במשק עלה ללא לחצים לעליית שכר ומשום כך ללא תרומה לאינפלציה השלילית. החדשות הפחות טובות הן שהרכב הביקוש לעובדים במשק הוסיף לנוע לעבר גידול בפעילות עתירת עבודה כמו השירותים הציבוריים במקום למקומות עתירי הון וידע כמו תעשיית ההיי-טק.
התמשכות ההאטה בצמיחה במרביתם המכריעה של המשקים המפותחים היא הגורם המרכזי למתינותה של הצמיחה במשק בשנים האחרונות. הערוצים המרכזיים שדרכם האטה זו מחלחלת למשק הם ירידת הביקוש ליצוא וירידת הביקוש להשקעות במשק.
לגבי האינפלציה השלילית מציינים בבנק ישראל כי היא נגרמה כתוצאה מירידה חדה של מחירי הנפט, והמשך ירידה של מחירי שאר המוצרים הסחירים, והתמתנות בעליית מחירי המוצרים הלא-סחירים, שמקורה בהיצע מקומי.
הגירעון המבני "ניצל" השנה כתוצאה מהקדמת הבחירות, ביטול יוזמת "מע"מ אפס" של שר האוצר יאיר לפיד והגדלת הוצאות הממשלה שתוכננה בתקציב 2015. באשר לגירעון התקציבי שהטריד את מנוחתם של קברניטי המשק ב-2013 מציינים בבנק ישראל כי המדיניות הפיסקלית שכללה צמצום הוצאות והעלאת מיסים הביאה לצמצומו של הגירעון ב-2014 ל-2.6% תוצר (ממשלה רחבה), וגירעון הממשלה המרכזית הסתכם ב-2.8% תוצר, בהתאם לתכנית המקורית על פי התקציב. זאת, למרות גידול חד של הוצאות הביטחון.