נושאים חמים

בין קפריסין ללאס וגאס: הקזינו שווה לאילת 2 מיליארד שקל

ההצעות להקמת קזינו באילת עולות ונופלות כבר 20 שנה. הנימוק תמיד זהה: הגדלת התיירות הנכנסת מחו"ל. הפעם המטרה שאפתנית אף יותר: הבאת תיירות קונגרסים. וקלף נוסף שנשקל: פטור ממס על הזכיות

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
קזינו (ShutterStock)
30 מיליארד שקל בשנה על הימורים (צילום: shutterstock)

30 מיליארד שקל בשנה. זהו הסכום הבלתי נתפס שמגלגלים מדי השנה הישראלים במפעלי הימורים למיניהם. סכום השווה למחצית מתקציב הביטחון של מדינת ישראל.

כשליש מהסכום הולך למפעלי ההימורים הרשמיים, שפועלים מטעם הזיכיון הממשלתי, מפעל הפיס והטוטו, ומגלגלים במשותף קצת פחות מ-10 מיליארד שקל. הכנסות הטוטו הסתכמו ב-2015 בכ-3 מיליארד שקל, הכנסות מפעל הפיס ב-6.5 מיליארד שקל. בשנת 2014 היו ההכנסות 2.6 מיליארד שקל ו-6.2 מיליארד שקל בהתאמה.

סכום גדול לא פחות, אם כי קשה לאומדן מדויק, מתגלגל בהימורים הבלתי חוקיים, בעיקר בבתי קזינו פירטיים, שלקוחותיהם הם מהמרים "כבדים". להערכת המשטרה ושלטונות המס, מדובר בהיקף עסקים של 10-15 מיליארד שקל לשנה. סכום נוסף של יותר ממיליארד דולר בשנה זורם לחו"ל, כשהישראלים פושטים על בתי ההימורים ברחבי העולם, מקפריסין ועד לאס וגאס. אומדן ההכנסות הצפויות מהקמת בתי קזינו בעיר נאמד ב-2 מיליארד שקל – סכום עתק שיכול לשנות את פני העיר.

אם אילת תצליח לנקז אליה שבריר מתאוות ההימורים הישראלית, בתוספת לשיווק הימורים כחלק מחבילת שירותים לתיירים מחו"ל, יכולים מלונאי העיר להכפיל את הכנסותיהם מתיירות, כך לפחות מעריך המלונאי שבי שי, איש הכספים של התאחדות המלונאים בעיר. "ההוצאה הממוצעת באילת היא 80 דולר ליום, והוא נשאר בעיר ארבעה לילות. מרכז קונגרסים וקזינו ישנה לגמרי את אופי התיירות העיר. תיירות של קונגרסים היא עשירה יותר, ולתיירים יהיה הרבה יותר מה לעשות בעיר".

מפעל הפיס (ניר לנדאו, מערכת וואלה!)
ההימורים המוסדרים בזיכיון ממשלתי מקבלים רק כשליש מההכנסות (צילום: ניר לנדאו)

ההימורים כבר לא מהווים אטרקציה תיירותית

גם נייר העמדה שהגיש שר התיירות יריב לוין לממשלה מדבר על הקמת "מתחם משולב" כחלק ממתחם תיירותי רחב שיוקם בשטח שדה התעופה המתפנה של העיר, ומציין כי הקמתם של בתי קזינו לבדם לא יתרום רבות לגידול התיירות. מתוכן המסמך עולה שגם במשרד התיירות לא בונים יותר מדי על גידול בתיירות: ההימורים כבר מזמן אינם מהווים אטרקציה לתיירות הנכנסת לאילת, וממילא תיירי החוץ מהווים לא יותר מ-15% מהתיירים המגיעים לעיר.

גם ההשפעה של הקזינו על התיירות המקומית אינה ברורה, כל עוד עלות חופשה באילת אינה שונה משמעותית מעלות חופשה בחו"ל. עם זאת התוכנית של משרד התיירות בהחלט קורצת לתייר הישראלי באמצעות פטור מלא ממס על זכיות, לעומת מיסוי חלקי של 30% על זכיות בהימורים הקיימים בישראל.

"ענף התיירות לא התאושש מאז צוק איתן"

"אין טעם בקזינו ללא יצירת מוקדי משיכה נוספים, שביחד ימשכו תיירים לאילת ויעלו את ההכנסות של העיר" אומר אלי גונן, נשיא התאחדות המלונאים בישראל. בעיר ההימורים לאס וגאס ההימורים הם רק במקום השלישי ברשימת מקורות ההכנסה, אחרי ההכנסות מקיום קונגרסים, ואחרי ההכנסות ממכירת מזון ומשקאות".

ההצעות להקמת קזינו עולות ונופלות כבר 20 שנה. עם זאת גונן אופטימי. "אני מאמין שהפעם יש סיכוי בגלל המשבר הגדול בתעשייה. יש לנו ירידה גדולה באילת, והענף למעשה לא התאושש מאז מבצע צוק איתן. נכון שהמצב הביטחוני סביר ופיגועים יש גם במקומות אחרים, אבל אנחנו לא מצליחים להשתחרר מהתדמית של אזור מלחמה, וחייבים לעשות כל מאמץ לשנות את המצב".

רוני פיבקו, מנהל קבוצת המלונאות קלאב הוטל, אומר שהמשבר הנוכחי אינו קשור בהכרח במצב הביטחוני, אלא בצירוף נסיבות: משבר מחירי האנרגיה ונפילת הרובל פגעו בתיירות הרוסית שהיתה אחד משלושת מקורות התיירות הגדולים בעיר. האנגלים איבדו עניין בתיירות באזור והצרפתים נפגעו מהמיתון העולמי. מלונאי אילת ומשרד התיירות מצליחים לשמור על תנועת התיירות באמצעות סבסוד בסכום של 60 יורו לכל תייר שנוחת כאן, אבל חלק גדול מהתיירים שנוחתים באילת ממשיכים הלאה לעקבה, ולא מחזירים לנו את ההשקעה".

אילת (ShutterStock)
היי טק לא יבוא לאילת - רק תיירות (צילום: shutterstock)

הקמת מרכז כנסים

גם ללא קזינו מצליחה אילת לא רע, במשיכת כינוסים מקצועיים שונים. מוסדות חשובים כמו בנק הפועלים, ארגוני הקבלנים והתעשיינים מנצלים באדיקות את המחירים הנוחים יחסית שמציעה העיר בימי החורף, ומספקים למתכנסים בילוי נעים בצד עבודה. אבל הכנסים הבינלאומיים החשובים ממשיכים להתקיים בערים נגישות יותר, כמו תל אביב וירושלים. באילת לא מעזים אפילו להקים מרכז קונגרסים עצמאי, מהסוג של בנייני האומה, או גני התערוכה בתל אביב.

האפשרות להקים מרכז קונגרסים שימשוך כנסים גדולים יותר אינה עולה על דעת המלונאים המקומיים, שנפגעו לא מעט מהשקעות כושלות באטרקציות תיירותיות ששקעו בבוץ של הפסדים.

"ניסינו לבנות פה הרבה דברים. אבל ללא קזינו שיספק את ההכנסות וישלים את המעטפת של כל שאר השירותים שנחוצים לתיירים, אי אפשר יהיה לפתח את התיירות", אומר שי, מחזיק תיק הכלכלה בהתאחדות המלונאים. "הקזינו הוא המפתח לייצור הכנסות נוספות, מתיירות קונגרסים שתעלה את רמת ההכנסות, ומשירותים נלווים. בערים שבהן יש תיירות הימורים ראינו גם פיתוח מהיר של התשתיות בעיר, כולל מערכת חינוך, תעסוקה ואיכות החיים של התושבים".

לשאלה מה באשר לחיזוק העיר באמצעות הכנסת מפעלים אחרים לאילת, היי-טק למשל, הוא משיב: "גם על זה כבר דיברו וגם זה לא קרה. באילת לא תקום תעשיית היי-טק. רק תיירות".