וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

למצוא איזון בין יבוא לתעשייה המקומית

1.9.2015 / 13:15

הורדת יוקר המחיה היא משימה לאומית חשובה. חייבים גם לדאוג לתעשייה המקומית. משרדי החקלאות והאוצר צריכים לבנות מנגנון איזונים למניעת קריסת מפעלים קטנים שמתקשים להתמודד מול הצפת יבוא זול

לקראת ערב ראש השנה תשע"ו אנו רואים התפתחות של תחרות על כיסם של הצרכנים שמשמעותה מבורכת – הוזלת יוקר המחיה. שופרסל החלה לייבא בשר בקר מארגנטינה ומיד אחריה תנובה תייבא בשר טרי מפולין תוך הבטחה שהוא יהיה זול משופרסל. תנובה תמכור את הייבוא שלה ברשתות מתחרות לשופרסל ובמקביל תשמור על המותג שלה "אדום אדום" כקטגוריה אחרת במכירת בשר. ברשתות השיווק נפתחת גם תחרות על ייבוא דבש מחו"ל שמחירו יהיה זול מהדבש הישראלי. הצריכה בישראל לדבש נאמדת בכ-4,000 טון עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). ייבוא הדבש לארץ ב-2014 הסתכם בכ-900 טון והוא יגדל השנה. בתחום היין אנו רואים צמיחה גדולה של כ-20% בייבוא מדי שנה, רובה ביינות באיכות סבירה בטווח המחירים של 50-80 שקל בעיקר. גם בגבינות נרשם גידול בייבוא בעיקר בגבינות צהובות לסוגיהם.

הגברת הייבוא בתחום המזון מוזילה את יוקר המחיה שכן הקונים מוציאים פחות כסף על מוצרים לשולחן החג. לתחרות יש אפקט חיובי נוסף, כל עוד לא היה ייבוא מתחרה זול היצרן היה יכול להעלות מחירים ללא חשש. האלטרנטיבה לרכישת מזון זול יותר מהווה בלם להאצת מחירים מצד יצרנים שכן החיסכון מהווה כיום שיקול מרכזי בקניה.

מנגד יצרנים מקומיים מטיפים באופן קבוע בתקשורת לא להתיר ייבוא ללא הגבלה בגלל שהוא מאיים על קיום המפעלים הקטנים בישראל. אם ניקח למשל את ענף הדבש, הרי שמועצת מגדלי הדבורים בארץ מונה 500 כוורות פעילות. 60% מהענף נשלט על ידי כוורת יד מרדכי (בבעלות שטראוס) והשאר מפוזר בין כוורות בינוניות לכוורות בוטיק. ברור שאם משרד החקלאות יתיר ייבוא גדול של דבש כוורות הבוטיק יסבלו מרווחיות נמוכה וחלקם עלול להיסגר. מבחינת המחיר הדבר עשוי להשפיע אפילו על יד מרדכי שכן צרכנים רבים עשויים להעדיף מוצר זול בהנחה שהוא באיכות סבירה.

אסור לנטוש יצרנים קטנים

משק אינו יכול לנטוש יצרנים קטנים מקומיים אבל מאידך הוא צריך לדאוג שיוקר המחיה ירוסן. תחרות כאמור גורמת לריסון והתחרות תאפשר לרבים לחסוך יותר בגלל אלטרנטיבת קניה זולה יחסית שבשנים קודמות כמעט ולא הייתה קיימת. למשרד החקלאות יש משימה למצוא מערך איזונים שישמור מחד על התחרות ומאידך ימנע סגירת מפעלים בגלל הייבוא. עלות העבודה בישראל אינה זולה וההוצאות הכוללות מתקשות להתמודד עם הייבוא שגם כשהוא זול עדיין היבואנים והיצרנים בחו"ל מרוויחים מפעילותם על אף עלויות מכס ושינוע.

מערך האיזון חייב לתת דגש על קיום מפעלים בסיסיים עם רווח נמוך שמעסיקים עובדים רבים בעיקר בפריפריה כדי שהייבוא לא יגרום לגל של מובטלים חלקם מבוגרים וחסרי הכשרה שתאפשר את ניודם לעבודה אחרת.

בעולם הסחר הגלובלי קשה ליצור חסמים שימנעו ייבוא זול אבל אפשר וצריך לעודד יצור מקומי כדי למנוע אבטלה גם כשמדובר במפעלים עם שכר עבודה נמוך מהממוצע במשק. ראוי לכן שמשרד החקלאות והאוצר ינסו לבנות מודל איזונים זהיר של קריטריונים כלכליים בו תשתלב התחרות והייבוא עם הגנה מסוימת על התעשייה המקומית. ועדת טרכטנברג בפרק חסמים בתחום יבוא מוצרים לישראל החלה בדיון ב – 2012 ( מסים ותקינה) בנושא היבוא. צריך לקבוע לגבי היבוא כללים ברורים יותר. לא כל יבוא היצף צריך להגיע לישראל ולפגוע בתעסוקה במפעלים. עלות סגירת מפעלים ופיטורים המוניים יהיו יקרים למשק מיבוא זול ולכן חובה למנוע היצף שיגרום נזק לשוק העבודה.

רו"ח עמי מיטל, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) אור יהודה

  • עוד באותו נושא:
  • יבוא

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully