מה התועלת במלחמה בשוק האפור?

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג את הנתון המדהים הבא: 28% מהציבור לווה כסף מגורמים פרטיים, ובראשם כרישי השוק האפור. שליש מבין הלווים הללו דיווחו על לחצים שונים שהופעלו עליהם להשבת החוב. מדאיג ככל שנשמע הנתון היבש, תרגומו הכספי מדאיג יותר.

בדיקות הפרסומים והפעילות של המלווים בשוק האפור הלא מוסדר, כלומר לא חברות אשראי או ביטוח, מעלה כי טווח הסכומים המוצע ללווים נע בין 5,000 שקלים ל-20,000 שקלים בהלוואות "ללא ערבים וללא בטחונות" ואף יותר בהינתן בטוחות. בדיקת טווח הריביות בשוק האפור מראה כי מרביתן המוחלט של ההלוואות מוצעות בריביות שבין 160% לשנה ועד 300% לשנה. מדובר בשיעורים גבוהים עשרות מונים מרף הריבית הגבוהה ביותר שיציעו הבנקים (3.5%) או חברות האשראי והביטוח (7%). על מנת שלא להרתיע את הלווים ההצעות מתפרסמות באופן שמסווה את שיעור הריבית השנתית, לדוגמא (אמיתית) "קח 10,000 שקלים במזומן והחזר 1,480 שקלים ב 12 תשלומים" מי שמאוד זקוק לאותם עשרת אלפים שקלים יתרכז בשאלה האם יוכל לעמוד בהחזר של 1,480 שקלים וסביר שלא יבחין שמדובר בעסקה המגלמת 220% ריבית שנתית אפקטיבית. (ריבית השוואתית לריבית בבנקים)

בישראל חיים (2014) כ - 2.36 מיליון משקי בית. אם נניח שמבין אותם 28% שלוו מגורמים פרטיים רק כ 20% לוו מאנשי השוק האפור הלא מוסדר נמצא כי מדובר בקרוב לחצי מיליון משקי בית בחוב. ואם נניח הנחה שמרנית כי ממוצע החוב למשק בית הוא 5,000 שקלים בלבד, אנחנו מדברים על 2.5 מיליארד שקלים. חובות מצרפיים של תושבי ישראל לשוק האפור. חובות לעבריינים שעוברים על חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות אפילו מבלי אפילו להסתיר את פועלם, וזו הערכה שמרנית.

שניים וחצי מיליארד שקלים הנושאים ריבית אפקטיבית שנתית של 180%, מהנמוכות שנמצאו, מביאים את השוק האפור לרווח שנתי של כ-4.5 מיליארדי שקלים. כדי שניכנס לפרופורציה המתאימה, בנק לאומי ובנק הפועלים המהווים יחדיו את חלק הארי של הבנקאות בישראל הרוויחו ביחד בשנת 2014 רווח נקי של 4.24 מיליארדי שקלים, קצת פחות מהערכות התשואה של השוק האפור.

הכסף הזה ברובו איננו מדווח כרווח לרשויות המס אלא חוזר חזרה ומזין את הפעילות העבריינית שמתוכה צמח, מעצים את כוחן של משפחות הפשע ועבריינים עצמאיים וגורם להשלכות הרסניות. מאות אלפי לווים אינם יכולים לשבור את מעגל הסחיטה של המלווים ומשתעבדים לנושה אלים הגובה סכומים כרצונו, מצב הנועל אנשים בעוני ומדרדר נוספים לעולם הפשע. ובעיה נוספת, המדינה מפסידה כסף פעמיים, פעם אחת על המס שאינו משולם ופעם שנייה על ההתמודדות עם הפשיעה שמתעצמת וגדלה בזכות ההכנסות הללו.

גם על פי החוק הקיים הטיפול יכול וצריך להיות נוקשה הרבה יותר. בראש ובראשונה להכות היכן שכואב, בכיס. כל מלווה שעבר על חוק הלוואות חוץ בנקאיות רכושו יחולט במסגרת החוק למניעת הלבנת הון, הרי אין ספק שזהו כסף שמקורו בפשיעה. במקביל, כל החובות אליו יוקפאו עד לסיום הליך בדיקה יסודי שסביר להניח שבסופו יתגלה שבהינתן ריביות במסגרת החוק רוב החייבים כבר סיימו מזמן לפרוע את הקרן והריבית המקסימלית שמותר לצרף אליה לפי החוק.

מה ייצא לנו מזה? הרבה אנשים שיחזרו למסלול חיים נורמטיבי וכמות כסף לא מבוטלת לקופת המדינה וכל זה על חשבון העולם התחתון.

שחף מזין, כלכלן, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) אור יהודה