הקבלנים נגד קבוצות הרכישה: פנו לרשות להגנת הצרכן

התאחדות בוני הארץ, ארגון-הגג של קבלני הבניין, פנתה בימים האחרונים לממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן במשרד הכלכלה בדרישה כי תבדוק את התנהלותן של קבוצות רכישה ביחסיהן מול החברים בהן.

במכתב ששלח הסמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובנייה בהתאחדות, עו"ד אמיר הלר, והגיע לידי "גלובס", נקראה הרשות לפעול לאכיפת חוק הגנת הצרכן "כנגד פרסומים מטעים מטעם עמותות בנייה וקבוצות רכישה ומטעם הגורמים המסחריים המארגנים את הקבוצות הללו", לשון הפנייה.

פניית ההתאחדות לרשות להגנת הצרכן נעשית על רקע התחזקות הרשות בתקופה האחרונה, בין השאר הודות לחקיקה שאושרה בינואר המאפשרת לה להטיל עיצומים כספיים על חברות המפרות את חוקי הצרכנות.

רק לאחרונה נקנסה חברת גינדי החזקות בכ-2 מיליון שקל לאחר שהזכירה את המילים "מחיר מטרה" בשיווק הפרויקט שלה בקרית גת (שבו זכתה במסגרת מכרז קרקע רגיל, ולא במסגרת מכרזי "מחיר מטרה"). לפיכך, אומרים בהתאחדות, אין סיבה שגם מארגני קבוצות רכישה לא ייקנסו על פרסומים מוטעים. "ככלל", טוענת ההתאחדות בפנייתה לממונה, "הצרכנים וקבוצות אלו נעדרי ניסיון מקצועי וניהול עצמאי, הנדרש לצורך ניהול פרויקט בנייה". הקבלנים חוזרים לטענה השכיחה שבעוד רכישת דירה מקבלן נעשית במחיר סופי ומוסכם וכפופה להוראות רגולטוריות מפורטות, תוך התחייבות למפרט הדירה ולמועד מסירתה, חברי קבוצת הרכישה פועלים להגשת הצעה לרכישת זכויות בלתי מסוימות במקרקעין, ולמעשה הופכים בעצמם ליזמים. "יובהר כי מדובר בהליך הכולל נטילת סיכונים עצומים, אשר ספק אם יש לצרכנים, שאינם אנשי מקצוע בתחום, יכולת להבינם, בין בעת היחשפותם לדבר הפרסום ובין בעת היענות להצעה המופנית אליהם".

בהתאחדות מדגישים עוד את הפערים בין המחירים המוצגים לחברי הקבוצה בשלב השיווק, לאלה שהם נאלצים לשלם עם התקדמות הפרויקט: "מארגני הקבוצות מפעילים אמצעי שיווק רבים, ובכללם פרסום מסיבי בעיתונות ובאינטרנט, תוך הטעיה מכוונת של הצרכנים ומצג שווא כאילו מדובר ברכישת דירה במחירים נמוכים באופן משמעותי ממחירי השוק. שכרם של הגורמים המארגנים נגזר באחוזים מסך הכספים המתקבלים מחברי הקבוצה", נכתב בפניית ההתאחדות, "דהיינו, קיים למארגני הקבוצות אינטרס מובהק להגדיל את התשלומים של הרוכשים".

היזם ומארגן קבוצות הרכישה מוטי פלד הגיב לדברים, ואמר כי "במסווה של דאגה לצרכן, מנסה התאחדות בוני הארץ לייצר מונופול בשוק הדיור על גבם של קבוצות הרכישה. הדאגה האמורה נובעת בבירור מן העובדה שקבוצות הרכישה הולכות ותופסות נתחים גדלים בשוק הדירות החדשות, וזאת כי חלופה זו, על כל מגבלותיה, חוסכת לצרכן עשרות אחוזים לעומת מחירי השוק המופקעים". פלד הוסיף כי "ברובן המוחלט של קבוצות הרכישה נגזר שכרו של המארגן מן האומדן כפי שנקבע על ידי הקבוצה. אנו קוראים ליזמים ולקבלנים להסתפק ברווחים צנועים יותר, ולסייע יחד איתנו לזוגות הצעירים ולציבור כולו בישראל".

מהרשות להגנת הצרכן נמסר כי "בעקבות פניות רבות, החלה הרשות בלימוד ובדיקת נושא קבוצות הרכישה. לאור מורכבות הנושא בכלל, ומבחינה צרכנית בפרט, מבצעת הרשות בדיקה מעמיקה של התחום על היבטיו הכלכליים והצרכניים. הרשות פועלת בעניין מול ההתאחדות, משרד השיכון וגורמים נוספים.לאחר השלמת איסוף הנתונים וניתוח הסוגיות הצרכניות העומדות על הפרק, תבחן הרשות מהי הדרך המיטבית לטיפול בבעיות שהתעוררו".

המאבק בין הקבלנים "הקלאסיים" לבין קבוצות הרכישה (שבעבר נקראו בעיקר "עמותות בנייה") הוא ארוך שנים.

כבר לפני עשור הציגו הקבלנים מחקר שלפיו בשנת 2005 הפסידה המדינה 1.4 מיליארד שקל בשל אובדן הכנסות ממסים מהתארגנות קבוצות רכישה. בשנת 2010 הוציא מינהל הכנסות המדינה דוח ולפיו חמישית מהדירות החדשות שנרכשו בשנת 2009 נקנו באמצעות קבוצות רכישה, מה שגרם לטענת האוצר להפסד הכנסות ממסים בהיקף 211 מיליון שקל.

הנתונים הללו סייעו לקבלנים, שהפעילו במשך שנים לובי חזק מול מקבלי ההחלטות במדינה, להובלת שורת החלטות שצמצמה בהדרגה את יתרון הקבוצות וסגרה את "פרצות" המס מהן נהנו אותן קבוצות יחידים.

כבר לפני שנים נאסר על הקבוצות לפצל עסקאות (קרקע לחוד ורכישת הדירה לחוד) והוחל עליהן תשלום מע"מ ומס רכישה, בדיוק כמו בעסקה רגילה בין גורם פרטי לחברה. במקביל, בתחילת 2010 הורה המפקח על הבנקים להקצות הון בשיעור 100% על כל הלוואה הניתנת לקבוצות הרכישה.