ההוכחה הניצחת שלא ממש אכפת לכם מעצמכם

בהרצאה שקיים באוניברסיטת תל אביב לפני כשנתיים סיפר פרופ' דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית, שלפני שנים רבות, כשאבחנו בגופו צהבת מסוג C, נאלץ להזריק לעצמו כמה פעמים בשבוע תרופה שגרמה לו לבחילות נוראיות. הטיפול נמשך כמה חודשים טובים ובסופו, כך העיד, התרשם הצוות הרפואי מהחולה הממושמע. מרבית החולים, כך התברר, התקשו להתמיד בטיפול. הסיבה, כך אומר אריאלי, היא מרחק הזמן: ההשלכות של הטיפול העכשווי (מניעת שחמת הכבד) יבואו לידי ביטוי רק בעוד 30 שנה ואילו הבחילות שליוו את הזריקה הן כאן ועכשיו.

כיצד קשורים אריאלי והצהבת שלו לחיסכון הפנסיוני שלנו? שערו בנפשכם שמצב הכבד שלכם איננו מחלה כי אם מצבכם הכלכלי בעוד 30 שנה, בגיל הפרישה, והקבילו את הטיפול בצהבת (כאן ועכשיו) לטיפול בקרן הפנסיה שלכם. המציאות מעידה כי רובנו מתנהגים כמו מרבית חולי הצהבת ומעדיפים להימנע מהתעסקות בתנאי החיסכון הפנסיוני: ליותר מ?60 אחוזים מציבור החוסכים אין מושג מהם תנאי החיסכון - דמי הניהול והקצבה שהם עתידים לקבל בגיל הפרישה. שיעור ה"מתעלמים" אמנם קטן ככל שגיל הפרישה קרב אך עדיין מדובר במספרים שערורייתיים ביחס להשלכות התנאים. הסיבה: התזמון - כמו הטיפול בצהבת, גם ההשלכות של שינוי תנאי החיסכון הפנסיוני יבואו לידי ביטוי רק בעוד 30 שנה, ואילו את השינוי עלינו להבין (או לבצע) כאן ועכשיו.

"אנחנו נתקלים במאות מקרים של חוסכים שהכיסוי של קרן הפנסיה שלהם חלקי בלבד" מספרת יעל גרינולד, משנה למנכ"ל חברת מנורה מבטחים. "חלק ניכר סיימו לעבוד ולא הקפידו לשמור על זכויותיהם הפנסיוניות. מרבית החוסכים כלל לא טורחים לבדוק מה גובה הכיסוי שהם מקבלים ומניחים שעומד לרשותם כיסוי מספיק".

פעם, בעולם של ההורים או הסבים שלנו, ההפקדות לקרן הפנסיה נוהלו על ידי המעסיק, והעמית לא נדרש לכל החלטה. היום על החוסך לבחור את המסלול שמתאים לו מבין שלל מסלולים. המסלולים נבדלים אלו מאלו בתנאים המשפיעים באופן קריטי על קצבת הפרישה של החוסכים – שיכולה לגדול או לקטון במאות עד אלפי שקלים בחודש. למרות הגמישות ואפשרויות הבחירה הרבות, 92 אחוזים מהעמיתים לא מחליפים את מסלול ברירת המחדל שבוחר המעסיק.

"אנחנו פשוט לא מסוגלים לדמיין את העתיד שלנו", אומר נדב טסלר, עורך אתר "פנסיוני" ומנהל מוצר הפנסיה במנורה מבטחים. "כשאנשים מדמיינים את חייהם בעתיד הם נתקלים בריק שחור וגדול". טסלר גם טוען שרובנו אופטימיים ובטוחים שבאופן כלשהו הכל יסתדר ומאמינים שגם אם לא נבין בדיוק את תנאי החיסכון הפנסיוני שלנו, כשנפרוש הוא יהיה שם בשבילנו. אנחנו מתמקדים בתנאי המחייה שלנו היום וממהרים, למשל, למשוך את פיצויי הפיטורים כדי לכסות את המינוס ואפילו כדי להתפנק בחופשה בחו"ל. ואם כל זה לא מספיק אנחנו סובלים מדחיינות חמורה: תמיד יש משהו לסדר והמשהו הזה דחוף יותר מהפנסיה שלנו.

כדי לגשר על פערי הידע (והמוטיבציה) מאפשרים במנורה מבטחים לציבור הרחב (ולא רק ללקוחות החברה) לקבוע פגישת תכנון פנסיוני באחת מלשכות השירות ברחבי הארץ. את הפגישה קובעים באתר האינטרנט של החברה, ללא צורך להמתין בתור. במהלך הפגישה בוחנים את תיק החיסכון הפנסיוני ואת התאמתו לצרכים של המבוטח, מבצעים בו שינויים ובודקים גם את קיומם של חסכונות עבר ממעסיקים קודמים. ריכוז החיסכון במקום אחד מסייע בהוזלת הכיסוי הביטוחי ולא פעם חוסך לעובד לא מעט דמי ניהול. מומלץ לערוך פגישה כזו בתחילת עבודה אצל מעסיק חדש, בסיום עבודה אצל מעסיק קיים, בהיערכות לחופשת לידה, ביציאה לחופשה ללא תשלום, בעת עדכוני שכר, לפני תביעת נכות, בשינוי המצב המשפחתי וגם אם לא סתם קיימתם פגישה כזו בשלוש השנים האחרונות.

"היום גם המעסיקים מבינים את משמעות ההתאמה האישית של תכנית הפנסיה", אומר טסלר. "המעסיקים מאפשרים ואף דורשים פגישות שירות עם עובדים חדשים כדי לאפשר להם להבין את ההשלכות של תנאי החיסכון הפנסיוני ולאפשר להם לעבור למסלולי השקעה המותאמים לגילם או לגיל פרישתם המתוכנן".

לקביעת פגישת תכנון פנסיוני לחצו כאן.