נושאים חמים

הקושי של העסקים הקטנים מתחיל בהגדרה הבעייתית

הבעיה הגדולה ביותר בטיפול המדינה בעסקים הקטנים מתחילה בהגדרה המעוותת של עסק קטן: 90% מהעסקים נחשבים לקטנים וזעירים, למרות שהמאפיינים והצרכים שלהם שונים במהותם. דעה

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
אינטסלטור (ShutterStock)
(צילום: shutterstock)

זה מכבר צועקים כלכלנים רבים כי המדינה לא עושה די למען העסקים הקטנים, וכי ההזנחה שלהם היא הזנחת המשק כולו. מבקר המדינה חיזק את הטענות בדו"ח האחרון שלו: "הממשלה אינה מייחדת לעסקים קטנים ובינוניים את תשומת הלב הראויה ואינה עושה די מאמצים לקידומם, אף שהם מקטרי הצמיחה של המשק".

הקשיים של העסקים הקטנים באמת לא התחילו בשנים האחרונות. הזנחתם מתחילה בחסימת מקורות מימון חוץ בנקאיים ובאדישות המדינה כלפי מוסר התשלומים, למשל באמצעות שיטת ה"שוטף פלוס" של המשק הישראלי, ממשיכה בחוסר עידוד ממשלתי לייצוא חוץ, או ב"עידוד" לא פרודוקטיבי של הממשלה, שמאפשרת לעסקים הקטנים להתמודד ולזכות במכרזי פנים.

אבל הבעיה הגדולה ביותר בטיפול המדינה בעסקים הקטנים מתחילה בעיוות עתיק יומין והוא ההגדרה הממשלתית לאפיון גודלו של העסק הישראלי, כך שכ-90% מהעסקים במדינה נחשבים לקטנים וזעירים. וביתר דיוק: הפעם האחרונה שבה ממשלה כלשהי הגדירה את קווי המתאר לאפיון גודל העסקים בישראל היתה ב-2007.

עסק זעיר: חברה המעסיקה עד 5 עובדים ומחזור מכירותיה קטן מ-10 מיליון שקל בשנה.

עסק קטן: חברה המעסיקה עד 50 עובדים ומחזור מכירותיה קטן מ-25 מיליון שקל בשנה.

עסק בינוני: חברה המעסיקה עד 100 עובדים ומחזור מכירותיה קטן מ-100 מיליון שקל בשנה.

וכמה ההגדרות האלה הולמות את המציאות? בנובמבר 2011 פרסמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים כי 42.7% מהעסקים בישראל מנהלים מחזור הכנסות נמוך מחצי מיליון שקל, ל-47.6% מהעסקים יש מחזור ההכנסות שנע בין חצי מיליון ל-5 מיליון שקל, ובפחות מ-10% מהעסקים מחזור ההכנסות עולה על 5 מיליון שקל.

האבסורד הוא שלפי צורת הפילוח של הממשלה יותר מ-90% מהעסקים בישראל מוגדרים כעסק קטן או עסק זעיר. החלוקה הבלתי הגיונית הזו יוצרת שתי בעיות עיקריות. הראשונה, לפי החלוקה הקיימת, אם המדינה מחליטה לתת העדפה לעסקים זעירים בבואם להגיש מועמדות למכרז ממשלתי - היא לא יוצרת העדפה אמתית, מאחר שלהגדרתה 90% מהעסקים בה מוגדרים עסקים קטנים וזעירים.

הבעיה השנייה היא שעסקים שונים במהותם מקבלים את אותו המענה למרות שהצרכים שלהם שונים, מאחר שכולם מוגדרים כעסקים זהים. אבל גם אם עסקים מגלגלים את אותו מחזור כספי ומעסיקים מספר זהה של עובדים, בעיותיהם אינן זהות ולכן לא ניתן לתת להם את אותו פתרון.

נבחן למשל, שתי דוגמאות לשני עסקים, כדי להמחיש את העניין: חברת סטארט אפ קטנה שמעסיקה 5 עובדים וקבלן עבודות אינסטלציה, שנותן שירותים בהיקף כספי דומה לחברת הסטארט אפ. ובכל זאת, מה ההבדלים? לחברת הסטארט אפ יש פונקציה שאחראית על כל הנושא הכספי והדו"חות למשקיעים, בעוד הקבלן מתנהל בעצמו בכל הקשור לצד הפיננסי. מעבר לכך, חברת הסטארט אפ טרודה בגיוס כספים ממשקיעים, בעוד שהקבלן טרוד באיתור הלקוח הבא ושמירת "על הראש מעל המים". שני עסקים זהים בגודלם, הזקוקים לכלי סיוע שונים לחלוטין.

חלוקה ענפית של בתי העסק

בעולם כבר פתרו את הבעיה הזאת. בארה"ב, למשל, המנהל לעסקים קטנים, ה-SBA, לא נשען רק על קריטריונים כגון מספר העובדים וממוצע הכנסה שנתי, אלא משתמש גם בכלי מדידה איכותניים לאיפיון גודל עסקים, כמו דומיננטיות העסק ברמה הלאומית, תרומתו לכלכלת ארה"ב בתשלום מסים, שימוש במוצרים ועובדים אמריקאים ועוד. כל אלה מאפיינים את גודלו של העסק בארה"ב.

בנוסף, ה- SBAמבצע גם חלוקה ענפית - עסק הסוחר ברכבים משומשים, לצורך העניין, ייחשב לקטן אם הכנסותיו הן עד 23 מיליון דולר בעוד נותני שירותים בתחום התכנות והמחשבים יחשבו כקטנים אם הכנסותיהם הן עד 25 מיליון דולר.

דרושים עוד קריטריונים

גם אנחנו לא צריכים להסתפק רק בשני הקריטריונים של מספר העובדים ומחזור ההכנסות של העסק, אלא להוסיף עוד אלמנטים מפרידים ומבדילים בין העסקים הקטנים, כמו ענף פעילות וסך המאזן, תחום הענף ועוד.

במקביל, יש לבצע חלוקה אלטרנטיבית במספר העובדים ומחזור ההכנסות של העסק, בה פרמטרים נמוכים יותר - עסק זעיר צריך להיות חברה או עוסק שאינו מעסיק עובדים כלל ומחזור מכירותיו הוא עד חצי מיליון שקל בשנה.
עסק קטן צריך להיות חברה או עוסק המעסיק עובד אחד עד ארבעה עובדים ומחזור מכירותיו נע בין חצי מיליון ל-5 מיליון שקל בשנה.

שינוי זה יאפשר למשל, לממשלה לפרסם מכרזים שמיועדים לעסקים קטנים או זעירים. החלוקה החדשה תוכל להבטיח שהמתמודדים למכרז באמת עסקים קטנים שזקוקים לכך, ותוכל לתת פתרונות שונים, לצרכים שונים, של עסקים שונים. הגיוני לא?

הכותבת היא רו"ח עו"ד הדס שרים, שותפה וראש חטיבות המס וה-SMB (עסקים קטנים ובינוניים) בפירמת בייקר טילי ישראל.