דנקנר בחקירה: "כשאיתי ביקש עזרה - הרגשתי שאני צריך לעזור"

בפעם השנייה השבוע, נוחי דנקנר עלה היום (ד') לדוכן העדים במשפט שבו הוא עומד לדין בחשד הרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות לכאורה בפברואר 2012, במטרה לשפר את סיכויי ההנפקה שערכה החברה באותה עת. דנקנר עומד לדין ביחד עם איתי שטרום בבית משפט המחוזי בתל-אביב בפני השופט חאלד כבוב.

חקירתו של דנקנר על-ידי התובעת מטעם הפרקליטות גלשה לפסים לא נעימים, כצפוי, וכאשר דנקנר טען כי אינו זוכר פרטים מסוימים, הוא אף ציין כי "אבי ביקש ממני פעם להפגש אצל נוירולוג בגלל בעיית זיכרון", ואז התובעת השיבה: "אתה זקוק לנוירולוג כדי להיזכר בחקירות שלך?". דנקנר ענה: "הנוירולוג בדק אותי ואמר שהכול בסדר".

במהלך מפתיע, הפרקליטות הקרינה היום בבית המשפט קטעים מצולמים מחקירתו של דנקנר ברשות ניירות ערך. דנקנר מתנגד שהקטעים ישודרו בתקשורת, והשופט כבוב יכריע בסוגייה.

דנקנר אמר במהלך עדותו בהקשר לקטעי הווידיאו כי "אם הפרקליטות תבחר להקרין זאת - והיא לא תבחר - תראו את ההפתעה הענקית שלי כשנודע לי מהחוקר שאנשים עשו 'פליפ' על המניה. הייתי די בשוק מזה".

"עכשיו הולכים לראות סרט?", התבדח דנקנר כשהחלו להקרין את הקטע מחקירתו ברשות ניירות ערך.

להלן הקטע מחקירתו של דנקנר שהקרינה הפרקליטות באולם בית המשפט:

חוקר: "ההלוואה שנתת לאיתי שטרום נועדה לתת כתף להשקעה שלו ולהתמסרות שלו".

דנקנר: "נכון, באמת חברים... יש בן אדם שיזם ועשה פעילות, וכאן אני פותח סוגריים ואומר שאני לפעילות לא חוקית, פעולות מתואמות – לא מודע. אני לא בסרט הזה, אני לא יודע שמכר במחיר יותר נמוך משקנה... אבל כאשר בן אדם, כמו לוחם השייטת שציינת, עושה ברצון כל-כך טוב כלפיי, ואחרי כמה ימים בא ואומר שהוא נקלע לבעיית אשראי, תזרים - שאלתי אותו בכמה כסף מדובר, ונתתי לו הלוואה".

חוקר: "על מה הוא נלחם?".

דנקנר: "הוא עשה מה שהוא חושב שנכון כדי לסייע להנפקה".

חוקר: "איך זה מסייע להנפקה?".

דנקנר: "הואיל ויש מאסה גדולה של סחורה, והוא קלט אותה".

חוקר: "איך זה מסייע להנפקה?".

דנקנר: "אחד - בכך שרואים שיש כאן קונים ולא רק מוכרים. שתיים - בכך שרואים שמאסת המוכרים לא ממוטטת את המניה בשוק; ויש עוד היבטים".

חוקר: "יוצא בדיעבד שאתה מממן את הפעילות הזאת".

דנדנר: "אני בשום נקודת זמן עד הפנייה לעזור, לא ידעתי... כשבאה הפנייה לעזור, קצת התאכזבתי מהחוסן של ISP, כי חשבתי שלא נגיע לדבר כזה שיבקש ממני עזרה, אבל מרגע שביקש – ישר ידעתי שאעזור".

חוקר: "למה? מחויבות מוסרית?".

דנקנר: "הרגשתי שאני כחבר צריך לעזור".

עו"ד איריס ניב-סבאג, הסנגורית של שטרום, החלה לחקור את דנקנר בקצרה, ובהמשך תחל גם החקירה הנגדית. דנקנר סיפר כי האמין שקבוצת אי.די.בי בה הוא שלט בעבר תצא מהמשבר, וכעדות לכך רכש מניות בכספו הפרטי בסכומי-עתק.

"האמנתי שאי.די.בי תצא מהמשבר שלה", אמר דנקנר. "כסף פרטי רב שלי נכנס ויועד לרכישת מניות אי.די.בי עד נובמבר 2012".

דנקנר נשאל על-ידי עו"ד ניב-סבאג על הרכב המשקיעים בהנפקה, ואמר כי "למרות הפרסומים בעיתונות שהתייחסו לאמירה שלי על כך שגברת כהן מחדרה לא השתתפה בהנפקה, בדקתי שוב את הנתונים. 85% מהמשתתפים בהנפקה היו מה שמכנים 'חברים', ולא כפי שפורסם".

"אני רוצה לומר לגבי האמונה שלי בחברה", אמר דנקנר בהמשך, "אני באופן אישי השקעתי כסף פרטי רב ואז לקחתי אשראי נוסף מבנק זר. במשך עוד כ-9 חודשים, עד נובמבר, האמנתי בחברה, עד כדי כך שרכשתי מניות אי.די.בי בסכומי-עתק, לפחות ב-56 מיליון שקל".

דנקנר התייחס שוב לאותה "הנפקת חברים" שעומדת במרכז הפרשה ולא אישר לסנגורית של שטרום כי הקונים מחוץ לבורסה ששלח לשטרום - אילן בן-דב, יוסי ויליגר וצביקה בארנבוים - הם חברים או ידידים שלו.

לדבריו, "וינטראוב וטיסונה הם מעגל רביעי. היכרות של שלום ולא יותר. יוסי ויליגר בא אליי הביתה להתייעצות. לא ביקשתי שיבוא. ואני מדגיש - באותו זמן היו לי 300 מיליון שקל מובטחים בהנפקה. לגבי בארנבוים ובן-דב הוכח שהבנתי בתחושות שלי שצדקתי שהם לא יקנו. אבל בארנבוים ידיד שלי. זה לא פגע ביחסים בינינו".

במילים אחרות, דנקנר מסכם את יחסיו עם 5 הרוכשים מחוץ לבורסה, כאשר לדבריו לא כל החמישה הם חברים טובים שלו, וביניהם יש ידידים במעגל שלישי.

לאחר חקירתה של עו"ד ניב-סבאג, החל עו"ד משה ישראל, עורך דינה את אי.די.בי, לחקור את דנקנר.

"הפנייה שלי לבנק הבינלאומי היא מיתוס", אמר דנקנר בהתייחס לחשד שמא הוא לחץ על בכירי הבינלאומי לשחרר אשראי לשטרום שיקנה עוד מניות אי.די.בי.

"אבי פישר העביר מספר טלפון של שטרום לוינטראוב. אבי לא ידע? הוא לא ידע?", הוסיף דנקנר.

עו"ד ישראל ציין כי "כל הפעילות מחוץ לבורסה הייתה ללא ידיעת החברה", ודנקנר חיזק את דבריו כשאמר: "אייל סולגניק לא ידע כי היה יותר מרוחק... לא דיווחתי לאף אחד בחברה. אנשים היו צריכים לדווח לי".

"היו 3 קבוצות של משקיעים", אמר דנקנר. "קבוצה ראשונה – אנשים שלא הכרתי היטב, כלומר, לא'חברים ממש'. לדוגמה גלעד טיסונה, שהוא חבר של עומר, בני. לא הכרתי אותו למעט מסיבת יום הולדת אחת אולי. גם שמעון וינטרוב, לדוגמה, אדם שזכרתי מי הוא, וידעתי שצריך להגיד לו שלום בנחמדות, לא יותר מזה".

"קבוצה שניעה", המשיך דנקנר, "זה אנשים כמו יוסי ויליגר (שקנה דרך איתי שטרום), שהגיעו אליי. יוסי בא אליי לפגישה סביב עשר בלילה. אני באותו זמן יושב עם ביטחון עצום שיש לי 300 מיליון שקל מובטחים בהנפקה הזאת. זה בן אדם שבא אליי הביתה להתייעץ איתי, והגענו לרעיון שיקנה בשוק.

"קבוצה שלישית, אנשים כמו אילן בן-דב וצביקה ברנבאום. אני פניתי אליהם".

בהמשך נחקר על-ידי עו"ד משה ישראל, המייצג את החברה, ונשאל על מודעותם של מנהלי אי.די.בי לגבי פעילותו של דנקנר יחד עם שטרום לקידום ההנפקה.

"הפניתי אנשים לשטרום מסיבות שונות", אמר דנקנר. "זה מתחיל מפנייתו של איתי, שמנהל עסקים בשביל עצמו. הפנתי אליו חלק מהאנשים ועזרתי לו בקבלת הלוואה, כי נעניתי לפנייתו באופן חברי. כמובן שזה עלה גם עם האינטרסים שלי, כלומר של החברה. ואגב, גם אם לא תאהב את זה, כשאני אומר 'אני' - אני מדבר על החברה".

"אבל איל סולגניק, המשנה למנכ"ל שהיה אחראי על רגולציה, ובכירים אחרים בחברה לא ידעו על הפעילות שלך עם שטרום?", שאל עו"ד ישראל.

"חלק ידעו", השיב דנקנר. "לדוגמה אבי פישר (אחד משותפיו של דנקנר באותה העת). אני בכלל לא ידעתי אז שמזכירתו של אבי פישר העבירה את מספר הטלפון של איתי שטרום לשמעון וינטרוב. אז אבי פישר לא ידע? פתאום יש קשר שאני לא יודע איך נוצר בין וינטרוב לשטרום".

"האם אייל סולגניק לא ידע על הרכישות מחוץ לבורסה?". שאל עו"ד ישראל. "זה נכון, מה שאמר סולגניק בעדותו שהיה מרוחק, 'במעגל השני', והוא גם בנה סביב זה תיאוריות, למה זה טוב", השיב דנקנר.

בתחילת חקירתו הנגדית על-ידי התובעת עו"ד חנה קורין, נשאל דנקנר על מידת מעורבותו בנעשה בקבוצה. "אני ביקשתי שכל אחד לפי כישוריו יירתם וייכנס לכלל תעשיות, צביקה לבנת ואבי פישר, שנכנסו יחד לתפקיד מנכ"לים משותפים. אני לא רוצה להגיד שהם עשו בחברות מה שהם רוצים. אבל נתתי להם יד ניהולית חופשית שבכפוף לפיקוח הדירקטוריון הם מתנהלים בעצמם. כמחצית ממה שקרה בקבוצת אי.די.בי, אני קראתי בעיתון. רמת המעורבות שלי הייתה נמוכה מאוד מאוד".

"אתה אומר שלא היית מעורב במבצעים של שופרסל – זה ברור לי", העירה התובעת. "שלא יהיה לך ברור, כי לפעמים הייתי מעורב", אמר דנקנר. "אין ספק שעסקת גם בפרטים – האם הנהגת, הובלת וניווטת?", שאלה התובעת.

"כשנכנסתי לקבוצה, מצאתי ים גדול של חברות שהגעתי למסקנה שצריך לממש רבות מהן, ויצאתי למסע של מימושים", השיב דנקנר. "נכנסתי אישית יותר לקבוצות שדרשו טיפול, לדוגמה שופרסל. לאחר שהבאנו את שופרסל ממצב של הפסדים למצב של רווחיות, הפסקתי להתעניין. שם הייתי מאוד מעורב, עד כדי בחירת שמות המותגים והצבעים שלהם. לאחר שהתייצב המצב, הפסקתי להתעניין בשופרסל והפסקתי להיות מעורב בפרטים בשופרסל, עד לרמה שעובדים שאלו: 'נוחי, אתה לא אוהב אותנו יותר?'".

דנקנר לא התבייש להפנות אצבע מאשימה כלפי עורכי הדין שייצגו אותו בעבר ושמייצגים אותו בהווה.

"אתה מסתייג מהצהרה שקראתי לך – המתארת את מידת המעורבות שלך בנעשה בקבוצת אי.די.בי – למרות שהעתקתי את הנוסח מדוח הדירקטוריון שהוגש לבורסה, ושאתה חתמת עליה בעבר", שאלה עו"ד קורין.

"נכון – יש הבדל בין פסקה שנוסחה על-ידי עורכי הדין כחלק ממכלול, לבין הקראת הנוסח הזה, כשאנחנו עוסקים באישום פלילי, ואני לא יודע לאן את חותרת", השיב דנקנר.

קורין: "אז כשזה נוח לך כדי לקבל גמול כיו"ר דירקטוריון - אתה מסכים לנוסח, וכשזה לא נוח בבית המשפט - אתה מתנער ממנו. זה מאפיין מאוד את קו ההגנה שלך".

דנקנר: "את התגובה שלנו לדברים שנכללו בכתב האישום כתב עו"ד אדרת, והוא נמצא פה, את יכולה לשאול אותו".

קורין: "יש נאשמים שהסבר מסוג של גלגול אחריות לעורך הדין יותר מתקבל על הדעת לגביהם, ויש כאלה שפחות – אתה נמנה על הקבוצה השנייה".

דנקנר: "אני לא רוצה לענות בשמו של מר אדרת".

כבוב: "בזמן אמת, לא הסתייגת מהנוסח הזה".

דנקנר: "לא, לא ראיתי לנוסח חשיבות גדולה, עכשיו, כשאנחנו בבית המשפט, אני רואה לזה חשיבות יותר קריטית".

בהמשך החל ויכוח בין דנקנר והתובעת, עו"ד קורין, על מידת השפעתו של דנקנר במשק הישראלי.

קורין: "כונית 'האיש החזק' במשק".

דנקנר: "אני לא יודע מה זה אומר 'חזק' – לא יכולתי ללחוץ על כפתור ולגרום להפגנה בנמל אשדוד".

קורין: "אבל היומן שלך מעיד שהיית חזק – שנפגשת עם האנשים המשפיעים ביותר בבתיהם והם בביתך".

דנקנר: "היומן אכן מעיד שכך".

קורין: "בתקשורת קוראים לך טייקון".

דנקנר: "והיום קוראים לי טייקון לשעבר. אני מתייחס למילה הזאת – 'טייקון'. אני סולד מהמילה הזאת, אני חושב שזאת מילה לא נכונה."

קורין: "אושיה?"

דנקנר: "עמדתי בראש קבוצת חברות גדולה במשק... אם את מתכוונת שהייתי

אדם 'נחשב', וכשהייתי מתקשר לאילן בצרי הוא היה מדבר איתי – זה נכון".

דנקנר נאשם בכך שרקם לכאורה וביצע תוכנית מירמה שבמסגרתה הריץ את מניות אי.די.בי בהנפקה ב-2012. כתב האישום בפרשה הוגש ביוני אשתקד נגד דנקנר, שטרום והחברות אי.די.בי וקלוז טריידינג (לשעבר ISP פייננשיאל טריידינג) שבבעלות שטרום.

ביום ראשון השבוע דנקנר העיד בפעם הראשונה והכחיש את האישומים נגדו. הוא חזר על קו ההגנה כי מדובר בהנפקת חברים שהאמינו בו, וכי לא היתה שום הרצה מבחינתו.

דנקנר צפוי היום להיחקר בחקירה נגדית על-ידי התובעים, עוה"ד חנה קורין ועמית בכר מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).

התובעים יעמתו את דנקנר עם הראיות המוכיחות לדברי המדינה את טענותיה כי דנקנר, שטרום, והסוחר עדי שלג שהפך לעד מדינה, הגו והוציאו לפועל תוכנית מירמה להרצת המניות.

הנאשמים מכחישים, כאמור, את הנטען נגדם.