וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רשות המסים: גוגל ופייסבוק ישלמו מס על הפעילות בישראל

חן מענית

2.4.2015 / 13:05

עמדת רשות המסים: חברות האינטרנט הזרות וכל תאגיד זר אחר חייב בתשלום מע"מ כעוסק מורשה ולעתים גם במס הכנסה

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
גוגל גלאס/מערכת וואלה!, צילום מסך

חברות האינטרנט הזרות וכל תאגיד זר אחר המקיים פעילות עיסקית מהותית בישראל חייב ברישום במע"מ כעוסק מורשה ועסקאותיו חייבות במס ערך מוסף (מע"מ) ובתנאים מסוימים ולגבי חלק מהחברות (אם פעילותן הגיעה לכדי "מוסד קבע"), גם במס הכנסה.

כך עולה מעמדת רשות המסים שפרסמה היום (ה') טיוטת הנחיות למיסוי פעילות של חברות זרות בישראל באמצעות האינטרנט. המשמעות היא שחברות ענק כמו גוגל ופייסבוק יצטרכו להירשם כעוסק בישראל ולשלם מס בארץ על הכנסות מהשירותים שהן מעניקות כאן כגון פרסום או קידום אתרים.

לנוכח ההתרחבות העצומה שחלה בשנים האחרונות בפעילות הכלכלית באמצעות האינטרנט בישראל ובעולם כולו ולאור הצורך בהתמודדות עם הכלכלה המשתנה, פרסמה רשות המסים להערות הציבור טיוטת חוזר המסבירה באילו מצבים ניתן יהיה לראות את הכנסותיו של תאגיד זר (תאגיד שאינו תושב ישראל) ממתן שירותים באמצעות האינטרנט לתושבי ישראל כחייבות במס בישראל.

מס הכנסה

על פי המצב החוקי הקיים, הכנסות תאגיד זר ממתן שירותים לתושבי ישראל חייבות במס הכנסה אם הן הופקו בישראל. במידה והתאגיד הזר הינו תושב מדינה עימה יש למדינת ישראל הסכם למניעת כפל מס (אמנת מס), יחויב התאגיד הזר במס בישראל רק אם פעילותו הגיעה לכדי "מוסד קבע". מוסד קבע מוגדר באמנות המס כמקום עסקים קבוע העומד לרשות המיזם או כאשר פעילות המיזם בישראל מתבצעת באמצעות סוכן שהוא בעל הסמכות לכרות חוזים בשם המיזם.

לאור השינויים שחלו בכלכלה ה"מסורתית" והמעבר לכלכלה "דיגיטלית" מבהיר החוזר של רשות המסים כי מוסד קבע יכול ויתקיים בישראל כאשר הפעילות הכלכלית של התאגיד הזר היא בעיקרה באמצעות האינטרנט ומתקיימים תנאים נוספים כגון: אתר החברה הזרה מקשר בין לקוח ישראלי לספק ישראלי ומותאם לשימוש לקוחות ישראלים, נציגי התאגיד הזר מעורבים באיתור לקוחות ישראלים או באיסוף מידע, התאגיד הזר מעניק לסוכנו בישראל סמכות להתקשר בעסקה שתחייב את התאגיד הזר, ועוד.

מע"מ

מבחינת החיוב במס ערך מוסף (מע"מ), כאמור, קובע החוזר כי תאגיד זר המקיים פעילות עיסקית מהותית בישראל חייב ברישום במע"מ כעוסק מורשה ועסקאותיו חייבות במע"מ. כך לדוגמא, תאגיד זר המפעיל אתר אינטרנט המעניק שירותי פרסום/תווך ללקוחות ישראלים המופנים לצרכנים ישראלים חייב ברישום במע"מ והכנסותיו מלקוחות ישראלים יחייבו במע"מ.

‏שאלת מיסוי חברות האינטרנט הזרות נדונה ברשות המסים מזה זמן והיא גם עמדה בבסיסה של עתירה שהוגשה לבג"ץ כנגד שר האוצר ומנהל רשות המסים, משה אשר, גוגל ופייסבוק - בטענה כי יש לבטל "הפטור" ממע"מ לחברות ענק אלה. במארס 2014 דחה בג"ץ את העתירה, עקב העובדה ששר האוצר ורשות המסים הצהירו כי הם מגבשים את כללי המיסוי החדשים שיחולו על החברות הללו.

‏השופט עוזי פוגלמן, בהסכמת השופטים יורם דנציגר ויצחק עמית, קבעו כי דינה של העתירה להידחות על הסף, "בהיותה מוקדמת". בהחלטה צוין כי "אכן, אופן יישומו של חוק מע"מ על תאגידים רב-לאומיים - ככל שמדובר בעסקאות או בפעילות המבוצעות דרך האינטרנט - עלול לעורר שאלות מורכבות שעשויה להיות להן השלכה רחבה".

אולם, הוסיפו השופטים, "מתשובת המדינה למדנו כי הגורמים האמונים על אכיפת החוק עמלים על גיבוש חוזר מקצועי בנושא זה, שיפורסם בתקופה הקרובה. חוזר זה נועד להסדיר את העניין ועשוי לייתן מענה לטענות המועלות בעתירה (כולן או חלקן). במצב דברים זה יש להותיר לשר האוצר ולמנהל רשות המסים פרק זמן סביר לגיבוש עמדתם בסוגייה, ועל כן אין מקום להידרש לטענות המועלות בעתירה בעת הזו".

‏‎‎העתירה הוגשה על-ידי עו"ד גיא אופיר באוקטובר אשתקד, בטענה כי "עבור רשות המסים, כל הנישומים שווים בפני נטל המס הכבד, אבל מקצת הנישומים שווים יותר, ולכן הם אינם נדרשים לשלם מע"מ, ואף לא עומדים לדין פלילי בגין תכנון מס אגרסיבי, אי-דיווח והטעיית הצרכן הישראלי לסבור כאילו המע"מ שנגבה ממנו משולם חזרה לקופה הציבורית".

‏בקבוצת אותם "שווים יותר", טען אופיר, מצויים תאגידים רב-לאומיים. לטענתו, אותם "שווים יותר, הפטורים מהעברת תשלומי המע"מ, מקיימים מסחר בישראל, בעברית, תוך סליקת כרטיסי אשראי מקומיים, עריכת קידום מכירות ושיווק בעברית בישראל, חיוב לקוחותיהם בשקלים, רישום עשרות סימני מסחר בישראל, אחזקת לוגיסטיקה, רואי חשבון ועורכי דין בישראל.

‏מנגד, שר האוצר ומנהל רשות המסים טענו כי הוראות חוק מע"מ, הקובע כי "על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מע"מ", ממחישות כי בשונה ממקרים שבהם מוטל מע"מ על מכירת נכס או שירות בידי עוסק בישראל - הרי שככל שמדובר בפעילות של תאגידים בינלאומיים, המבוצעת דרך רשת האינטרנט, החלת הוראות החוק מורכבת יותר.
בהקשר זה, טענו האוצר ורשות המסים, עולה השאלה מהו "מקומה" של פעילות המתבצעת במרחב הסייבר, וכיצד משליך הדבר על רישום בישראל של תאגידים בינלאומיים המבצעים פעילות באינטרנט.

‏לטענתם, "מהפכת האינטרנט" יצרה מציאות חדשה ומתפתחת באופן תדיר, המעוררת שאלות סבוכות של מיסוי בינלאומי, שבמסגרת מתן המענה להן יש להביא בחשבון לא רק את התשובות לפי דין המס הישראלי, אלא גם לפי דיני המס של מדינות אחרות.

‏בשאלות אלה דנה ועדה מיוחדת ברשות המסים, אשר ביקשה לפתור את בעיית החלת החוק על החברות הרב-לאומיות. הוועדה גיבשה את המזכר ‏‎‎‏שפורסם היום ואשר אמור להיות מיושם בעתיד הקרוב.

עו"ד גיא אופיר, מסר בתגובה למזכר: "למרות שיש לבחון את היישום בפועל, בכל הנוגע לחיוב במע"מ, מדובר במהפכה של ממש. אם ייושם החוזר ככתבו וכלשונו, גוגל, פייסבוק, יוטיוב, אמזון, מיקרוסופט, ותאגידים אחרים, יחוייבו בתשלומי מע"מ לקופה הציבורית. המדובר בתוספת לקופה הציבורית של סכומי עתק. משהו שיכול להקטין גרעון".

לדברי אופיר, "רשות המסים, אומנם באיחור של עשרים שנה, ביצעה בחוזר שינוי תודעתי, ונפטרה מ'מבחן מיקום השרת'. על פי מבחן ארכאי זה, שאפילו בתי המשפט כבר ביטלו בשנת 2004, תאגיד זר. חוייב במע"מ, רק אם שרת האינטרנט שלו היה בתוך ישראל. כידוע, בעידן האינטרנט המהיר, אין משמעות למיקום השרת כדי לתת שירות לגולשים ישראלים. טוב שרשות המיסים נפטרה ממבחן ארכאי זה.

"לגבי שאלת חיובם של תאגידים אלו במס הכנסה, אני חושב שבנושא זה רשות המיסים יכלה להתנסח טוב יותר. דרישתם, כי לתאגיד הזר יהיה 'סוכן' בישראל כחלופה למקום עסקים קבוע, היא דרישה מיותרת. לגוגל יש צוות שלם של ישראלים באירלנד, אשר מתקשרים מאירלנד עם עסקים וצרכנים ישראלים, מנהלים עמם מו"מ, וסוגרים עסקאות בסכומים משמעותיים, ולרוב הם אינם מקיימים פגישות בתוך ישראל. בעידן הסקייפ, האימיילים, ויתר הטכנולוגיות, אתה לא צריך להחזיק 'סוכן' פיזית בתוך ישראל כדי לנהל עסקים בישראל. לכן, אני חושב שהכנסת המילה "סוכן" לחוזר, ולתת למונח תיאור שיכול להתפרש כסוכן פיזי, מיותרת".

לדבריו, "לאופיר חשוב להסביר, כי גוגל למשל, מתעקשת לטעון, כי גוגל ישראל בע"מ אינה סוכן שלה בישראל, ובסה"כ נותנת לה שירותים טכנולוגיים (עיברות הטכנולוגיה הגוגלית). אני מניח שיועצי המס של גוגל, ינסחו לטעון שאין לגוגל "סוכן" בארץ, ולכן אין בהוראת החוזר כדי להכניס את גוגל למעגל משלמי המס. לכן, אפעל מול רשות המיסים לשנות הנוסח כך שינוסח בצורה נבונה יותר.

"יחד עם זאת, כן אפשר לברך על שינוי דרמטי, שמקדם אותנו לכיוון גביית מס בצורה שווה והוגנת, מאלו שמרוויחים הכי הרבה – תאגידים רב לאומיים. ראוי שנזכור, כי התאגידים הרב לאומיים, לא רק שלא משלמים מס, הם גוזלים הכנסות מתאגידים ישראלים שכן משלמים מס, ומרכזים את הוצאותיהם במשק הישראלי. לכן, אי גביית המס, היא נזק כפול ומכופל", נמסר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully