יום העצמאות שונה מיתר המועדים שאנו מציינים בכך שהוא חג חילוני. גם יום הזיכרון, שמקדים אותו, הוא יום ייחודי בלוח השנה. מסיבה זו, עולות בכל שנה שאלות רבות לגבי זכויות וחובות העובדים בימים אלה. חשוב לציין כי המידע המובא להלן מסתמך על חוקי העבודה בלבד. ישנם מקומות עבודה רבים בהם חלים הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה, הסכמים אישיים, נהגים מחייבים וכו', הקובעים תנאים עדיפים מאלו הקבועים בחוק, ובמקרה כזה הם שיחולו.
יום הזיכרון
מה אורכו של יום העבודה ביום הזיכרון?
יום הזיכרון הינו למעשה ערב יום העצמאות (המוכר כחג לאומי בישראל), ועל כן חלים עליו הדינים החלים על ערב חג. לפיכך, אורכו של יום העבודה מתקצר, כך שבמקומות עבודה בהם עובדים חמישה ימים בשבוע (9 שעות יומיות), אורכו של יום העבודה יעמוד על 8 שעות בלבד, ובמקומות עבודה בהם עובדים שישה ימים בשבוע (8 שעות יומיות), יעמוד אורכו של יום העבודה על 7 שעות והשכר ישולם עבור יום עבודה רגיל ולא מקוצר.
האם עובד זכאי לתוספת שכר בגין עבודה ביום הזיכרון?
לא - העובד יהא זכאי לשכרו הרגיל.
מי רשאי להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון?
חוק יום הזיכרון קובע שעובד רשאי להיעדר בשכר מעבודתו ביום הזיכרון, רק במידה והוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה לחלל מערכות ישראל או לנפגע פעולות איבה. החוק מגדיר "קרוב משפחה" כהורים, הורי הורים, בני זוג, ילדים, אחים ואחיות.
יש לציין כי בשנת 2010 תוקן חוק חופשה שנתית, כך שהוא מאפשר לעובד להיעדר ביום הזיכרון כ"יום בחירה", אך עליו להודיע זאת למעביד לפחות 30 ימים מראש. יום בחירה זה ירד ממכסת ימי החופשה השנתית המגיעה לעובד.
יום העצמאות
האם עובד זכאי לשכר במידה ולא עבד ביום העצמאות?
בהתאם לצו ההרחבה הסכם מסגרת הקובע את הזכאות לדמי חגים (להלן: "צו ההרחבה"), עובד (מכל דת שהיא) יהיה זכאי לדמי חגים, כלומר לתשלום בגין יום העצמאות, על אף שלא עבד בו בפועל.
קיימת הבחנה בין עובד במשכורת חודשית (גלובלית) לבין עובד בשכר שעתי/יומי.
עובד המשתכר שכר חודשי, יקבל את שכרו הרגיל.
עובד המשתכר שכר יומי/שעתי, יקבל את שכרו הרגיל בגין יום העצמאות, בכפוף לקיומם של שלושה תנאים מצטברים: (1) העובד מועסק במקום העבודה שלושה חודשים לפחות; (2) העובד עבד יום לפני ויום אחרי החג; (3) העובד אמור היה לעבוד ביום החג.
האם ניתן לחייב עובד לעבוד ביום העצמאות?
יום העצמאות הוא יום חג לאומי לבני כל הדתות, אך הגבלת ההעסקה בו חמורה פחות. בהתאם לחוק, ראש הממשלה רשאי לקבוע מקומות עבודה שיש לקיימם גם ביום העצמאות. במידה ומקום העבודה אינו נמנה על מקומות אלה, חיוב עובד לעבוד ביום העצמאות יביא לתשלום גמול מיוחד עבור העבודה בחג.
מהן שעות עבודה אשר יחשבו כעבודה ביום העצמאות?
חוק יום העצמאות, התש"ט-1949, קובע כי יום העצמאות הינו חג מדינה ועל כן יום העצמאות יהיה יום שבתון. החוק אינו מגדיר את שעות יום העצמאות.
שיטת פרשנות אחת טוענת כי כיוון שלא מדובר בחג דתי ומכיוון שחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 קובע כי יום מתחיל בחצות הלילה וסופו בחצות, אזי עבודה ביום העצמאות תיחשב עבודה בטווח השעות הללו.
מנגד, שיטת פרשנות אחרת טוענת כי תחילת יום העצמאות הינה מיד בצאת יום הזיכרון, היינו, בסיום הטקס בהר הרצל (באזור השעה שמונה בערב), וסופו של יום העצמאות 24 שעות לאחר מכן.
לדעתנו נכון יהיה לקבוע את גדרות יום העצמאות בהתאם לשיטת הפרשנות השנייה, שכן שיטה זו מתיישבת עם הקבוע לעניין חגים אחרים, אך בתי הדין לעבודה טרם פסקו בעניין זה ובשל כך אין תשובה וודאית בנושא.
לאיזה תגמול זכאי עובד שעבד ביום העצמאות?
על מנת לקבוע אם עובד זכאי לגמול בגין עבודה ביום העצמאות צריך תחילה לבדוק האם צו ההרחבה חל עליו בהתאם לתנאים האמורים לעיל.
במידה וצו ההרחבה חל עליו, ישנן 3 גישות לתשלום עבור עבודה ביום העצמאות:
גישה ראשונה:
יום העצמאות הינו יום חג הן מכוח חוק יום העצמאות והן מכוח צו ההרחבה. בהתאם לסעיף 18(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, על מועדי ישראל יש להחיל את הוראות חוק שעות עובדה ומנוחה, התשי"א-1951, החלות על עבודה במנוחה השבועית.
היינו, עבור עבודה ביום העצמאות יהיה זכאי העובד לתמורה בסך 150%. בנוסף לתמורה עבור עבודתו של העובד יש לשלם לעובד את התמורה שהיה מקבל במידה ולא היה עובד ביום העצמאות, היינו, 100% ועל כן, בהתאם לגישה זו, עובד שעבד ביום העצמאות יהיה זכאי לתמורה כוללת של 250%.
גישה שניה:
סעיף 18 (א) לפוקדת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, מגדיר את מועד ישראל ויום העצמאות אינו מצוי בהגדרה זו.
לפיכך, עבור עבודה ביום העצמאות יש לשלם את שכר עבודתו הרגיל של העובד, היינו, 100%, ובנוסף לשלם את התמורה שהיה מקבל במידה ולא היה עובד ביום העצמאות, היינו, 100% ועל כן, בהתאם לגישה זו, עובד שעבד ביום העצמאות יהיה זכאי לתמורה כולל של 200%.
גישה שלישית:
בפס"ד תעא (י-ם) 1995-07 בנימין בנימין נ' עמותת זבחי צדק, נפסק לעובד פיצוי בסך 50% משכרו עבור עבודה ביום העצמאות, היינו, העובד קיבל את שכרו הרגיל כאשר עבד ביום העצמאות ובמסגרת פסק הדין קיבל 50% נוספים.
לפיכך, בהתאם לגישה זו, הגמול עבור עבודה ביום העצמאות בסה"כ הינו 150%.
יצויין כי פסק דין זה אינו מנומק ואינו מסביר מדוע התמורה עבור עבודה ביום העצמאות הינה 150% בלבד. כמו כן, פס"ד זה ניתן בבית הדין האזורי לעבודה ועל כן הוא אינו מהווה הלכה מחייבת.
לסיכום
משאין פסיקה ברורה ומחייבת בנוגע לתמורה עבור עבודה ביום העצמאות, יש להמתין ולראות מה ייפסק לעניין זה אם וכשסוגיה זו תובא לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה. לדעתנו, עד לפסיקת הלכה מחייבת כאמור, נכון יהיה לפעול בהתאם לגישה השנייה ולשלם לעובד עבור עבודה ביום העצמאות סך כולל של 200% משכרו.
האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים לעיל הינה על אחריות המשתמש בלבד.
*עו"ד קליה קליין, שותפה וראש קבוצת דיני העבודה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ