עצמאים עושים שינוי: כיצד הופקר מגזר העצמאים על ידי המדינה?

מגזר העצמאים נתפש כמגזר שיודע לדאוג לעצמו. האופי היזמי והרצון להיות "הבוס של עצמך", נותנים את התחושה כאילו אין צורך לדאוג לעצמאים. ואכן, גישה זו מאפיינת את היחס אל המגזר עוד מימיה הראשונים של המדינה - אז נחשבו העצמאים כמעמד מבוסס, בעלי מפעלים ובעלי הון.
גישה זו הביאה לכך, שבמשך שנים מדינת ישראל הגנה על השכירים מפני המעסיקים שלהם, ודאגה להבטיח את זכויותיהם של השכירים, בשורה ארוכה של הגנות סוציאליות.

אולם, בעשורים האחרונים, מאפייני המגזר העצמאי השתנו.
יש לכך סיבות רבות: ההתפתחות הטכנולוגית ושגשוג ההייטק, הקטינו את הצורך בידיים עובדות מחד, ופתחו אפשרויות תעסוקה רבות חדשות, המאפשרות לעבוד מרחוק, מבלי לצאת מהבית.

כך נשים רבות בוחרות בעצמאות לאחר הפיכתן לאמהות, כדי לאזן בצורה מיטבית בין הקריירה למשפחה. כמו כן באזורים רבים בארץ - בעיקר בפריפריה - היצע המשרות אינו מספיק וכתוצאה מכך, ישראלים רבים בוחרים להפוך לעצמאים.
העצמאים החדשים הם לא עשירים. רחוק מכך: נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי מרבית העצמאים נמצאים בעשירון השישי ואף למטה מזה.

בישראל כ-450,000 עסקים קטנים, מחציתם הם עסקים של אדם אחד (כלומר - עצמאיים). רבע מהעצמאים הם עוסקים פטורים, שממוצע ההכנסות השנתיות שלהם עומד על 28,000 שקלים בשנה - כלומר הם משתכרים בממוצע רק 2,333 שקלים בחודש. כ-60% מהעצמאים מרוויחים בין 6,000-10,000 שקלים בחודש. מדובר בעסקים חופשיים כמו: ספרים, קוסמטיקאיות, חשמלאים, שרברבים, מתווכי דירות, מטפלים אלטרנטיביים ודומיהם.

במהלך השנים כאמור, ממשלות ישראל דאגו לרווחתם של השכירים, כאשר הסתדרות העובדים, פעלה רבות כדי לשפר את זכויותיהם של השכירים ואת ההטבות הסוציאליות שלהם. מימון ההטבות הללו הגיע ברובו מכיסם של המעסיקים כמו העלאת שכר מינימום, תוספת ימי חופשה, שעות הנקה ליולדות,תשלום פגיעה בעבודה - 12 הימים הראשונים ממומנים מכיסו של המעסיק, ורק מהיום ה-13 התשלום מגיע מביטוח לאומי. חובת ביטוח פנסיוני לעובדים – 12% מכיסו של המעסיק ו-5.5% מכיסו של העובד. וישנן עוד לא מעט דוגמאות.

כך לאורך שנים, נשחקה הרווחיות של המעסיקים, הם נאלצו לממן את ההטבות ההולכות וגדלות לעובדים, ולא נשארו להם עודפים אותם יוכלו "לשים בצד" ליום בו לא יוכלו לעבוד יותר, או לתקופות בהן העסק יקלע לקשיים.

למעשה, ממשלות ישראל שכחו את חובתן לעצמאים, והתייחסו במשך שנים רק לשכירים כאל ציבור הזקוק להגנות סוציאליות. עצמאי שנפצע, חלה, או שנאלץ להפסיק לעבוד בשל מחלת בן זוג או ילד – אינו זכאי לשום תשלום מהמדינה, בניגוד לשכירים הזכאים לדמי אבטלה, ימי מחלה בתשלום והטבות סוציאליות נוספות.

בפברואר 2015 הקמנו את תנועת "עצמאים עושים שינוי", ששמה לה למטרה לשנות את המדיניות רבת השנים הזו, המפלה בין אזרחי המדינה ומתייחסת לעצמאים כאל אזרחים סוג ב' שאינם שווי זכויות לשכירים. במהלך התקופה הזו פעלנו רבות בזירה התקשורתית ובזירה הפוליטית כדי לתקן את המעוות.

אני מרגישה שבתקופה האחרונה נושבת רוח חדשה. בועידת העצמאים והעצמאיות בכנסת, שנערכה בדצמבר, נשמעו קולות מכל גווני הקשת הפוליטית, לכך שנדרש תיקון יסודי ועמוק בתחום החקיקה למען העצמאים.

עצמאים עושים שינוי, לצד לשכת יועצי המס, התאגדות העסקים הקטנים ולה"ב, פועלים במשותף ובמלוא המרץ לקדם מספר מהלכי חקיקה שיביאו לתיקון העיוות המתמשך בזכויות הסוציאליות של העצמאים.

בחודש הקרוב אנו יוצאים למאבק ציבורי על מספר חוקים מרכזיים: תיקון חישוב דמי הלידה לעצמאיות; תיקון שיטת החישוב של דמי מילואים לעצמאים; חוק דמי אבטלה לעצמאים וחוק "העסקה עצמית", שישווה בצורה מלאה בין הזכויות הסוציאליות של העצמאים לאלו של השכירים. כולי תקווה שמאמצינו ישאו פרי בקרוב, ושחברי הכנסת - ובעיקר חברי הממשלה - יוכיחו במעשים, ולא רק בדיבורים, את מחויבותם כלפי מגזר העצמאים בישראל.

הכותבת היא יועצת עסקית ומומחית למיתוג, ממקימי "עצמאים עושים שינוי"

רוצה לדעת עוד על ייעוץ מס והשקעות היכנס למגזין הדיגיטלי