וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

די לרטוריקה הפופוליסטית נגד תאגידי המים

28.5.2015 / 12:14

ביקורת רבה נשמעת נגד תאגידי המים. עו"ד עופר שפיר טוען כי המבקרים אינם מתחשבים בעובדות וכי הביקורת אינה מוצדקת

שורה ארוכה של מטיפים בשער קוראים באחרונה בגנותם של תאגידי המים ומבקשים לכלותם, אלא שבלהט הטיעונים אין הכותבים מניחים לעובדות להסיט אותם ממסע הצלב כלפיהם. נדמה כי הגיעה העת להבהיר את העובדות כהוויתן.

תאגידי המים והביוב קמו כפועל יוצא משימוש נרחב לתכליות אחרות שעשו הרשויות המקומיות בתשלומים שיועדו בלבדית למטרת מימון שרותי מים וביוב. הסיבות לתופעה זו מגוונות וקיימות לה נסיבות מקילות. אולם, אין חולק על עצם קיומה ומידת חומרתה ופגיעתה למשקי המים והביוב המוניציפאליים. השימוש המתמשך בתקבולים היעודיים למטרות אחרות, הוליד גרעון אקטוארי חריף במשקי המים והביוב, שגרר בליה ושחיקה מתמשכות של מערכות תשתית אלו והעדר השקעה מספקת בשיקומן וטיפוחן. מאז הקמתם התאגידים ביצעו מהפכה בתחום זה ובשנות קיומם שיפרו לאין ערוך את מצבם של תשתיות המים והביוב בתחומם, מהטעם שזהו (בשונה מהרשות המקומית) עיסוקם היחיד.

אחת התופעות עליה מלינים מתנגדי התאגידים הינה משיכת הדיבידנדים מתאגידי מים על ידי רשויות מקומיות. כדי לסבר את האוזן ולהפריך את התחושה כאילו משיכת דיבידנדנים זו הינה ענין קל לביצוע או ענין שבשגרה – אציין, כי מדובר בתהליך מורכב, המחייב עמידה בפרמטרים כלכליים מוגדרים, המעוגנים בכללים שפירסמה מועצת רשות המים וטעונה את אישור הממונה על התאגידים. סך הדיבידנדים שנמשכו על ידי הרשויות המקומיות מהתאגידים שבשליטתן בטל בשישים לעומת היקפי ההשקעות בתשתיות ובשרותי המים והביוב, ובוודאי נופל במידה ניכרת משיעורם של הסכומים שנמשכו ונגרעו על ידי הרשויות המקומיות מתוך התשלומים היעודיים, שנגבו לטובת שרותים אלו טרם הקמת התאגידים.

עוד האשמה רווחת המוטחת בתאגידים היא נסיון התעשרותם, כביכול, בשל פעילותם האינטנסיבית בסוגית איכות השפכים והקנסות אותם הם מטילים על מפעלי תעשיה במסגרת הליכים אלו. מתוך הנכתב יכול הקורא התמים להתרשם, כי מדובר בהליכים יזומים של התאגידים במטרה להעשיר את קופתם על חשבון בעלי המפעלים והציבור. אבל האמת הפשוטה היא, שפעילותם של התאגידים בתחום זה מוכתבת על ידי מועצת רשות המים ומדינת ישראל, מכוח שתי מערכות כללים שפירסמו בתחילת העשור הנוכחי. אלו קובעות נורמות מוקפדות של איכות שפכים ומחייבות את כל החוליות בשרשרת ייצור השפכים.

כללים אלו מיועדים להגשים מדיניות לאומית בתחום איכות הסביבה, שעיצבה וגיבשה המדינה. "חטאם" של התאגידים הוא בכך שהם הופקדו, לצד גורמים נוספים, על אכיפתה של מדיניות זו, על הסנקציות הכספיות הקבועות בה, וכי הם מוציאים אותה לפועל בהעדר כל שיקול דעת הנתון להם בעניין. לכן, נשגב מבינתי מה עניין לאכיפת כללים אלו ולתאוות התעשרות של התאגידים.

בהקשר זה ראוי גם לציין, כי על כללי השפכים כשלעצמם, נמתחת לא אחת ביקורת גם מצד תאגידים בשל נוקשותם. אולם מנגד, ראוי לזכור כי כללים אלו נועדו לתכלית אקולוגית ראשונה במעלה במטרה להגדיל את מלאי המים במדינה באמצעות טיהור שפכים ובד בבד, למנוע זיהום מקורות מים באמצעות חלחול שפכים מזהמים, והרי אין אכיפה בלא סנקציות.

מכל מקום, לבטח אין כל קשר בין כללי השפכים והקנסות המוטלים מכוחם, לבין הורדת מחירים. ודאי שאין כל קשר בין ביטול התאגידים ל"החזרת השקעות אל משק המים והביוב וחיזוקו" כפי שנטען לעיתים. נהפוך הוא, קיימת סבירות גבוהה לנוכח המציאות טרום התיאגוד, כי התוצאה תהא הפוכה לחלוטין. הליך התיאגוד ותוצריו אינם חפים מבעיות בהן שומה עלינו לטפל. אולם בינן לבין עצם החשיבות וההצדק לתיאגוד בכללו, רב המרחק, שכן העילה והטעם בעטיים נולדות התאגידים שרירים וקיימים.

• הכותב הינו עורך דין העוסק ומתמחה בתחום המוניציפאלי ובתחום התשתיות ומחברם של הספרים "אגרות והיטלי פיתוח ברשויות המקומיות" ו"תאגידי מים וביוב"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully