וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תקצוב דיפרנציאלי - העתיד של החינוך

3.8.2015 / 16:38

הפערים בחינוך בין רשויות מקומיות עשירות ועניות ברץ גדול. יאיר צדוק סבור כי הרעיון שרשויות חזקות יעבירו כסף לחלשות הוא צעד בכיוון הנכון

רשויות מקומיות עשירות בארץ עתידות לתמוך בקרוב באופן קבוע ברשויות חלשות ולהעביר להן מיליוני שקלים לשיפור מערכות החינוך. ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, מיוזמי המהלך, הסביר שמדובר "בהזדמנות היסטורית לחולל שינוי אמיתי ולתקן עוול חברתי. ילד בעכו וילד בת"א צריכים להיות שווים בנקודת הזינוק שלהם בחיים".

על פי הנתונים (למ"ס) 56% מאוכלוסיית המדינה גרה ב-113 רשויות המוגדרות עניות. 38 רשויות מנגד נחשבות לעשירות ומקבלות את אותו תקציב לחינוך. לרשויות העשירות יש הכנסות גדולות פי כמה מארנונה ועסקים, ולכן הן יכולות להשקיע בתלמידיהן סכומים גדולים יותר בחינוך.

המהלך לפיו רשויות עשירות יעבירו כספים לרשויות העניות מרגש, ושונה באופיו בנוף הישראלי המוכר של "מגיע לי". מעולם לא שמענו על רשות עשירה שרוצה לתמוך ברשות ענייה, כך שבהחלט מדובר במשב רוח מרענן.

אין ספק שתקצוב דיפרנציאלי יביא לשיפור בהישגי החינוך ברשויות החלשות בתנאי שידעו לנצלו כראוי. מעבר לשעות הלימוד שיגדלו ושעות תגבור נוספות, ברשויות החלשות יצטרכו לבצע שינוי עמוק של תשתית חינוכית: שיפור איכות ההוראה, שיפוץ בתי ספר מוזנחים, הצבת יעדים להישגים בבחינות הבגרות, פיקוח הדוק ובהכנסת מכשור ומחשוב שיאפשרו השגת יעדים גבוהים מבעבר. אם אכן יתבצע תקצוב דיפרנציאלי, חלק מהכסף יעבור בשלב הראשון להשקעות תשתית כדי להגיע למצב של התחלת למידה בתנאים זהים בין לוד לת"א.

בשלב הנוכחי אין למשרד החינוך עודף תקציבי לחסל את הפיגור בתשתית בין הרשויות וספק אם ביכולתו למצוא מימון להשבחת כוח ההוראה ברשויות העניות. תקצוב דיפרנציאלי חייב להתבסס על שוויון חברתי כלכלי, ולא על חלוקת כספים כתרומה של רשויות עשירות.

אם המהלך יתבצע הלכה למעשה חייב משרד החינוך להצביע על מוקדי החולשה המרכזיים ברשויות החלשות ולהדריך היכן להתמקד ובאיזה נושאי לימוד. אלה מטלות שמשרד החינוך יכול וצריך לעמוד בהן.

סמוך לחלק ממוקדי העוני קיימת אקדמיה שמהווה אבן שואבת חינוכית לתלמידים וכמובן למורים. האקדמיה יכולה לתרום לשיפור ההוראה במגוון תחומים שבהם היא עוסקת באופן מקצועי קבוע, ביכולת להכשיר מורים בתקשוב, בהכנת מערכי שיעור ובפסיכולוגיה מול התלמידים.

לאיש מכל הגורמים החיצוניים שעשויים להיות מעורבים במהלך לשיפור החינוך אסור לבוא בגישה של פטרונות. גם אם יש לכם כסף, ידע ורצון, עדיין הרשות המקומית נמצאת בשטח ועליה להוביל את המהלך כשכל האחרים מסייעים ויודעים שהם מנגנים כינור שני.

אם תכנית התקצוב הדיפרנציאלי תמומש יש לה סיכוי לשפר בעתיד את איכות הישגי התלמידים מול נתוני OECD וממוצעי הבגרויות הארציים. יעד נוסף וחשוב הוא לרסן את הזעם שנובע מפערים כלכליים גבוהים בחברה הישראלית. הפערים בחינוך ובהשכלה, שמובילים לפערים כלכליים בשל הבדלי תעסוקה והכנסה, יוצרים זעם שאפשר לבלום אותו אם החינוך ישתפר. ברגע שהישגי הבגרות של תיכון בחצור הגלילית או עכו יהיו קרובים להישגים בגוש דן, גם המוטיבציה של תלמידי הפריפריה להמשיך ללמוד תתעצם והאקדמיה תצא נשכרת מכך בעתיד.

ד"ר יאיר צדוק, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) אור יהודה.

  • עוד באותו נושא:
  • חינוך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully