השילוב הקטלני של תאוות בצע ובורות כלכלית

פרשת יוטרייד ואובדן עשרות מיליוני שקלים במסחר אלגוריתמי, חשפה סיפורי משנה כואבים. השבוע נודע על זוג קשישים ניצולי שואה, שהפסידו 135 אלף שקל בתוך זמן קצר מתוך השקעה כוללת של חצי מיליון שקל.

אמיל (87) ואביבה (85) שפרבר ניצולי מחנות מהונגריה, התקשו להבין מהו מסחר אלגוריתמי וכל שהבינו, לטענתם, זה שיש רובוט שמשחק בכספם ונותן הוראות מסחר. הרובוט הפסיד, וכשזוג הקשישים פנה לברר מדוע הפסיד - הובטח להם שרובוט חדש יטפל בתיק ההשקעות. גם הרובוט החדש לא הראה ניצוצות של גאונות בהשקעות, וכך ההפסדים המשיכו להצטבר.

משפחת שפרבר היא דוגמה לקשישים שמשקיעים בחוסר הבנה, כמו גם צעירים שהובטחה להם 8% תשואה חודשית בהשקעות על אופציות בינאריות על הדולר מול הזהב, או על הזהב מול האירו; אחרים התפתו להשקעה "סולידית" שתניב 5% תשואה לחודש, ולא שמו לב שאין בנמצא, בכל שוקי ההון בעולם, השקעה סולידית כזו.

בסביבת הריבית האפסית בשוקי העולם צריך נס כדי להשיג 5% תשואה סולידית לחודש, ולרוב אפילו לשנה. חלק מהבעיות שבעקבותיהן אנשים מאבדים את כספם נובע משתי סיבות עיקריות: תאוות בצע וחוסר הבנה כלכלית.

כאשר בפקדונות בבנקים מקבלים כיום עד 0.08% ריבית זכות חייבת במס, והאינפלציה במשק שלילית, משקיעים חפצים להרוויח יותר ללא סיכון. תאוות הבצע גורמת לחלקם לשכוח שבתנאי שוק ההון הנוכחיים בלתי הגיוני להשיג תשואה חודשית גבוהה, אלא אם לוקחים סיכון שאותו הם אינם חפצים ליטול.

אבל תאוות הבצע משבשת את המחשבה והזיכרון מפרשת מיידוף, ורמאויות הפונזי נשכחות כלא היו. חשוב ללמד את הציבור כולו, צעירים בתיכון ומבוגרים כאחד, שיעור כלכלי פיננסי בסיסי חשוב. כל מי שחפץ שגורמים חיצוניים ישקיעו עבורו יברר אם הם פועלים ברישיון רשות ניירות ערך. אל תסתפקו בתשובות בסגנון "אנו בתהליך אסדרה מול הרשות והגשנו להם את כל הניירת באמצעות יועצנו המשפטי". קבלו מענה ברור ותבדקו ברשות ני"ע אם אכן יש רישיון.
כל מי שמבטיח לכם טאבלט או שעון ברייטלינג במתנה, ואין לו אישור מהרשות - כדאי שתיזהרו מפניו, או שקיים חשש שתישארו עם שעון ועם הפסד רובוטי בהשקעותיכם. אם אתם חפצים במעט סיכון תוכלו לקנות קרן נאמנות שמשקיעה במניות או בסחורות, וכך תקבלו השקעה בסיכון מוגבל.

לקוח שמעוניין לשמור על כספו כראוי ידאג שהשקעותיו יתנהלו בחשבון הבנק שלו על ידי חבר בורסה מוכר. אם ייגרם הפסד או שלדעת המשקיע קיים סיכון חריג בתיק, הוא יוכל לבטל בבנק את ייפוי הכח והכסף יישאר בחשבונו, ובכך לפחות חלק מהבעיות ייפתרו במהירות, ללא צורך לרדוף אחרי הברוקר שמנהל ומחזיק את הכסף.

מעבר לכך המדינה, באמצעות רשות ני"ע ומשרד האוצר, צריכים לפתוח בקמפיין ממוקד שיזהיר את הציבור מתאוות בצע מסוכנת. פרסום יעיל יבהיר שכל מי שמבטיח תשואה מעורר סימני שאלה רבים. אם מדובר ברובוטים, ברב סמל במחנה צבאי שמבטיח 6% כל חודש ריבית, בברוקר שרק מרוויח, בנביא שידע שהנפט ירד 70% בשנה וקנה חוזי דירה ירידה (פוטים), או ברב מקובל שחוזה בדייקנות את פני העתיד בשווקים – כולם מחייבים בדיקה לפני שמשקיעים אצלם. השילוב של תאוות בצע וסיכון עלול להסב נזק גדול וחינוך פיננסי בליווי אזהרות ברורות ימנע חלק ממפחי הנפש.

ד"ר זהר פלדבוי, מומחה לבנקאות ושוק ההון, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א). לשעבר דירקטור בחברות