יואב צוראל הקים את הסטארט-אפ המצליח Feex, שמסייע לצרכנים להפחית עמלות בגופים הפיננסיים, במהלך לימודיו. הוא היה רק בן 27, סטודנט למדעי המחשב בבינתחומי בהרצליה וחניך בתוכנית זל ליזמות, שהתחיל להריץ רעיונות לסטארט-אפ משלו. למזלו, המנטור שהוצמד לו ולשותפו דוד וייס היה אורי לוין, מייסד החברה המצליחה ווייז. חצי שנה נמשך החיפוש המתסכל.
"רצינו למצוא בעיה ענקית ולפתור אותה - ולא ממש איתרנו אחת כזו. וביום בהיר אחד אורי סיפר שהוא מצא את עצמו משלם אלף שקל דמי משמרת לניירות ערך בבנק, ואז הוא שלח לבנק שאלה באימייל על מהות העמלה הזו והם החזירו לו אימייל ונתנו לו זיכוי על העמלה ועוד 100 אחוז הנחה לפעם הבאה. ואז אורי בא במין משפט: 'אני לא יודע שיש פה רעיון לסטארט-אפ, אבל לא ידעתי שאני משלם את העמלה הזו, שלחתי אימייל, קיבלתי 1,000 שקל זיכוי, ואם יש עוד אנשים כמוני - אז יש פה רעיון. ומפה יצאנו למסע הזה של הגילוי".
- אז הוא בעצם נתן לך את הרעיון לסטארט-אפ שלך.
"זה הרבה מעבר לרעיון. מיזם כמו Feex, שלוקח שוק של 600 מיליארד דולר עמלות בשנה בארה"ב ומנסה לצמצם אותו לרעיון פרקטי - לא הייתי יכול, בגיל 27, לעשות בלי אורי. זה לא רק עניין של אומץ, אלא דורש הכוונה ויכולת לצאת רחוק רחוק ממרחב הנוחות שלי, ואי אפשר לעשות את זה בלי מישהו שיגיד לי שזה בסדר".
רעיון המנטורינג - חניכה של אדם צעיר בידי אדם מנוסה - אינו ייחודי רק לתחום היזמות. תוכניות מסוג זה קיימות במוסדות אקדמיים ובחברות גדולות ותכליתן לאפשר לאנשים צעירים בתחילת הקריירה חניכה מאדם מנוסה שיוביל אותם צעד צעד בדרך הפתלתלה ומרובת המוקשים של הקריירה שלהם. בשנים האחרונות זה ממש הפך לטרנד. מנטור טוב הוא זה שיודע להציב אתגרים, לשאול שאלות קשות שהחניכים מתקשים לשאול את עצמם, אבל גם להחזיק את היד ולהרגיע את הפחדים.
"כמנטור אני לא אינטרסנט", אומר יאן פודקמיין, 44, סמנכ"ל ב-Powermat, שחנך כבר שלושה חניכים במסגרת תוכנית "מגדלור" של ארגון בוגרי קורס חובלים, המיועדת לחבר בין בוגרים צעירים בתחילת הקריירה שלהם, לבין בוגרים מנוסים בתפקידים בכירים. "אני לא הורה שיש לו אינטרס לכוון את הילד ואני לא הבוס שלו. ככזה אני יכול לשאול אותו את השאלות הנכונות, שרק אדם כמוני יכול להרשות לעצמו לשאול".
לדברי דליה נרקיס, יו"רית מנפאואר ישראל ומנהלת מדינות אגן הים התיכון במנפאואר העולמית, גם אם מדובר במנטור מתוך הארגון, כדי לייצר מרחק המנטור לא יכול להיות קולגה או מנהל ישיר, שכן יש דברים שהעובד הנחנך, ה-mentee, יתקשה לחלוק עם הבוס הישיר. "אחד האתגרים שמנהל פוגש הוא חוויה של בדידות, כי אי אפשר לחלוק עם המנהל כל דבר מבלי להצטייר כמי שלא יודע להתמודד. אני חונכת אנשים בארגון שלנו שלא הכרתי קודם והעובדה שאני עובדת עם אנשים שלא כפופים לי ישירות מאפשרת פתיחות מאוד גדולה".
אמיר נחמיה (27), בוגר קורס חובלים שנחנך על ידי מנטור במסגרת מגדלור, במהלך הקמת הסטארט אפ שלו, Mobile Lesson, "סטארט-אפ כזה מתייעץ עם הרבה מומחים, אבל המנטור שקיבלתי הוא מישהו שהוא לא משוחד, שאתה יכול לפתוח בפניו את הלב ולבוא הכי נקי. הוא חסר אינטרסים, לעומת יועצים אחרים שמנסים למכור את עצמם או להכווין אותך לכיוון מסוים או להגיע עם איזו אגנדה. מנטור לא מנסה להרשים, השיחה היא מאוד חברית ומאוד פתוחה. אני מדבר איתו חופשי ומקבל את העצות שלו, ולמרות שהחניכה הסתיימה, אנחנו עדיין מתייעצים באופן קבוע".
למרות הריחוק ואולי בזכותו, לעניין הרגשי יש תפקיד משמעותי במנטורינג. לדברי צוראל, בתחום היזמות הסוער הדבר בולט במיוחד. "היזם חי בתוך רכבת הרים, בראש והראשונה רגשית. כשאתה למעלה אתה בעניינים, אבל אתה יכול להתרסק לתחתית בפחות משבוע ולהרגיש שאתה עומד לסגור את החברה - למרות שבפועל לא קרה כלום, הכול בראש. יזמים נוסעים ברכבות הרים כאלה כל החיים ויודעים איך להסתכל על זה. אחרי שנתיים אני יודע להיות גם למטה, אבל בהתחלה אתה מרגיש שזה הסוף, והמנטור עוזר לך להסתכל על העניין בצורה מפוכחת, מבחוץ".
ההסתכלות מבחוץ עשויה למנוע מהנחנך טעויות בתפיסה. "כמנטור אני מנסה לפתוח לחניך שלי את העיניים", אומר פודקמיין. "החניך הקודם שלי למשל היה עסוק באיך הוא הופך את תפקיד ראש הצוות שלו לפורמלי. עם האג'נדה הזו הוא בא אליי. אחרי תהליך ארוך הוא הבין שדווקא חוסר הפורמליות נותן לו יתרונות, ושהפורמליות היא לא באמת הדבר שהיה הכי חשוב לו. היה מישהו אחר שחש שהוא לא מקבל מספיק תשומת לב מהבוס והבוס לא מעריך אותו. בפועל, המציאות הייתה הפוכה: הוא היה תותח, סמכו עליו ולא רצו לשבת לו על הגב. עשינו תהליך שבו לימדתי אותו איך ליצור בכל זאת דו-שיח עם המנהל ולקבל ממנו פידבקים".
עולם ערכים משותף
איך מתאימים מנטור ל-mentee? קודם כול דרושה כימיה, אומרת נרקיס, אחרת זה פשוט לא יעבוד. ההתאמה האידאלית היא של חניך למנטור שהוא המודל לחיקוי שלו. תוכנית מנטורינג אמורה להימשך כחצי שנה, עם פגישה-שתיים לחודש, שאליה יביא החניך נושאים שהוא מבקש לעבוד עליהם. בתום תקופת החניכה יש להפסיק את התהליך ולתת לעובד לצאת לדרך חדשה. "יש נטייה להתמכר לתהליכים האלה, וחשוב לעצור אותם בזמן ולשחרר את החניך לעצמאות", אומרת נרקיס.
אחד התנאים להתאמה הוא עולם ערכים משותף. בתוכנית מגדלור זה בולט מאוד. "המסלול של החובלים כמעט לא השתנה, כך שכולנו, בני 50 ובני 20 ומשהו עברנו דרך אותו פילטר", מסביר פודקמיין. "דמות של קצין בים זה משהו מאוד ייחודי. בסוף אתה עומד עם צוות, מול חוף אויב, ומה שיש לך זה אותך ואת הצוות שלך. לכן צוות של כלי שיט זה מכונה משומנת מאוד מיוחדת: אם אתה נמצא בעזה עם ספינת דבור או הולך לאתר ספינת תחמושת או לחלץ אנשים ממדינת אויב ולהעלות אותם לארץ. סט הערכים הוא די ייחודי ומקרין גם על עולם העבודה".
- תן לי דוגמה.
"כשיוצאים לים, מביאים בחשבון שעלולה להיות סערה. כל הדברים מאובטחים בסירה בצורה מסודרת בלי להשאיר דברים ליד המקרה, וזה בסופו של דבר מעצב אותך ומקרין על צורת ההתנהלות באזרחות. זו דוגמה אחת לדרך חשיבה משותפת לבוגרי חובלים. דוגמה נוספת היא המסירות למשימה. בחור צעיר שלא מצליח להבין איך בקרייסס בעבודה האנשים הולכים הביתה בשמונה בערב ולא נשארים במשרד עד שהעניין ייפתר, גם אם זה אומר שלושה ימים לא לישון. אנחנו, המנטורים, יודעים להפריד את העולמות עבורם ולהסביר להם שרמת הציפיות ממך כמפקד ספינה לא חלה עליך כשאתה מהנדס בצוות".